לאחר עונה ארוכה והפכפכה, איתמר ישראלי, שוער בית"ר ירושלים, התפנה לסכם את שקרה במהלך 2022/2023 בראיון לפודקאסט 'ליגה אחרת'. החוויה הלא פשוטה במדי מכבי חיפה אשתקד, העונה עם בית"ר ירושלים, מאורעות גמר הגביע ועוד. האזינו לראיון המלא >>
"הייתה לי עונה די מטלטלת", סיפר, "חזרתי לעניינים אחרי שנה קשה במכבי חיפה וחזרתי כביכול לתפוס את עמדת השוער הראשון. מבחינה מקצועית הייתה לי חצי עונה טובה, המספרים קצת שיקרו, ספגנו הרבה שערים. הרגשתי שהייתי משמעותי, גם מקצועית וגם בחדר ההלבשה ואני שמח על חצי העונה הזאת. הביאו שוער, ועברתי פציעה שהוציאה אותי קצת מהעניינים. אפשר להגיד שלקחנו גביע שיש לי חלק בו, אני שמח על זה, הרגשתי חלק מהקבוצה כל דקה אפילו כשהייתי בחוץ. שמח על העונה הזאת, הלוואי שהיא הייתה מסתיימת קצת אחרת ברמה האישית".
על הבאת מיגל סילבה, שתפס את המקום ב-11 במקומו, אמר ישראלי: "בשני המשחקים הראשונים היינו כמעט בלי שחקנים. ספגנו הרבה שערים, ואז התחיל דיבור על שוער, אם כן להביא או לא להביא. קיבלתי את הצ'אנס מול נס ציונה וניצחנו 0:3, שיחקתי טוב מאוד. אבל עניין השוער נתקע. מהרגע הראשון שאני משחק, אני שומע הרבה דיבורים. אני לא יום בכדורגל, אי אפשר להתנתק מזה. אחרי שנה קשה פיזית ונפשית במכבי חיפה, שמתי את זה בצד והתרכזתי בלהיות טוב איפה שאני נמצא. הרגשתי שאני מתקדם ממשחק למשחק והרגשתי שאני על הגל. מדברים על שוער, אבל הרגשתי שלא יביאו לפחות עד ינואר. הרגשתי שהצוות נותן לי גב ומאמין בי".
כשנשאל על הדרך בה הגיע לקבוצה, סיפר ישראלי: "אני חושב שיוסי (אבוקסיס) ומשה (בן דוד מאמן השוערים) רצו להביא אותי. סגרנו על המספרים בטלפון, עליתי על מטוס למחנה האימונים כשאני לא מכיר אף אחד, וכשאני אפילו עוד לא חתום כי לא יודעים מה קורה עם הקבוצה. היא עוד לא עברה בבקרה והיו דיבורים על ירידה לליגה השלישית, ענייני בתי דין. בסוף ברק אברמוב הגיע, וחתמתי על החוזה".
"כשאומרים בית"ר ישר חושבים על פלייאוף עליון ולא מתחת", סיפר על הציפיות, "התחלנו את העונה רע מאוד, כולם ראו איך זה נראה. דיברו על ירידת ליגה. מפה לשם הביאו את דנילו, ניקולסקו, תומא, אורי דהן.... הצליחו לחבר את הקבוצה ולאט לאט זה התחיל להיראות טוב. לקראת סוף הסיבוב הראשון התחלנו לעלות על הגל. הסיבוב השני היה באמת טוב ואז הציפיות גדלו. הייתה תחושה של אכזבה, כי בסוף לא עלינו לפלייאוף העליון על הפסד במחזור האחרון של העונה הסדירה, היינו נגיעה משם".
"בהסתכלות היותר גדולה, אני חושב שבית"ר עשתה עונה באמת טובה מבחינת הציפיות בתחילת העונה", המשיך, "הגביע זה משהו שלא היה הרבה זמן, הבאנו גביע לירושלים, הרגשת בעיר שזה דבר שאולי יותר חשוב מהפלייאוף. לא הייתי בסגל בגמר, עברתי פציעה לא נעימה, שברתי צלע באמצע העונה וחזרתי להתאמן בערך חודש-חודשיים לפני החצי, אבל היו עוד שוערים טובים איתי ביחד שהתחרו ותפסו את המקום בזמן שלא הייתי. אבל הרגשתי חלק בדיוק באותה הרמה".
על האירועים החמורים ופריצת האוהדים בסיום משחק הגמר, סיפר ישראלי: "הייתי על הפודיום, ופתאום קלטתי שכל האוהדים רצים אלינו. מצד אחד זה היה מאכזב, החלום שלנו היה להניף את הגביע ולרוץ איתו לקהל, באמת להשתולל, הרגשנו שכולם מחכים לזה, המועדון מחכה לזה המון שנים. כשראיתי אותם רצים, רצו לי סרטים בראש, התפללתי רק שלא יקרה משהו רע וייקחו לנו את הגביע".
