בריאות מעל הכל: ההחלטה שעומדת בפני סאן מנחם

אחד הפערים הקטנים ביותר, וכנראה גם אחד הפערים העצובים ביותר, הוא הפער בין "מה עם..." ל"מה קרה ל...". בשני המקרים המטרה היא רצון להתעניין בשלומו או קורות חייו של אדם כלשהו. אבל בניואנס הקטן הזה, הפרש של שתי אותיות ורווח, טמון הכל. מההנחה שהכל בסדר עם מישהו, והוא ממשיך באותו דבר, לזה שמשהו רע קרה.

סאן מנחם, לצערנו, עבר לקטגוריה השנייה. המגן של מכבי חיפה אמנם איבד את מקומו בהרכב לפייר קורנו, אך היה משמעותי בקבוצה שזכתה בשתי אליפויות, רשם 20 הופעות בנבחרת ישראל והוכיח שהוא מגן ברמה גבוהה בסטנדרטים של ליגת העל.

כל זה השתנה (ולא בפעם הראשונה) בינואר האחרון. סאן מנחם נפגע בראשו במשחק של הירוקים מול בני ריינה, איבד את ההכרה ובכך עבר זעזוע מוח שלישי בשנתיים האחרונות ובסך הכל היה מעורב בשבעה מקרים של פגיעות ראש. הוא עוד לא חזר למגרשים, ולפי אביו החורג, מחכה לבדיקת רופא מומחה שתחליט על כך. זאת לא הפעם הראשונה שמנחם סובל מזעזוע מוח, ולא הפעם הראשונה שהוא מאבד את ההכרה.

ב-2017, מול הפועל באר שבע, אובידיו הובאן התנגש בסאן מנחם והמגן היה חסר הכרה במשך שמונה דקות. ד"ר עמי ברבר, רופא הקבוצה אז והיום, התייחס בזמנו: "האישונים של סאן היו מורחבים, הוא לא זז. כשהגעתי הוא היה מחוסר הכרה והסתבר שהוא בלע את הלשון, זה היה עניין של דקות. הוא היה יכול למות מחנק או מנזק מוחי".

זה לא עצר את מנחם. הוא המשיך לשחק והתפתח לשחקן שזוכה באליפויות, ובינתיים הוא המשיך להתמודד עם חבלות ראש. פרשנים קראו לו לפרוש כבר ב-2019, אחרי שנפגע בצורה קשה מול הפועל רעננה ובהמשך מול הפועל קריית שמונה. לכן מנחם הגיע לנקודה בה הוא צריך בדיקה של רופא מומחה בארצות הברית, כפי שאביו החורג שרון פז אמר ל-"5 באוויר". "הרופאים מחליטים ונשתף איתם פעולה. זאת פציעה שלא הייתה בארץ, ואנחנו נעשה את כל הבדיקות המקיפות כדי להבין אם אסור לו לקבל מכה כזאת שוב".

מנחם רק בן 29. התקרית שלו מול בני ריינה הגיעה עשרה ימים לאחר שנולד בנו הבכור. תדירות זעזועי המוח שלו מתאימה יותר לזאת של שחקן פוטבול, ולכן אנחנו רואים ב-NFL פרוטוקול מקיף שמתייחס לזעזועי מוח. שחקנים עברו מספר זעזועי מוח והמשיכו לשחק במשך שנים. הקוורטרבק ג'יי קאטלר ספג 15 זעזועי מוח לאורך הקריירה, בעוד ברט פארב הגדול טען כי הוא חושב שהיו לו "מעל אלף". בחלק מהמקרים, יש לציין, לא ראינו איבוד הכרה של ממש.

