הצ'יט שלה: מאחורי מהפכת ה-AI של טבריה

עירוני טבריה עמדה העונה בעיצומה של אחת הסערות הגדולות ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. פרשת החוזים הכפולים התפוצצה והובילה לעונש כבד למועדון שאיים לפגוע בפרוייקט שבנו אריה קלמנזון ומיקי ביתן. אבל מי שחשב שהמכה שהנחית בית הדין תפרק את טבריה, מצא קבוצה שהיתה מוכנה להילחם. גם מחוץ למגרש וגם על הדשא. למרות שהורדו לה 8 נקודות, שבזמן אמת הורידה אותה אל מתחת לקו האדום, היא יצאה מהבור, הצליחה להישאר בליגה ואפילו לסיים במקום ה-9. כעת, אחד מגיבורי הקאמבק, המנהל הטכני של הקבוצה, חן סול, מספר ל"חמש אישי" על הקאמבק ההירואי, העבודה לצד אלירן חודדה, התקופה הקשה כמנהל המקצועי בהפועל ת"א וגם חושף את המערכת שבנה בעזרת AI כדי לצמצם את הפערים מול שאר הקבוצות בליגה. "אני לא אוהב להתראיין או להיות באור הזרקורים. אני מאוד אוהב את השקט שלי", הוא מתחיל ומתייחס לעובדה שלא דיבר לאורך כל העונה. 

האמנת שתישארו בליגה כשמעל ריחף עונש הפחתת הנקודות?
"אנחנו לא היינו בתוך העניינים. כצוות של אלירן חודדה, קיבלנו את מה שקרה. האמנו שנישאר בליגה כי אלירן האמין שנישאר בליגה והוא שידר לכולנו בטחון. ידענו שיש לנו קבוצה טובה, שלא צריכה לרדת ליגה. האתגר היה מאוד קשה, גם לפני הורדת הנקודות. ברגע שאלירן היה בטוח, עשינו הכל כדי לגרום לזה לקרות ואני שמח שזה מה שקרה".

קידמת הרבה שחקנים בהפועל ת"א, כמה כואב לך שזוכרים את ירידת הליגה?
"זה לא נעים, אבל זה משהו שקרה לי. דייויד לא הבין את גודל האירוע. הוא לא חי פה ובארה"ב אין יורדות. ידעתי שירידת ליגה בהפועל ת"א, גם עם הנסיבות של המלחמה ושלושה חודשים לא הייתי במועדון, זה לא משנה. אני בראש המערכת וזה עליי. אני צריך לקחת אחריות. אני לא שחקן עבר ויכול להרשות לעצמי להתפטר ויש לי גב כלכלי, למזלי הפן הכלכלי לא מנחה אותי בקריירה. אני רוצה ליהנות, אנחנו חיים פעם אחת. הכסף לא מעניין אותי. ידעתי שברגע שקורה אירוע כזה, אני צריך ללכת. זה לא משנה שהמשקיעים עזבו באמצע המלחמה ולא היה כסף והיינו צריכים למכור את גורפינקל ואת רודריגז, למרות שלא רצינו כי הם היו עמודי תווך. אף פעם לא תירצתי. לא עמדתי במשימה,  אז הייתי צריך לעזוב. זה כאב כי מאוד אהבתי את המועדון. זה מקום שאתה בא אליו 8 שנים ונותן את כל כולך. עוד לפני דייויד, בתקופות קשות, לפעמים לשלם מהכסף שלנו על ציוד".

מה היה ההבדל בין השם הפועל ת"א להתנהלות בפועל?
"בגלל שצמחתי שם, כשקיבלתי את התפקיד, פחות היה לי פחות שוק מאשר עם הייתי מגיע מבחוץ. אני לא יודע אם יש למועדון את הכי הרבה אוהדים, אבל זה הקהל הכי עוצמתי שיש בליגה. אין אוהד בינוני, כולם אולטראס ומעורבים. אם הייתי בא מבחוץ, היה לי יותר קשה. אתה מכיר את העוצמות. האכזבה הכי גדולה שלי, מעבר לאכזבה האישית והמקצועית, הייתי המון שנים וראיתי את הקהל מתאכזב ומגיע במספרים גדולים ועושה דברים מטורפים. רציתי שהם ישמחו. שנה שהם ילכו גאים. זה הכי כואב לי. אני אישית באתי מלמטה ואם אני צריך לחזור ולבנות את עצמי, אני בחור צעיר. ראיתי את האכזבה של הקהל ואני לא הצלחתי לגרום להם לשמוח. אני מכיר את הקהל בפרצופים, באנשים, בשיחות. אני מאוד אוהב אותם".

