הקבוצות בליגת העל נוטות ללכת על המוכר, על השחקנים שכבר הוכיחו את עצמם כאן, וכך הם מהווים פחות הימור לעומת שמות אנונימיים לחלוטין. מעין סיכון מחושב, בטח כשמדובר בשחקן בעל אזרחות ישראלית כמו ניק בלקמן. אחד מנקודות האור של מכבי ת"א בעונה השחורה לפני שנתיים כששכבש 10 שערים, חזר לקדנציה שניה בצהוב במטרה לעזור בזירה האירופית, אך האם הוא האיש המתאים? תלוי את מי שואלים.
עונת בלהות בספרד
אחרי ההצלחה האישית במכבי ת"א, בלקמן חבר לז'אן סילבן באבין בספורטינג חיחון מהליגה השניה בספרד, אבל היה רחוק מלהיחשב שם לסיפרו הצלחה. בשונה מבאבין, שהשיל ממשקלו 6 ק"ג והפך לשחקן מפתח מפתיחת העונה, המצב אצל בלקמן היה שונה לחלוטין. דווקא החלוץ שהגיע כרכש יחסית נוצץ, לא ממש מצא את עצמו. רק 3 הופעות היו לו בהרכב בליגה, כשהוא לא השלים 90 דקות באף משחק. הסיבות לכך לא היו בהכרח מקצועיות.
האנגלי נחת בספרד כשהוא סחב פציעה מסתורית בשריר עוד מימיו בצהוב, שהקשתה עליו להתאמן בצורה סדירה. "היו לו בעיות באותו מקום כבר בשנה שעברה", באבין התייחס בפתיחת העונה לחבר שהגיע איתו ממכבי ת"א, "הוא ניסה להיכנס מהר לעניינים, אבל אז הפציעה שלו הוחמרה. אני בטוח שכשהוא יחזור, הוא יתרום הרבה, אבל כרגע זה עוד רחוק".
בלקמן התעקש בפני אנשי חיחון שהוא כשיר, אך בכל פעם שניסה לחזור לשחק, הוא נתקל בקשיים, כשבצוות הרפואי התקשו לאבחן באיזו פגיעה מדובר. לקראת סוף נובמבר הגיע רגע המפנה, המאמנים בחיחון התחלפו וגם בלקמן הרגיש בשל יותר, וכך הוא מצא את עצמו פותח 5 פעמים, לעומת 0 פעמים אצל המאמן הקודם.
רגע השיא שלו היה מול ולנסיה, נגדה נכנס כמחליף ובנגיעה הראשונה שלו בכדור סידר 1:2 דרמטי במשחק הראשון במשחק הראשון בשמינית גמר גביע המלך. למרות שהחל לקבל קרדיט, בלקמן לא היסס להביע ביקורת מרומזת לאחר אותו רגע שיא, שהיה נדמה שיהפוך אותו לשחקן משמעותי. "המאמן לא בקשר איתי בכלל", הוא סיפר, "כבשתי גול מול ולנסיה, אבל הוא לא אמר לי כלום. היה לי קשה בהתחלה בספרד בגלל השפה והתרבות השונה, אבל אני מקווה שהרגע הזה ישנה את התמונה מבחינתי".
יוסיף תחרות, אבל לא החלוץ שמכבי ת"א נואשת אליו
אז התמונה לא השתנתה עבור בלקמן, שדווקא מאותו רגע החלו להעלות דיווחים בינואר על כך שהוא בדרך החוצה מחיחון. אותם פרסומים עסקו בהתנהלותו של בלקמן, שלא ממש התחבר למאמנו, כשבהמשך דווח שהוא התלונן על כך שבקושי מקבל קרדיט ואין בכוונתו להמשיך כשחקן ספסל בחיחון. הקבוצה הספרדית מצדה הייתה מאוכזבת מיכולתו של בלקמן, והיה ברור שהוא יעזוב.
דיווחים שיגיע למכבי חיפה, לסין או יפן או קאמבק לדרבי קאונטי, ממנה הוא הושאל, הכל היה על הפרק, אבל בסופו של דבר הוא הפך לשחקן חופשי, כשההצעות לא עלו, כשסוכנו הציע אותו לקבוצות בישראל, עד שמכבי ת"א הרימה את הכפפה.
אז מה ההבדל בין בלקמן של היום לזה של אשתקד? תלוי אם הפציעה מאחוריו או לא. שער אחד בלבד זה מעט מדי וממש רחוק ממה שהוא מצפה מעצמו וממה שמכבי ת"א רוצה. היתרון בבלקמן זה שהוא יוכל להעניק אופציות רבות למכבי ת"א בהתקפה, או כחלוץ שפיץ או כקיצוני בשני האגפים, יחד עם זאת הוא לא חלוץ 9 טבעי, אלא כזה שמזכיר יותר את אלירן עטר ויונתן כהן, ולא את וידאר קיאטרנסון. בלקמן יוסיף עומק ואיכות (אם יהיה כשיר), אבל את עמדת הזהב, החלוץ שמכבי ת"א כל כך הייתה צריכה, הוא עדיין רחוק מלמלא.
