כשז'אן סילבן באבין, היה צריך לקבל החלטה באיזה נבחרת לשחק, הוא לא היסס. כאזרח ויליד צרפת, הבלם ידע שסיכוייו להגיע לנבחרת הטריקולור שקולים לסיכוייו לזכות בלוטו. למרות זאת, האלטרנטיבה בה בחר היא המתארת אותו יותר מכל. כילד למהגרים ממרטיניק, בחר הבלם החדש של הצהובים מקרית שלום, לייצג את הנבחרת הלאומית של האי הקריבי הקטן. מכיוון שמרטיניק אינה עצמאית, טכנית היא אינה חברה בפיפ"א ועובדה זאת היא השוללת ממנה את האפשרות לשחק במוקדמות המונדיאל.
למרות זאת, מרטיניק חברה בפדרציית הקונקקא"ף (איגוד הכדורגל הקאריבי והצפון-מרכז אמריקאי), ומשתתפת בגביע הזהב עם נבחרות כמו מקסיקו, ארצות הברית, ג'מייקה וקנדה. באבין שערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת בשנת 2013, רואה בנבחרת ערך עליון ובמובן מסוים אפילו שליחות. הגאווה המקומית במרטיניק חשובה במיוחד בראי ההיסטוריה ההפכפכה של האי הקטן עם מדינת האם (צרפת). "עבורי החולצה הכחולה היא סמל לכוח", הוא סיפר אחרי זימון הבכורה שלו, "אנחנו מרטיניקים וגאים בזה".
בחודש יולי האחרון ראשי ספורטינג חיחון, הקבוצה שהשאילה את באבן למכבי תל אביב, אסרה על הבלם בן ה-30 לצאת למשחקיה של מרטיניק בגביע הזהב, נגד ארה"ב ופנמה. גרסתו של באבין הייתה כי המועדון מאסטוריאס מתנכל לו מכיוון שהגיש תלונה רשמית על כספים שלא קיבל. ספורטינג מטעמה טענה כי מכיוון שמרטיניק לא חברה בפיפ"א, באבן אינו מבוטח, ובפעם האחרונה שיצא למשחק נבחרת, הוא חזר חבול וספורטינג נאלצה לשלם את שכרו במשך שישה שבועות, בהם סבל מפציעה בשריר התאומים.
בסיכומו של דבר, נחישותו של הצרפתי, לשחק במדי הנבחרת הקטנה גברה על האיסור מהמועדון, שכן באבין החליט בכל זאת לצאת למשחקים. "אנחנו מקווים שלמרות המעשה, באבן יצטרף לאימוני הקבוצה בהתאם לחוזה החתום בין שני הצדדים", עורך הדין של חיחון, ראמון דה סנטיאגו, עוד ניסה לצייר תמונה רגועה מטעם הקבוצה, "מצופה ממנו להראות מקצועיות ועבודה קשה על מנת להשיג את מטרתנו המשותפת לעלות בחזרה לליגה הראשונה". חרף המילים עם הגוון הסלחני, מהרגע שחזר לספרד דרכו של הבלם החוצה הייתה סלולה.
דיני חוזים
בלם הרכש החדש של מכבי תל אביב מגיע ארצה לאחר שעזב את חיחון בטונים צורמים. מסכת ייסורים הדדית, כשנותרה לו שנה נוספת לחוזה, הביאה את מאמנו, פאקו הררה ומנהל הקבוצה, מיגל טורסיה, לנסות בכל הכוח לשדך לבלם קבוצה אחרת. חוסר הרצון לראות את באבין בחיחון הגיע בעקבות סירוב לקצץ בשכרו עקב ירידת הליגה בעונה שעברה. תקרית הנבחרת הייתה רק קו פרשת המים ולמעשה מרגע ההתבצרות של באבן בעמדת המו"מ, ניהלה הקבוצה מלחמת התשה מול הבלם הצרפתי.
"אני משהה את ההחלטות המקצועיות שלי עם באבין", ביקר אותו מאמנו, פאקו הררה, "הדלת החוצה פתוחה וההחלטה כבר לא בידיים שלי" הצרפתי, שהוגדר ע"י התקשורת הספרדית כ"בעיה שספורטינג צריכה לפתור", לא ויתר על חוזהו ונחתך ע"י טורסיה היישר לרשימת ההעברות. תגובתו המיידית הייתה להפסיק להופיע לאימונים וחיחון בתגובה מיהרה להחתים את אלחנדרו "אלכס" פרס, בלמה המוכשר של ויאדוליד.
