היריבות בין מכבי חיפה למכבי תל אביב כבר סיפקה לא מעט קלאסיקות, אחת מהן התרחשה לפני מעט יותר מ-4 שנים בסמי עופר. במשחק שייזכר עוד הרבה שנים קדימה, ניצחו הצהובים 3:4 משער עמוק בתוספת הזמן של יהונתן כהן, לא לפני שהקבוצה הביתית הוכיחה שהפעם יש יריבה שמנגד וחזרה פעמיים מפיגור. השער הזכור ביותר מאותו משחק היה דווקא זה קבע 2:2 והוביל לקריאה הזכורה "והכדורגל, איזה כדורגל". המבקיע יאניק וילדסחוט הספיק מאז לעזוב את ישראל ולעבור בבולגריה ובאנגליה. בראיון לערוץ הספורט הוא מסתכל לאחור בערגה על התקופה שלו בירוק.
איפה היית אחרי שעזבת את חיפה?
"הייתי בבולגריה עונה אחת, בצסק"א סופיה ועכשיו אני סוגר שנתיים בחזרה באנגליה ומשחק באקסטר סיטי".
איך אתה משווה את התקופה שלך בחיפה לעומת מקומות אחרים?
"היתה לי תקופה נפלאה במכבי חיפה. לשחק מול כ"כ הרבה אוהדים, עם אווירה מדהימה כזו, בסמי עופר. תמיד חשבתי שאנגליה היא הבית של הכדורגל, עם האוהדים הכי טובים, אבל בכל פעם שאני מראה וידיואים של סמי עופר בשיאו, כולם מופתעים ממה שהם רואים, זה יותר טוב מהרבה מועדונים באנגליה. הזכייה בתואר בעונה השניה הפך את זה לכל כך יותר טוב, במיוחד בגלל שכל מי שאוהב את המועדון היה צריך לחכות הרבה זמן. הייתי יכול והייתי צריך לתרום יותר, אבל אחרי הפציעה היה קשה לחזור לסגל ולרמה שאני מכיר מלפני הפציעה. זה הדבר היחיד שאני מסתכל עליו לאחור והייתי משנה".
איך אתה רואה מנקודת המבט שלך את היריבות עם מכבי ת"א?
"כולם יודעים שמדובר במשחק יוצא דופן, לא עוד משחק. אתה שם לב לכך כשה`צבא הירוק` מגיע למגרש האימונים עם אבוקות ושירים ואומר לך כמה זה חשוב לכולם. אז כולם היו יותר מפוקסים למשחקים האלה מאשר לאחרים. ובתוך האצטדיון, התמיכה בבית תמיד היתה מרשימה, אבל אפילו בחוץ, כשהם במספרים קטנים יותר, התמיכה היתה מדהימה ועזרה לנו".
תתאר לנו את התחושה באצטדיון אחרי השער שלך שקבע 2:2 מול מכבי ת"א בסמי עופר
"אני חושב שעור ברווז זו המילה היחידה שיכולה לתאר את זה, כשאני שומע `והכדורגל, איזה כדורגל. וילדסחוט. 2:2`. זה היה משחק כ"כ משוגע ואני עדיין לא יכול להאמין שהפסדנו. אני כבשתי את ה-2:2 אחרי תנועה מצוין של חזיזה. לא ידעתי מה לעשות, איך לחגוג, יש לי כ"כ הרבה תמונות ו-וידיואים בטלפון בהם רואים אותי כ"כ שמח ולא מאמין למה שקרה. מלבד התוצאה, זה היה רגע שמח עבורי".
מה לדעתך השתנה במכבי חיפה כשהגעת אליה?
"קשה לי להגיד מה השתנה. אני לא יודע מה קרה בעונות שלפני כן. אני רק יודע שבעונה הראשונה שלו היינו כ"כ קרובים, ואם לא היתה קורונה, היה לנו סיכוי טוב לזכות באליפות. אבל בעונה השניה, עם הסגל שהיה לנו, הצוות היה ממש טוב ועזר לנו להתכונן ולנצח הרבה משחקים ובסופו של דבר באליפות".
כמה הלחץ סביב הקבוצה היה גדול לפני הזכייה באליפות?
