אמיר ברקוביץ', אוטוטו 23, לא מתנהג כמו ילד. גם בראיון הזה לא תקראו על שחקן שמתוסכל מהמאמן או ממיעוט הדקות. ברקוביץ' אולי קצת מופתע, אבל לא רוצה שיהיה רע למועדון. הוא חושב שרן קוז'וק, זה שהוריד אותו לספסל ואולי שלח אותו ליציע, צריך להמשיך.
"הוא חייב להמשיך" אומר ברקוביץ' בראיון בלעדי לערוץ הספורט עוד לפני שעבר למכבי פ"ת. "לא שיחקתי כמו שחשבתי שאני אשחק אחרי העונה הראשונה שלי, אבל אני מאוד מחזיק ממנו כמאמן. אני לא מאלו שיגידו אם הם לא שיחקו אז המאמן לא טוב. הדעה המקצועית שלי לא תשתנה".
ברקוביץ' החל את הקריירה שלו בהפועל פרדסיה, משם התקדם במהירות להפועל רעננה ובהמשך למכבי הרצליה. בגיל 16 עבר את המבחנים בברנסלי האנגלית ושיחק שם 3 עונות עד שמכבי ת"א שמה עליו את היד והשאילה אותו לבית"ר ת"א רמלה בה עשה קפיצה בלתי רגילה, כזאת שהובילה את מכבי נתניה להמר עליו.
ברקוביץ' סיים את התקופה הזאת בנתניה עם 3 שערים ו-5 בישולים ב-52 הופעות, מעט מדי עבור מי שבנתניה בנו עליו כשחקן תורם בחלק ההתקפי. לזכותו ייאמר שהוא שיחק בעיקר מול הגדולות, בעוד מול אלו מהדרג הנמוך הוא לא קיבל מספיק במה.
"כל פעם שעליתי קצת על הגל יצאתי מההרכב אבל אני לא אחד ששואל יותר מדי שאלות. אני בא לאימון הבא ומנסה לעשות את הטוב ביותר שלי כדי להוכיח שמגיע לי", אמר.
לא שאלת את קוז'וק למה אחרי משחקים טובים שלך אתה לא ממשיך לקבל קרדיט?
"שאלתי אותו גם אחרי שזכינו בגביע הטוטו ויצאתי מההרכב. הדבר היחיד שהוא אמר לי 'אני מאוד מרוצה מאיך שאתה מתאמן למרות שיצאת מההרכב. תחכה להזדמנות ותגיע מוכן'. מאוד מכבד את מה שהמאמן אומר ולא אעשה פרצופים ולא ייכנס לשיחות עומק, זה פחות אני".
מה למדת בשנתיים האלה?
"ברמה העקרונית עברתי שנתיים של למידה. בשנתיים ראשונות בליגת העל למדתי על עצמי הרבה מאוד. צברתי ביטחון עצמי, שיחקתי מול קהל גדול ובקבוצה שמתחרה על תארים ומצפים ממנה לנצח כל משחק ולא משנה מי עומד מולה. השתפרתי מנטאלית, התבגרתי והבנתי מה אני רוצה מעצמי. מה הדברים היותר טובים ומה הפחות טובים".
מה אתה חייב לשפר?
"את הסיומת ואת החדות מול השער, זה משהו שאני חייב לשפר ולהביא יותר לידי ביטוי. זה המשהו שחסר לי כדי לעשות את קפיצת המדרגה. במילה אחת: מספרים. ביטחון ויכולת הבאתי, עכשיו חסרים המספרים. זה מה שהכי חשוב לי להביא".
לא מאמין שלא התבאסת כשגילית שאתה מחוץ לסגל לגמר הגביע.
"ידעתי שבוע לפני שזה מה שיקרה. כאב לי, כי רציתי לעזור לקבוצה להביא תואר במיוחד אחרי שעזרתי בשלבים המוקדמים, אבל החזקתי אצבעות ורציתי להיות חלק. הייתי מבואס לא פחות מאלו ששיחקו 90 דקות".
איך אתה מסביר את העליות והירידות בכושר שלך?
"בשנה הראשונה הקהל מאוד השפיע עליי, לטובה ולרעה. אחרי משחקים טובים הייתי בשמיים ואחרי משחקים פחות טובים הייתי לוקח ללב. בסופו של דבר הבנתי שתמיד תהיה טוב כמו המשחק האחרון שלך ולא יזכרו לך שום דבר אחר".
בתקופת בני לם קיבלת יותר קרדיט. מה השתנה?
"בתקופה שרן קוז'וק כבר הגיע, היינו על העמדה הזו אני, לירן רוטמן, פטריק טוומאסי, עוז בילו, אחמד סלמן ואושר אליהו. זאת תחרות משמעותית על העמדה, בשונה ממה שקרה בתקופת בני לם. תחרות עושה אותך יותר טוב, גם אם אתה לא משחק זה מחזק מנטאלית. בודדים השחקנים שמהרגע הראשון שדרכו על הדשא תמיד שיחקו. רק כשאתה עובר תקופות כאלו אתה נמדד ואני מקווה להוכיח את עצמי יותר בעונה הבאה".
בני לם זה אחד שמכיר את כל האיכויות שלך.
"בני רצה אותי מאוד ויש לי קשר טוב איתו. מכבי פ"ת זו קבוצה שמצמיחה הרבה שחקני התקפה ועוזרת לשחקן הצעיר להצליח. תאי בריבו, ארד בר, ליאל עבדה ומנור סולומון יצאו משם. כשבני רצה אותי, ידעתי שזה המקום שלי. אני מאוד מעריך את האמון שלו ושל אבי לוזון בי ואת האמונה של הסוכן שלי עידן בן אבו שהולך איתי לאורך כל הדרך. בכל מקרה תמיד תישאר לי פינה חמה בלב לנתניה".
בגיל הזה, אחרי שעברת באנגליה שלוש שנים, לא ציפית להיות במקום אחר בקריירה?
"אם אני מסתכל אחורה אז הייתי יכול להיות במקום הרבה יותר גבוה, אבל גם הרבה יותר נמוך. אם היית שואל את אמיר בן ה-17 איפה אמיר יהיה בגיל 23 אז אולי הייתי אומר אחרת, אבל בכדורגל הכל דינמי. אי אפשר להסתכל 4 שנים קדימה. אמיר הצעיר יותר היה אומר אירופה אבל יכול להיות שבגיל 24 אני אהיה שם. לא יכול לתת תחזיות כי הכדורגל דינמי. שבת אחת אתה לא בסגל ואחרי חודש אתה הדבר הכי חם במדינה".
איזה ציון היית נותן לתקופה שלך בנתניה?
"אני חושב שהכל בחיים זה עניין של ציפיות. כשהגעתי לנתניה הציפיות ממני היו גבוהות ואני מאוכזב מכמות השערים והבישולים, אבל עם זאת בפן הקבוצתי עשינו 2 עונות יפות בפליאוף העליון שחבל שלא נגמרו עם גביע המדינה" .
ובין 1 ל-10?
"5 או 4, אבל מי שמכיר אותי יודע שבחיים לא אתן לעצמי יותר מ-7. זו ההסתכלות שלי. מאוד ביקורתי כלפי עצמי".
