מאז שעות הבוקר המוקדמות אני יושב וחושב על גברי לוי ז"ל. נזכר בכל הרגעים היפים שהיו לנו ומנסה לעכל שהוא כבר לא איתנו. אלו בשורות עצובות מאוד כי גברי היה חלק גדול ובלתי נפרד מהקריירה שלי ושיתפנו פעולה במשך כמעט שמונה שנים כשהוא ניהל את ההתאחדות לכדורגל ואני הייתי מאמן הנבחרת.
כולם זוכרים שהיו רגעים יפים ומצד שני גם מאכזבים, אבל מעתה יישאר רק עצב. אני יושב בבית והדמעות זולגות מעיניי כשאני נזכר ומריץ בראש את כל הרגעים שלי לצד גברי. הערכתי אותו מאוד, אהבתי את הדרך שלו ואת היושרה שלו. הוא היה דומיננטי, איש גדול, מנהיג לכל דבר שהוביל את הכדורגל הישראלי ושלט בו ביד רמה. כל ההצלחות והשיאים של הכדורגל הישראלי בשנות ה-90 נזקפים לזכותו, הוא היה שותף בכיר ואי אפשר להתעלם מזה.
אין אחד שלא יעיד שגברי לוי היה איש מקצועי נהדר וניהל את ההתאחדות לכדורגל בצורה מופתית. אני חושב שמעבר לאהבתו הגדולה לריקוד וללהקה שהוא ניהל, הכדורגל היה האהבה הגדולה שלו. הוא מאוד אהב את הכדורגל, היה דומיננטי ומעורב בכל החלטה. הוא קיבל את כל ההחלטות בצורה שקולה וידע לטפל היטב בעניינים. היו לנו יחד הרבה רגעי אושר.
ואם מדברים על רגעי אושר, אין ספק שאחד הרגעים הכי גדולים היה הניצחון המפורסם 0:5 על אוסטריה באיצטדיון רמת גן. אני אימנתי, גברי היה יו"ר ההתאחדות ויחד חגגנו את אחד הניצחונות הכי גדולים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. בכלל, את כל הרגעים הגדולים שלי כמאמן הנבחרת העברתי יחד איתו וזה אומר הכל. היו כל כך הרבה כאלו שקשה להצביע רק על אחד.
גברי היה איש כלבבי, אהבתי אותו והערכתי אותו. הוא היה איש מקצוע שהבין את ההתנהלות בכדורגל הישראלי ולכן גם הצליח כל כך. חוץ מזה, הוא נהג לעשות הרבה דברים בסתר ולתרום. ברגעים קשים הוא תמיד היה יודע לומר את המילה הנכונה ולהפוך את המצב. איש חזק בדעותיו ובעל חוכמת חיים שהייתה חשובה מאוד בתפקיד בו שימש. חשוב לזכור שלנהל את הכדורגל הישראלי זה לא קל, שכפי רואים כיום, אבל גברי ידע לעשות אתז ה ביד רמה ובצורה נהדרת, כולם עשו לו כבוד.
לצערי, המחלה הארורה חוטפת את כל האנשים היקרים לנו. גברי התנתק מאוד בשנתיים האחרונות, ממש נחבא אל הכלים. הוא ירד מהבמה והסתגר עם עצמו. כמעט שלא היינו בקשר לאחרונה כי הוא התנתק לחלוטין, אבל תמיד אזכור ממנו את הטוב. נוח על משכבך בשלום.