יש רעב ותשוקה לחזור לקדמת הבמה ואולי אפילו להפועל ת"א?
"יש אתגר להיות במועדון גדול ולהביא אותו להישגים גדולים ויש לקחת קבוצה קטנה ולהביא אותה לגדולה. זה לא פחות קשה. אריה ומיקי נתנו מטרה למועדון - להיות בין 10 המועדונים הטובים בליגה. העונה סיימנו במקום ה-9. אנחנו רוצים לקפוץ קדימה. לראות לאיפה המועדון הזה יכול להגיע יותר גבוה. קשה לעשות את זה בתקציב לא גבוה. זה הכיף שלנו כרגע. להיות בצוות של אלירן ולראות איפה זה יכול לעצור. זה היה הזוי שטבריה עולה לליגת העל בהתחלה. בואו נראה איפה אנחנו יכולים לעצור? יש הצעות, אבל בעירוני טבריה נותנים לי את כל מה שצריך".

עניינים אקטואליים, מה חשבת על הצעד של אלמוג כהן?
"הוא איש מקצוע אדיר. הוא שינה את הכדורגל פה, איך אנחנו רואים כדורגל. מה שבית"ר עשו השנה היה חריג. היה כיף לראות אותם. בתור אחד שמכיר את הנתונים של בית"ר, היה מדהים. המשחקים מולם היו קשים ומאתגרים. אני לא הייתי עושה את זה. מינצברג באיזשהו שלב העלה את האפשרות הזו, לא הסכמתי בשום אופן. אלמוג היה שחקן, מנהל מקצועי מהטובים בליגה. אני צופה לו קריירה מזהירה ואני בטוח שהוא יצליח".

יש מקום למנהלים מקצועיים בכדורגל הישראלי
"אין לתפקיד הזה הגדרה אחת. יש מנהל מקצועי שיורד לדשא ומעביר אימונים. אני לא הייתי עושה את זה. אני, ברגע שמיניתי צוות, אני נותן להם לעבוד. בדקתי לפני שהם עושים מה שההנהלה רוצה ומה שאני רוצה. יש מנהלים מקצועיים שבכלל לא מגיעים למתחם. כל אדם צריך לבנות את התפקיד לפי מה שהוא רואה לנכון. בהפועל ת"א אני הייתי התחנה האחרונה, ובטבריה זה שונה. יש את אלירן שהוא כמו אלכס פרגוסון של טבריה שכל ההחלטות אצלנו. מה שטוב הוא שכל אחד יודע את התפקיד שלו ואנחנו לא מתפזרים. אנחנו עוסקים בלחבר הכל ביחד. כל אחד מביא את האינסייד שלו. אלירן מאגד אותנו למשהו שלם. אין אגו, אנחנו עובדים בשביל אלירן, בשביל הבעלים. זה סוג שונה של ניהול מקצועי או ניהול טכני". 

חרטה בהפועל ת"א?
"אולי הייתי צריך להיות יותר נחרץ מול הבעלים. אבל היתה סיטואציה הזויה שלא היה מישהו אחד שמביא את הכסף, אלא קבוצת משקיעים. ברגע שהתחילה המלחמה, כל המשקיעים רצו לצאת. הם ראו מה קורה פה. לא משנה כמה ניסינו לדבר ולהסביר. אנחנו בעצמנו לא ידענו לאן זה יילך. כולם היו בדעה אחת - לצאת מההשקעה. אם שחקן מקבל הצעה, צריך למכור אותו כי צריך להחזיר את ההשקעה. פה הייתי צריך להיות יותר יצירתי בחלון של ינואר כי עובדתית הקבוצה נחלשה. בראייה לאחור, התקופה הזו חישלה אותי וחיזקה אותי ואני יודע לא לחזור על הטעויות ולתת לטבריה ערך מוסף ולא לחזור על אותן טעויות. החלום שלי הוא שנצלח את העונה הקרובה עם מינוס שש. יש המון מועדונים שעלו לפלייאוף העליון בלי תקציבים. אין לי זמן לחלומות אחרים".