כששחקן פוטבול מתמודד עם זעזוע מוח, הוא עובר דרך מספר שלבים. החשוב שבהם הוא בדיקות נוירולוגיות קבועות שרואות שאין סימפטומים של זעזועי מוח, ולאחר מכן הוא עושה פעילות אירובית ואז פעילות מוגבלת עם הקבוצה. בהמשך הוא עושה פעילויות כחלק מהאימון הקבוצתי שלא דורשות מגע, כמו תפיסה או מסירה של כדור, ורק אז חוזר. הפרוטוקול הזה נכנס לשימוש ב-2011 ועומד גם כן תחת ביקורת בטענה שהוא לא מספיק מחמיר עם השחקנים.

מנחם, כרגע, מתאמן באופן עצמאי, אך לא כחלק מהקבוצה. פוטבול הוא ספורט פיזי יותר באופן משמעותי מכדורגל, וגם בו אנחנו רואים שחקנים חוזרים וממשיכים בקריירה טובה אחרי שהתמודדו עם זעזועי מוח ואיבדו את ההכרה. אם הרופאים המומחים מאשרים, והשחקן רוצה לחזור, על הנייר אין סיבה למנוע את זה ממנו. אבל יכול להיות גם מחיר בשלב מאוחר יותר.

מחקר שהקיף 350 שחקני NFL שפרשו בגיל ממוצע של 29 (גילו של מנחם כעת), הראה כי הייתה ירידה ביכולת הקוגנטיבית שלהם שנים לאחר הפרישה, גם אם פרשו "בתנאים שלהם". כשאתה נפגע בראש בצורה חמורה מספר פעמים, גם אם אתה יכול להמשיך לשחק לאחר מכן, יש לזה השפעה בטווח הארוך. מדובר במדגם סטטיסטי שיכול להזהיר את היחיד, אבל בסוף כל אחד מאיתנו שונה. כאן בדיוק נכנסים הנוירולוגים שבודקים את מנחם באופן אישי.

הבעיה בה נתקל מנחם גם מדאיגה את ראשי הכדורגל בעולם. כבר נאסרו נגיחות בליגות הילדים ויש ממצאים שתומכים בכך שנגיחות יהיו חוקיות בתוך רחבות בלבד או בכלל לא, כפי שניתן לקרוא כאן. עם זאת, המקרה של מנחם חריג מאוד ושאלת הפרישה מורכבת. מנחם משחק כדורגל כמעט כל חייו. השחקנים אוהבים אותו, הקהל אוהב אותו, וקשה לתאר את האנדרלין ששחקן חווה על המגרש. אם הוא נהנה מהמקצוע ומהחיים שלו, ואם הצוותים הרפואיים אמרו לו שהוא יכול לשחק, למה לפרוש?

תחשבו, למשל, על כריסטיאן אריקסן. כולנו ראינו אותו מתמוטט בשידור חי ביום טראגי במיוחד ביורו 2020. אבל חודשים לאחר מכן הוא חזר לשחק והיום הוא שחקן הרכב במנצ'סטר יונייטד ובעונה לא רעה בכלל. הוא אוהב כדורגל וממשיך לשחק בזמן המעקב הרפואי הצמוד, לו מנחם יזכה גם במכבי חיפה. אם אריקסן המשיך לשחק, ואם יש שחקני פוטבול שעברו זעזועי מוח ופגיעות ראש חמורות משל מנחם והמשיכו לשחק, למה שמנחם לא ימשיך?

אולי כי ההיגיון הבריא אומר לנו אחרת. כולנו ראינו את מנחם נופל בצורה מפחידה כמה וכמה פעמים, וכולנו היינו מלאי תקווה שהוא קם. גם אם רופאים אומרים שלא נשקפת לו סכנה, עדיין יקפוץ לנו לראש המחזה הנורא מכל אם זה יקרה פעם נוספת. בסוף ההחלטה רק של מנחם ושל משפחתו. כולנו נשמח לראות אותו שוב על המגרש, אבל יש דברים גדולים יותר מכדורגל. ההחלטה הזאת, והעתיד, תלויים בסאן מנחם האדם.