בזמן שקבוצות ליגת העל סיימו את מחנות האימונים, וחלקן כבר החלו לשחק במסגרות האירופאיות ובגביע הטוטו ורגע לפני פתיחת הליגה, ישנם לא מעט שחקנים שמסתכלים על הכדורגל הישראלי מהבית. על מסך הטלוויזיה ולא מבינים איך הרזומה, היכולת ובעיקר הניסיון שלהם, לא מספיקים כדי להיות חלק מליגת העל.
שמות כמו אייל משומר, שלומי ארבייטמן, דודו ביטון, רביד גזל, סינטיהו סולליך, וויאם עמאשה, שניר משען, אושרי רואש, אליאור סיידר, תומר סויסה ועופר ורטה הם רק חלק מהשחקנים שמתאמנים לבד. יום יום הם שם, במזגן של חדר כושר, בחום של השמש הקופחת בריצות בחוף הים, או עם מאמנים אישיים להם הם משלמים כדי לגעת קצת בכדור. בשלב הזה אותם שחקנים מסרבים להתפשר על סכומים קטנים ממה שהרוויחו בעבר ובינתיים גם אתגר מקצועי לא נראה באופק שלהם.
"היו לי מספר הצעות מליגת העל", סיפר אייל משומר שכמו גזל ורטה ושלומי ארבייטמן מחזיק ברזומה שלו הופעות גם בנבחרת ישראל. המגן, שירד בעונה האחרונה ליגה עם הפועל ת"א, קיבל הצעה לחתום בבית"ר ירושלים תמורת 17 אף שקלים בחודש, פחות מחצי ממה שהרוויח אצל האדומים.
"ההצעות שקיבלתי לא התאימו לי לא מקצועית ולא כלכלית. אני מעדיף למצוא קבוצה שתעריך אותי מכל הבחינות, גם אם זה אומר שבתחילת הליגה אני אשב בבית", משומר המשיך, "כנראה שיש קבוצות שמעדיפות לשלם המון כסף על שחקנים זרים, שספק אם יהיו טובים יותר מהשחקנים הישראלים שנמצאים בחוץ".
אם היינו מספרים לוורטה, שהגיע מאשדוד כהבטחה גדולה להפועל ת"א, שהוא לא ימצא את עצמו משחק בליגת העל או יירד ליגה עם האדומים, הוא בוודאי לא היה מאמין שהקריירה שלו תגיע למצב הזה בשלב כזה. "לא היו לי הצעות מעניינות ואני יודע מה אני שווה", ורטה תיאר את התחושות, "סבלתי בזמן האחרון מחוסר מזל ואני מקווה שזה מאחורי. אריק בנאדו פנה אלי ומאוד רוצה אותי, אבל אין סיכוי שאני ארד לליגה הלאומית. גם בית"ר רצתה, אבל זה לא כל כך הסתדר מבחינה כלכלית, כי היא הציעה סכומים לא ראויים. כרגע אני אמשיך לעבוד קשה ואחכה להצעה הנכונה. שמעתי הרבה אנשים שאומרים שנתניה רוצה אותי, אבל אני לא יודע על זה כלום. אני סומך על הסוכן שלי שהבטיח שימצא לי קבוצה. נכון שהזמן הולך ואוזל, אבל אני מקווה לטוב".
עוד שחקן של הפועל ת"א שמחפש את עצמו ומנסה לשקם את הקריירה הוא דודו ביטון. "סיימתי חוזה אחרי שנתיים וחצי", הוא הסביר, "העונה האחרונה היתה פחות טובה בגלל כל הצרות הכלכליות. נפגעתי מכל ההתנהלות בהפועל. היו לי הקיץ שתי הצעות מליגת העל, שהעדפתי בשלב זה לא לקבל, כי אני מרגיש שאני מתאים לקבוצות בכירות יותר. אני שומר על כושר עם הנוער של טוברוק, כך שאני כשיר ויכול להשתלב. אני לא מצליח להבין למה קבוצות מחפשות זרים מכל הבא ליד, שכן הוכח שלזרים קשה להתאקלם פה. אני בטוח שבקרוב אהיה במקום מתאים לי. אסור לי לטעות פעם נוספת".
אצל סולליך המצב שונה. מי שזכה באליפות עם מאריבור אשתקד, סיים חוזה ומחפש קבוצה באירופה. בינתיים, הוא לא מוכן לשמוע על חזרה לישראל, אולי בגלל התקופה בבית"ר ירושלים, בה לא נספר בחלק ניכר מהזמן.
שניר משען סיים עונה טובה מבחינה אישית וקבוצתית כשהצליח להישאר עם הפועל אשקלון כנגד כל הסיכויים בליגת העל. באשקלון רצו שימשיך אבל הצדדים לא הסתדרו מבחינה כלכלית. היום, כמו היתר, הוא מחפש קבוצה ומתאמן לבד. המגן קיבל הצעה מאוקראינה, אבל לא רצה לעזוב את ישראל. עכו הציעה סכומים מצחיקים והאופציה של לחזור לאקסית ירדה במהירות.
"זה קיץ ראשון שאני לא יוצא למחנה אימונים עם קבוצה. יש תחושה שקבוצות מליגת העל מעדיפות לצרף שחקנים מליגה לאומית, שמשתכרים שכר מינימום ולראות מה יקרה בהמשך", משען הביע תסכול, "לבנות סגל שלא ראוי לליגת העל ולראות מה יהיה תוך כדי העונה זה לא רציני. אני בטוח שאמצא את מקומי".
#faith#professional
מי שלא הסכים להתראיין לכתבה הוא שלומי ארבייטמן. לחלוץ היה חוזה של 70 אלף שקלים בחודש. יואב כץ רצה לקצץ במחצית משכרו, אך ארבייטמן סירב ויצא מהתמונה בקבוצה מהכרמל. בשלב זה גם בית"ר י-ם שהביעה התעניינות בעבר, לא מתלהבת לצרפו והוא מצא את עצמו נופל בין הכיסאות.
רביד גזל הוותיק כבר בן 35, אבל אם נשפוט על פי מדדי ה-GPS של מכבי נתניה, בעונה האחרונה הוא היה מהשחקנים שנמדדו כבעלי הכושר הגופני הטוב ביותר. הפועל חדרה פנתה, גם נשר לחצה אבל הוא עדיין מחכה להצעה הנכונה. ממרומי גילו, הוא יודע להסביר את המצב אליו הוא והמרואיינים הקודמים בכתבה נקלעו אליו.
"אני בטוח ביכולת שלי לשחק בליגת העל, אחרת כבר מזמן הייתי חותם באחת ההצעות שהוגשו אליי. יש מאמנים שמסתכלים על תעודות זהות וגיל", גזל שפך את ליבו, "זה כבר הוכח בכל המועדונים הכי גדולים בעולם, שזה לא חשוב בן כמה אתה אלא מה אתה נותן ומסוגל להפיק מעצמך. המצב לא פשוט, אבל אני בטוח שמי שמקצוען ואוהב כדורגל, ימצא את המקום שלו".