הסכסוך והדם הרע עם חיחון לא היו הפעם הראשונה בה הקריירה של הצרפתי עלתה של שרטון עקב חילוקי דעות לא מקצועיים. ב-2014 כשחתם על חוזה לארבע שנים בגרנאדה והגשים את חלומו הגדול לשחק בלה ליגה. "זה חלום שמתגשם", הוא סיפר במעמד החתימה, "לשחק פה זה לא בשביל כל אחד ואני שמח שחשבו שזה לרמתי". בשתי עונותיו בגרנאדה, הוביל הבלם את ההגנה ואת הקבוצה להישארות כפולה בליגה, כשבנוסף ל-59 הופעות בהרכב הראשון הוא רשם גם ארבעה שערים.
בתום עונתו השנייה במועדון מדרום ספרד נעלמה האופוריה. גרנאדה מינתה את פאקו חמס למאמן הקבוצה והוא הביא עימו גישה ניהולית שונה. למרות ההצלחה במסעות ההישרדות בשתי העונות שקדמו, באבין מצא עצמו ברשימה שחורה שכללה גם את רובן פרס, ויוסוף אל-עראבי שנדחקו החוצה מהמועדון.
כל אותם שחקנים לא קיבלו הסברים מניחים את הדעת לשינוי הקיצוני שעברה הקבוצה, והחלו ספקולציות בתקשורת הספרדית בכל הנוגע נוגע לחדר הלבשה בעייתי ומחנאות בין שחקני הרשימה השחורה לכל השאר. בסופו של דבר, חמס, שהתיר את החוזה עם באבין, רשם את פתיחת העונה הגרועה ביותר של גרנאדה בליגה הראשונה מאז עונת 1944/1945 כשלאחר שישה משחקים, צברה הקבוצה רק שתי נקודות (ועומר אצילי אחד על הספסל). באבן מצדו מצא בית חדש בחיחון ואף כבש בניצחון קבוצתו במרץ האחרון 1:3, על גרנאדה האומללה, במשחק שחרץ למעשה את גורל הירידה של קבוצתו לשעבר.
הבלם החסר
מכבי תל אביב החתימה את באבין בעיקר בזכות הפרופיל האתלטי שלו. הבלם ממרטיניק מתנשא לגובה 1.85 מ' ונחשב לאפקטיבי מאוד באיזור הרחבה, עם דגש על כדורי הגובה. המיקום במרכז בשילוב העוצמה הפיזית יקנו שקט יחסי בליגה ובמיוחד במשחקים הקרובים של הצהובים באירופה. באבן אמנם לוקה בחסר בכל הקשור למשחק הטכני שלו ונחשב לשחקן איטי, אך מפצה על כך במיקום מדויק ברחבה ובכוח מתפרץ שהוא הרבה מעל הממוצע במחוזותינו.
במשחק הגומלין נגד אלטאך, שני השערים שספגה מכבי הדגישו את הריפיון בהגנה ואת הצורך בבלם פיזי ששולט ברחבה. השער הראשון נבע מהחזרת כדור של דוידזאדה שהפכה לאיבוד כדור וטעות חמורה של איתן טיבי. השער השני כבר נראה כמו הסיוט המתמשך של הקבוצות הישראליות באירופה עם כדור קרן, שאליו אף שחקן צהוב לא ניסה אפילו להגיע, כשנצר, שחקנה של אלטאך, נגח כשהוא חופשי לחלוטין.
הכדור נבלם מההגנה ההמומה, ששוב לא שלחה אף אחד כדי לכסות את האוסטרי והכדור נהדף אליו רק כדי שימשיך אותו בבעיטה לרשת. למזלם הרב נתקלו הצהובים ביריבה לא איכותית, שאפשרה להם לחזור למשחק בשתי טעויות משלה. ג'ורדי קרויף חזה בשערים שספגה קבוצתו וכנראה הפנים שבבית מאתגר כמו שקיבלה מכבי (ויאריאל, אסטנה וסלביה פראג) לא ניתן יהיה לעשות טעויות מהסוג שנראו במשחק נגד האוסטרים.
בנוסף, באבין נותן לקרויף את קלף שינוי המערך במידת הצורך. היה והתל אביבים ימצאו עצמם במשחקים בהם הם יבחרו להתבצר על מנת לשמור על יתרון נזיל או במידה שהטקטיקה של ההולנדי תתבסס על משחק עם שלושה בלמים מול יריבה עדיפה, הצרפתי הגדול יתאים כמו כפפה ליד לצד איתן טיבי ובן חיים.