"עבורי זה היה קל יותר, כי אני לא יכול לקרוא עברית, אז לא הבנתי כל מה שהם אומרים. אבל אני חושב שזה נורמלי כשאתה מכבי חיפה ולא זכית בתארים כ"כ הרבה זמן. וכשאתה מגיע לנקודה שזה נראה שאתה יכול לזכות, הלחץ מגיע. אנשים ממועדונים אחרים לא רוצים שתנצח, אז הם ממציאים או מנסים להוציא אותנו מריכוז. אבל הצוות המקצועי היה במצב הזה בעבר, אז הם הכינו אותנו לזה ועזרו לנו לנצח. חוויתי את זה באנגליה, אבל הלחץ לא היה גדול כמו בחיפה".
מה היו הרגעים הכי טובים והכי רעים בשנתיים שלך במכבי חיפה?
"הרגעים הטובים ביותר היו בזכייה באליפות, השער נגד מכבי ת"א, להיות חלק מהמועדון ולראות את ישראל כמקום היפה שהיא עם האנשים שבה. הרגעים הכי קשים היו בעונה הראשונה, במהלך הקורונה, כששיחקנו לא טוב והפסדנו את האליפות, הפציעה שלי בעונה השניה והעובדה שלא הצלחנו לחזור לרמה שאני מכיר, מה שהוביל בסופו של דבר לכך שעזבתי את מכבי חיפה".
כמה חשוב היה שברק בכר הגיע בעונה השניה שלך?
"זה היה חשוב מאוד. הוא היה מאמן מוביל שזכה בהרבה תארים, הוא הכיר את הליגה, את המועדונים וידע איך להצליח. אז עם השחקנים הנכונים, כולם בצוות שהיו ממש טובים, זה היה סוף סוף הזמן שלנו".
למה בכר לא הצליח לתרגם את ההצלחה בישראל לסרביה?
"זה תמיד שונה כשאתה מגיע לחו"ל ולמדינות שונות, מקומות שאולי אתה לא מקבל את אותה תמיכה או זמן שאתה מקבל בדרך כלל. אני חושב שהוא מאמן נהדר והוא יצליח שוב".
אתה וצ`ארון שרי חברים טובים. מה הסיכוי שהוא יחזור לארץ בעונה הבאה?
"אני עדיין מדבר איתו כל יום. עוד משהו טוב שקרה מהתקופה שלי בחיפה. אני יודע כמה הוא אוהב את חיפה, וכמה ישראל אוהבת אותו. הוא אמר לי שעצוב לו לעזוב, אבל יש דברים חשובים מכדורגל בחיים, וזה הבריאות של המשפחה שלו. אני מקווה שהוא יחזור, אבל אם לא, אנשים יבינו ועדיין יאהבו אותו לעד".
דיברת עם החברים בחיפה על ה-7.10? מה הם אמרו לך?
"כשאני מסתכל על הקבוצה, אני לא רואה הרבה שחקנים ששיחקתי איתם, אבל דיברתי עם כמה חברים ועם צ`ארון כמובן. זה מעציב אותי עד היום, לראות את כל האנשים שהלכו לעולמם".
אתה עוקב אחרי חיפה? מה אתה חושב על הקבוצה הנוכחית?
"כמובן שאני עדיין עוקב אחרי חיפה, זו הקבוצה שלי. כמו שאמרתי, אין הרבה שחקנים ששיחקתי איתם ולהתקפה של ה-7.10 היתה השפעה עצומה על הליגה ועל השחקנים/צוות. זו עונה קשה, אבל מי יודע מה יכול לקרות".
קיבלת הצעות לחזור לישראל מאז שעזבת? תשקול זאת?
"אחרי שעזבתי את חיפה, היו מספר מועדונים שהתעניינו בי, אבל זה לא הבשיל מעבר לכך. כרגע, אני לא יושב שיש סיכוי שאחזור בגלל המשפחה שלי והמצב במדינה, אבל אני אוהב את ישראל ואני אחזור כדי לבקר חברים ומשפחה, אז מי יודע מה יקרה בעתיד".
מסר לאוהדי חיפה שעדיין זוכרים אותך?
"המשפחה הירוקה שלי, תודה רבה על הכל. תמיד תהיו בלב שלי. אתם הכי טובים. אני עדיין מקבל הודעות שמבקשות שאחזור וזה נותן לי הרגשה נהדרת. תמשיכו לתמוך בקבוצה בזמנים הטובים ובזמנים הרעים, בתקווה שאוכל לפגוש אתכם שוב".
