כשהוא בסך הכל בן 20, עומר דנינו כבר מסומן כאחד מבלמי העתיד של הכדורגל הישראלי, ויש שיגידו אפילו שהוא כבר היום אחד מהבלמים הטובים בכדורגל שלנו. "עומר לא אוהב לדבר, הוא מעדיף לעבוד", מספרים חברים במכבי פתח תקווה על הבלם שפרץ לתודעה בעונה שעברה. גם אבי לוזון מתקשה להסתיר את שביעות הרצון מהיהלום החדש שצמח לו במגרש האימונים: "כבר היום הוא הבלם הכי טוב בארץ. עומר יישאר במכבי פתח תקווה עוד הרבה שנים".
עם 9 נקודות ושער חובה בודד אחרי שלושה מחזורים, וכשהוא מביט יחד עם חבריו על יתר 13 קבוצות ליגת העל, העניק עומר דנינו ראיון לערוץ הספורט ודיבר על הציפיות, העתיד, רן בן שמעון וגם, כמובן, הלוזונים.
בארץ תמיד אומרים על שחקנים בני 19, 20, 21 ואפילו 22 שהם ילדים. אתה שובר את המוסכמה הזאת.
"מחמיא לי להיות שחקן בקבוצה הבוגרת של מכבי פתח תקווה בגיל צעיר יחסית, אבל חייבים לזכור שלאורך השנים זאת המדיניות של המועדון. חוץ ממני יש עוד הרבה שחקנים צעירים בקבוצה. זה הקסם של מכבי פ"ת - לפעמים זה מצליח יותר ולפעמים פחות. אני שמח שהצלחתי לקחת בשתי ידיים את ההזדמנות שנתנו לי".
איך מתמודדים בגיל צעיר כל כך עם כל הציפיות? אבי לוזון אומר שכבר היום אתה הבלם הכי טוב בארץ.
"אבי לוזון אומר שכל השחקנים של מכבי פ"ת הכי טובים בארץ (בצחוק). זה מחמיא, אבל אני מעדיף שלא להסתנוור מהמחמאות האלה. חובת ההוכחה עליי".
אנחנו אומנם רק אחרי שלושה מחזורים, אבל אפשר להבין שמוליכת הטבלה, מכבי פ"ת, התחילה את העונה הנוכחית בדיוק איך והיכן שסיימה את העונה שעברה.
"כיף גדול להיות במקום הראשון בטבלה, זה נחמד, אבל אנחנו לא מתרגשים מזה. העונה רק התחילה, הדרך ארוכה. זה תוצאה של עבודה קשה שהתחילה כבר בעונה שעברה, אנחנו מקווים להישאר בצמרת הגבוהה גם בחודש מאי".
אחרי פתיחת העונה הזאת וסיום העונה שעברה, מה הציפיות לעונה הקרובה? זה יהיה רציני לדבר על מקום באירופה?
"ברור שזאת השאיפה. אם בעונה שעברה סיימנו בפליאוף העליון, ברור שהשנה יש כוונה להתקדם. להגיד שהמטרה היא לסיים במקום שמוביל לאירופה? זה עוד מוקדם".
ספר לנו קצת על העבודה עם רן בן שמעון
"רן בן שמעון זה נכס לקבוצת כדורגל. זה מתחיל מרמת האימון היומיומי, כולם מגיעים לאימון עם חשק ומוטיבציה להשתפר, גם כקבוצה וגם כיחידים. אף פעם לא אשכח את העובדה שהוא זה שנתן לי את האפשרות הראשונה להיות שחקן בקבוצה הבוגרת והיום אני שמח להיות חלק חשוב מהמועדון שבו גדלתי".
הציניות שלו זה אחד מהדברים שגורמים לאווירה טובה בקבוצה", מוסיף הבלם הצעיר ומסביר: "זה נכון שבהתחלה היינו צריכים להתרגל לזה, אבל זה קרה מהר. למדנו את רן הבן אדם ואת רן המאמן והיום אני לא מדמיין אימון של מכבי פתח תקווה שלא מתנהל בצורה הזאת". אבל לא רק על הציניות, גם על הצעקות של המאמן, לדנינו יש מה להגיד: "גם לזה היינו צריכים להתרגל, אבל הן מדרבנות אותנו ומחשלות אותנו. עוד יתרון גדול של רן זה שהוא אחד המאמנים היחידים בארץ שאומר לשחקנים את האמת בפנים. אם אתה טוב אתה תקבל את המחמאות ואם אתה לא טוב - תהיה מוכן לשטיפה".
איך מערכת היחסים עם אבי לוזון?
"אבי לוזון הוא האבא של מכבי פתח תקווה, של כולם, לא רק שלי. אין אדם שיש לו אהבה למועדון כדורגל, כמו שיש לאבי לקבוצה הזו".
אחרי עונה אחת בליגת העל הצלחת למשוך לא מעט תשומת לב מהקבוצות "הגדולות" של הכדורגל הישראלי, באיזה קבוצה היית רוצה לשחק בארץ?
"תמיד יש שאיפות להתקדם מבחינה מקצועית, אבל כרגע טוב לי במכבי פתח תקווה. אשקר אם לא אומר שארצה לשחק בקבוצה גדולה יותר".
על מכבי פתח תקווה אומרים הרבה דברים טובים. מועדון משפחתי, שמגדל ודוחף שחקני בית, אבל מצד שני מדברים על זה שמכבי פתח תקווה זה גם מקום שלא "מוותר בקלות" על שחקני הבית שלו, שקשה לצאת ממנו, אלא אם כן משלמים על השחקן סכומים גבוהים מאוד (דמארי ובן חיים). אתה מפחד שזה משהו שיקרה גם לך ביום שתרצה להתקדם?
"אני ממש לא מפחד מזה. אחת המטרות היא למכור שחקנים בשביל להמשיך ולהתקיים. אין למועדון הזה את הכסף הגדול שיש למכבי תל אביב, באר שבע וחיפה. זאת זכותו של המועדון לבקש עליי איזה סכום שירצו כשיגיע העת, אחרי הכל המועדון גידל אותי מגיל 8".
מי המודל לחיקוי שלך?
"קרלס פויול, בגלל האישיות שלו. הוא לא בלם עם הנתונים הכי מרשימים וגם אני כזה, אבל הוא מפצה על זה בלב ובנשמה. זה שחקן שאי אפשר שלא לאהוב אותו".