הצורך בבלם אלטרנטיבי איכותי מגיע גם בעקבות חוסר שביעות הרצון הקולקטיבית מאיגור פיליפנקה, שמעמדו לא ברור. כמו כן, למרות ההגדרה שלו כבלם מרכזי-אחורי קלאסי, באבן מפגין מעת לעת אוריינטציה התקפית ולראייה, כששיחק במדי אלקורקון בליגה השלישית בספרד, כבש 11 שערים ב-150 הופעות.
תיאוריית מכבי והליגה הספרדית
"באבין הוא שחקן יציב במרכז ההגנה עם ניסיון ועוצמה שתתרום לקבוצה. השנים שלו בספרד יתרמו לנו בשני צידי המגרש", הצהיר ביום שישי האחרון, ג'ורדי קרויף, מאמן מכבי תל אביב באתר הרשמי של הצהובים לאחר ההחתמה.
רק לפני שבועיים וחצי, באבין עוד התכונן עם קבוצתו ספורטינג חיחון, היורדת הטרייה מהלה-ליגה, לפתיחת עונתו העשירית ברציפות בספרד. מתוך תשע העונות שהעביר בארץ השוורים, רק שלוש עונות היו על הבמה הגדולה מכולן וגם הן היו בנמושות הליגה (שתי עונות בגרנאדה ואחת בחיחון). למרות זאת, המוניטין והרזומה של הצרפתי בן ה-30 מדברים בעד עצמם ולבטח היוו שיקול מרכזי בהחתמתו. ג'ורדי קרויף, כנראה יותר מכל אחד אחר בכדורגל שלנו, מבחין בערך המוסף והניסיון שמביאים עימם שחקנים שהגיעו לרמות גבוהות כאלה, למרות שלא עשו זאת בקבוצת שנאבקת על תארים.
מכירים את משחקי הספקולציה שבהם מישהו אומר משהו בסגנון של "אם מכבי תל אביב הייתה משחקת בליגה הספרדית, היא הייתה יורדת ליגה?", נסו להיכנס לראש של קרויף לרגע. כיאה לתיאוריה המפורסמת של איינשטיין, קרויף מבין שגם ברכש הכל יחסי. הצהובים החתימו בלם שבילה בשלוש השנים האחרונות בלה-ליגה, ושיחק 81 משחקים (79 בהרכב הפותח). באבן היה חלק אינטגרלי ממסעות ההישרדות המוצלחים של גרנאדה בליגה שלדעת רבים נחשבת הטובה בעולם ומגיע מהברנבאו, הקאמפ נואו והוויסנטה קלדרון היישר לדוחא, המושבה ואיצטדיון הי"א.
למרות שהצרפתי לא מביא עימו ניסיון בסיטואציות מהסוג שמכבי תל אביב שואפת אליהן, הוא עומד בהצלחה במבחן היחסיות. מה שטוב לתחתית הליגה הספרדית, אמור להיות מצוין עבור ליגת העל, ועשוי להתברר ככלי עזר אדיר לרוטציה הרחבה שהכרחית עבור קבוצה עם יומרות גבוהות בליגה האירופית.
כידוע, הכדורגל הישראלי מתקשה מאוד למשוך כישרון שפורץ את גבולות תחתית הליגות הבכירות באירופה. יחד עם זאת, כמשל להחתמה הנוכחית, אפשר לנדוד בזיכרון לסיפורו של קרלוס גארסיה, אקס מכבי וכיום בלמה של אלניהספור הטורקית. גארסיה הובא על ידי קרויף ב-2012, והחתמתו לוותה בהמון הרמות גבה. בדומה לבאבין, גם גארסיה שיחק רק שלוש עונות בלה-ליגה, (כולן במדי אלמריה חסרת היומרות). הזלזול מצד התקשורת וחוסר הניסיון במאבקי צמרת, לא הפריעו לו להפוך לאחד הבלמים הזרים היציבים והאהובים של מכבי תל אביב בכל הזמנים.
עם הבלם הספרדי בהרכב מכבי עשתה ככל העולה על רוחה, זכתה בשלוש אליפויות, טרבל בלתי נשכח והעפילה לליגת האלופות. הצהובים ששואפים לחזור להגמוניה של אותן שנים ראשונות של ג'ורדי כמנג'ר, מבינים כי הדרך להצלחה עוברת בחזרה למקורות. הפרופיל שהתאים באותו עידן של בלם עם ניסיון מליגה כל כך חזקה, הוא זה שעשוי לקחת אותם לשם שוב. החתמתו של הצרפתי עשויה להיות הבינגו על בסיס המתכונת הישנה-חדשה, וצעד נוסף בתהליך שיחזיר עטרה ליושנה.