"ראיתי את נשיא המדינה מתקפל מהאירוע, זה לא היה צריך לקרות", המשיך לשחזר, "הלוואי שהיינו מניפים ואז הקהל היה פורץ אלינו, זה היה יכול להיות נחמד. אבל קרה. הילדות שלי היו עם אישתי בספסל, חיכו להנפה, וכשהקהל פורץ הדבר הראשון שאני חושב זה שלא ייקחו את הגביע, הדבר השני זה מה קורה עם אישתי והבנות. הם נכנסו לתוך חדר ההלבשה, זה לא נעים כשאתה בסיטואציה כזאת. עברנו את זה יחסית בשלום, מקווה שהעונש יהיה עם פתרון הגיוני למשהו שהוא כזה מורכב. הקהל צריך להתנהל בצורה יותר סבלנית ולא להתפרץ, אבל מבחינת האבטחה וניהול האירוע, לא כל דבר צריך להיות אשמה של בית"ר, כי יש תחושה כזאת. כשיהיה פתרון, מקווה שזה ירגיע את המצב".
בהמשך, דיבר ישראלי על ירדן שועה, שרשם עונה גדולה והיה אחד השחקנים המובילים של הקבוצה. "הוא כוכב כדורגל", פירגן, "אני לא חושב שיש מישהו שלא חושב שהוא כוכב. הוא מצחיק. יום אחד הוא איחר לאימון, יוסי אמר לו 'אתה תבחר לאן תיקח אותנו'. לא הרגשתי עליו משהו מיוחד, 90% ממה ששמעתי עליו בתקשורת מהתקופה במכבי חיפה לא הרגשתי. התחברנו ממש, היינו קצת ביחד בחדר במחנה האימונים. אחלה ירדן שועה".
לאחר מכן גם התייחס לשחקן מרכזי נוסף בעונה החולפת, דנילו אספרייה: "זו דמות. אני חושב שהוא היה מצליח להחזיק סדרה עם הדמות שלו. הוא כוכב. גם במגרש, אחד השחקנים הכי טובים ששיחקתי איתם, וגם בחדר ההלבשה. הוא לא איזה ליצן, אבל הדמות שלו מעלפת אותי. פשוט בן אדם מצחיק. אנחנו מקבלים כל בוקר חולצות וכדורים לחתום עליהם. יום אחד אורי דהן לקח טוש וחתם על דנילו על הראש. הוא לא הצליח להוריד את זה, הסתובב ככה יומיים עם החתימה של אורי על הראש".
אז, התפנה לסכם את התקופה הקשה מבחינתו במכבי חיפה: "הגעתי ישר למחנה האימונים והגיעה איזו ידיעה שלמרות ההחתמה שלי רוצים גם את משפתי. באו אליי ואמרו שזה לא הולך לקרות, הוציאו את הידיעה אבל זה לא קורה. הכל התנהל כרגיל. אחרי חודשיים עוד ידיעה כזאת. אחרי זה התקשרתי ישר לווייזינגר, לשאול אותו מה הסיפור. עוד שבוע-שבועיים נסגר החלון, 'אני קורא על שוער, תן לי להבין מה קורה פה'. הוא אמר לי 'אתה מפתיע אותי, לא היה ולא יהיה. אני מחזיק ממך, הכל טוב תמשיך להתאמן כמו שאתה והכל יהיה בסדר'".
"נסענו למחנה, ואחרי שלושה ימים הוא התקשר שוב, ואמר שזה נהיה סלט והידיעה לא נכונה. אמר לי להמשיך לעבוד ושהכל טוב, שאני אהיה השוער. בהמשך זה פורסם בעוד שני אתרים, שמשפתי אמור להגיע. החלטתי שאני מתעלם מזה בינתיים, אבל זה היה קשה וחזק ממני".
"הלכתי לאסף בן דב, יומיים לפני משחק, מהתשובה שקיבלתי הבנתי שיש סיפור כזה, זה כרגע מאחורי הגב שלי. באיזשהו שלב קיבלתי שוב טלפון מווייזינגר. הוא אמר לי 'שלא תשמע בתקשורת, החלטנו שהולכים על משפתי'. היה לי קשה עם המשפט הזה, כי אני שומע את זה כבר שבועיים מהתקשורת. החליטו להביא, הכל בסדר, הייתי מתמודד, אבל זה משפט שקשה לי איתו 'שלא תשמע מהתקשורת'. פה היה משהו שמבחינתי קיבלתי כפיצוץ. הייתי טוב באימונים, קיבלתי פידבקים משחקנים שהיו בהלם מהמהלך".
