שני גיבורים היו לניצחון הזה, מבחינתה של בית"ר ירושלים: הראשון הוא טראזי תומא - הקשר האנרגטי של ירושלים המשיך לתפקד כ"דינמו" של הצהובים, במשחק כמעט נטול טעויות, כשעל הדובדבן הוא גם הוסיף שער רביעי העונה.
השני הוא פרד פריידיי; אבוקסיס שלח את החלוץ הניגרי שלו לדשא, במקומו של יון ניקולסקו שקיבל מנוחה אחרי פגרת הנבחרות, וקיבל ממנו תוצרת לא רעה - כולל בישול וגם מספר הזדמנויות לכיבוש. "יום שישי" הוכיח שאולי לא כדאי להספיד אותו לפני שהשבוע נגמר. גיבור נוסף הוא עדי יונה: הקשר הצעיר והנמרץ חגג את שער הבכורה שלו בכדורגל הישראלי, רגע לפני תוספת הזמן - וחווה רגע מאושר ראשון בקריירה, בעונה הראשונה בליגה שלנו.
בסך הכל, יוסי אבוקסיס עבר לעצמו עוד משוכה - כשהוא יכול לחשוב על הדבר הבא מבחינתו: חצי גמר גביע המדינה מול מכבי תל אביב. לפניו של אבוקסיס מופיעה המשימה ה"טריקית" - איך מצד אחד לשמור על כוחות למשחק החשוב של העונה מבחינת בית"ר, ומצד שני להגיע במומנטום חיובי ובכושר לרגע האמת - שיוכל להכריע האם לסיים את העונה הזאת עם תואר.
מהצד השני, הפועל חיפה בוודאי תרד מהדשא מתוסכלת: רוני לוי והשחקנים שלו היו לא רעים בכלל הערב, בעיקר במחצית השנייה - והיו בהחלט שווים לפחות את שער השוויון. השינויים שעשה לוי בהפסקה - כשהכניס את אליאל פרץ ואורן ביטון, בהחלט שיפרו את הקבוצה האורחת, שהיתה טובה יותר לקראת הסיום, עד השער שסגר את סיפור המשחק.
האדומים אינם באמת בסכנת ירידה - הפער שלהם מהקו האדום עומד על 8 נקודות, נכון לעכשיו, כששתי הקבוצות שמתחת לקו צוברות נקודות בקצב נמוך, אבל היא עדיין לא הבטיחה את המשימה הזו - ותחפש את הנקודות, כשבשבת הבאה (לא הקרובה) היא תארח בסמי עופר את הפועל תל אביב.
אחרי שני משחקים בינוניים שלא התעלו לרמה גבוהה, דווקא המשחק בפלייאוף התחתון - שאליו שתי הקבוצות הגיעו בלי סכנת הישרדות אמיתית - היה הטוב ביותר העונה. שתי קבוצות התקפיות, טובות, שמחפשות לנצח ומייצרות מצבים היו על הדשא בטדי - אחת בסופו של דבר הצליחה לנצח (ובדרך גם לכבוש לראשונה העונה מול החיפאים), ואחת תחזור הביתה מאוכזבת.
בבית"ר, אפשר לומר, עדיין יש תקוות גדולות.
