תראו איזה גבר רוני לוי. אלירן עטר זרק מילה בירידה למחצית בדרך לחדר ההלבשה ולמחרת כשהגיע לאימון, גילה שהארונית שלו נעולה והוא מושעה. אף אחד, וכנראה בכוונת מכוון, לא טרח למנוע מעטר את ההשפלה, ולהודיע לו שלא יגיע לאימון. לא היתה בעיה לעשות את זה, שיחת טלפון קצרה והיינו חוסכים את הדרמה שכל תפקידה היה יראו ויראו.
עטר, כמו בבדיחה עם הכובע, היה כבר על הכוונת של רוני לוי. מה שהוא לא היה עושה, המאמן היה כבר מוצא דרך להיכנס בו. אחרי התבוסה, לוי היה צריך להסיט את האש מעצמו. הרי הוא בטח לא רוצה שיחשבו, איך הוא הכין קבוצה 3 חודשים (אפילו הוא העיד שהם התחילו ראשונים את ההכנה) ובסוף זה נראה כמו קומדיית טעויות עצובה. ללוי יש חשבון עם בניון, אבל מה לעשות שבניון חזק מדי, יותר מדי קרוב לשחר ומוכר יותר מדי מנויים, בשביל שלוי יזרוק אותו. עטר מנגד, הוא מטרה קלאסית. יש לו היסטוריה של בעיות, הוא אאוטסיידר, מלא קעקועים, ובקיצור הוא שעיר לעזאזל אידיאלי.
כבר יומיים שאנחנו תחת מתקפת תקשורת מתואמת של מכבי חיפה. פתאום אנחנו שומעים כמה עטר לא משקיע וכמה הוא לא רוצה, שלרגע אני מתקשה להאמין שמדובר באותו עטר שרק בסוף עונה שעברה היה המושיע של חיפה. אותו עטר שהם הסבירו לי כמה הוא רכש ענק וכמה הוא טוב לקבוצה.
חיפה כמו תמיד תקועה עכשיו עם חוזה ענק, ועם שחקן שהמאמן שלה לא רוצה. הוא כל כך לא רוצה, שהוא אפילו לא טורח לשוחח איתו, ולהסביר מה לא בסדר, כי כרגע מבחינת לוי חשוב רק דבר אחד וזה להסביר שעטר אשם ולוי לא. כאילו עטר קבע את ההרכב, וכאילו עטר הוא זה שגרם שאחרי קיץ שלם, הבלמים של חיפה היו דקל קינן, שכבר שנה מדברים על כך שלא רוצים אותו בחיפה ואוראל דגני שכבר נזרק פעם אחת והוחזר. כאילו עטר הוא זה שנכנע לבניון חדשות לבקרים, וכאילו עטר הוא זה שגרם לכך שלא הוחתמו זרים במועד ושפאס שבוודאי היה יכול לעזור למרכז ההגנה של חיפה משחק חזרה בסכנין.
אין לי יותר מדי רחמים על מי שמרוויח עשרות אלפי דולרים כל חודש, ושבוחר עבור זה למכור את כישוריו לכל המרבה במחיר, אבל יש לי הרבה פחות סימפטיה על מי שנוהג בגסות רוח בעובדיו, ושטורח להלבין את פניהם ברבים. אני מציע לרוני לוי לזכור שעוד כמה הפסדים ויכול להיות שגם הוא ימצא שהארונית שלו נעולה כשיגיע לאימון, ואז הוא יגלה כמה זה לא נעים להיות השעיר לעזאזל.