"זה היה קשה תקופה. חזרתי מהבידוד קורונה שהייתי בו, וכשחזרתי גם רועי כבר היה. ביקשו ממני לעזוב, אבל לא היו כל כך הצעות בתקופה הזאת. בערך שבוע וחצי לפני סוף החלון, נדחקתי לפינה. לא היה לי לאן ללכת, הזיזו אותי הצידה ולא התאמנתי כל כך. לא נעים בלשון המעטה. הייתי מנודה מדומה".
לאחר מכן סיפר ישראלי על ג'וש כהן: "אם הייתי צריך לצייר אותו באיזו תבנית, אז הוא כמו ילד שבא לתגלית לטיול בארץ ונתקע פה. אחד השוערים הכי טובים שהתאמנתי איתם. הוא כמו מכונה, כאילו מישהו ייצר אותו. מגיע לכל אימון אותו הדבר, אותו פרצוף, אותה הבעה, אותו מצב רוח. נהניתי ממנו, הצלחתי להיכנס איתו לשיחות עומק, בחור מדהים. המצב שלו מפתיע אותי כל שנה מחדש, איך זה קורה? לא יודע לענות על זה. הוא תפס את עמדת השוער הראשון בתור אחד הסיפורים הכי מעוררי השראה עבורי. כל שחקן מרגיש שמגיע לו יותר. באר שבע? לא דיברתי איתו המון זמן, אבל אם מכבי חיפה יחליטו שלא הולכים עליו בכל הכוח, אז הוא יכול ללכת לשם".
ישראלי גם נזכר בגמר הגביע של מכבי חיפה נגד הפועל באר שבע אשתקד בו הפסידו הירוקים בפנדלים: "רועי היה פצוע והייתי בטוח שאני הולך לשחק, לא חשבתי שאפשר לא לתת לי את המשחק הזה. מה שאני יכול להביא היה מעל ומעבר. הייתי יכול להביא אקסטרה מעצמי. מעבר לזה שכל העונה הזאת היה מישהו שמנצח את כולם בפנדלים זה אני, לקחתי אולי 18 מאיזה 40 פנדלים. חשבתי שיהיה לזה משקל. בהרגשה שלי זה לא מקצועי עד הסוף, זה היה הדבר שהכי פחות עושה נזק. כאילו חשבו שאני הייתי מועמד לעזוב שם בסוף העונה ובכל מקרה לא יראו אותי יותר. גם לפוקס היה מגיע כן? הוא שוער טוב, עובד קשה, הגיע לו, היה לא פחות ראוי. חושב שמבחינה מקצועית הם ידעו ששמרתי על כושר, זילפה היה בנוער של מכבי חיפה, כולם יודעים על זה".
"למה ציפיתי שאני אהיה? כי כשיש משחק אחד שהוא על תואר, וזה היה יכול להביא קוואדרופל למכבי חיפה, משהו היסטורי", המשיך, "אני חשבתי שהניסיון שלי במעמדים בליגת העל ואפילו בפנדלים, היה נותן לי נקודות זכות בהחלטה למשחק הזה. גם הגיל שלי... הכל. שחקנים באו למאמן אפילו, אבל זה לא קרה. זה שבר אותי למשך שבוע או שבועיים. העונה התפוצצה לי ברגע אחד בפנים. שמח שעברתי את זה. ידעתי על מי הולך לשחק רגע לפני שעלינו לחימום. ג'וש עוד היה כתוב בהרכב לפני כן, אבל אמרו ממש לפני החימום 'פוקס אתה פותח'. ככה ממש מהר. אחד הרגעים הכי קשים שלי בקריירה".
לסיכום, התייחס לעתידו: "יש הצעות, גם בליגת העל וגם בלאומית. וגם לא בארץ. מקווה שאקבל את ההחלטה הכי טובה עבורי. לא שיחקתי בחו"ל עדיין, ניהלתי פעם אחת מו"מ עם קבוצה. יצאו לא מעט שוערים ישראלים, הייתי רוצה לעשות איזו שנה בחו"ל, שאחווה באמת מה זה. ממש מתחילת העונה, לא בינואר. יכול להיות שזה יקרה. בני יהודה או כפר סבא? אם יגידו לי שרוצים אותי כדי לעלות ליגה, יכול להיות שהייתי הולך. אני רוצה מקום מעבר ליציב, מועדון מקצועני היום, כשאתה טוב והתקשורת לא נגדך, אז אתה יציב. הייתי רוצה מקום שאתחבר אליו עד הסוף, ברגש. הייתי רוצה להרגיש שייך למקום".
