אלו ימים מאתגרים עבורנו, אין מה לומר. אחרי הפיק המטורף של אליפות וכוכב, ליגת האלופות ועמוק בקצפת, מגיעה תחילת קיץ שמעוררת פאניקה גם בלב האוהד השאנן והאופטימי ביותר.
כאילו לא הספיקו לנו עזיבתו של ברק בכר, ההימור על מאמן צעיר ולא מוכח כמסאי דגו והידיעות על עין חמדנית הנלטשת על אבו פאני ודיא סבע - משום מקום מגיעה עוד עין, אל עין, וחומסת משום מקום דווקא את מי שהיה נראה כיציב והבטוח מכל השמות הספקולטיביים - עומר אצילי.
הכותרות באתרי הספורט לא מותירות מקום לספק: הצעה שאי אפשר לסרב לה, הזדמנות של פעם בחיים, אמירויות, וכמובן, ה"השלמה" במכבי חיפה שעומר אצילי עוזב.
ובכן, בצר לי ובגבור פאניקתי עליי, ביררתי לעומק את כל הפרטים בנושא הזה בעצמי, להבין איפה דברים עומדים מכל צד. הסיטואציה, למיטב הבנתי, מורכבת והרבה פחות אבסולוטית מכל בחינה.
ראשית, בכל מה שנוגע ללוקיישן המוצע - כשאנחנו שומעים את המילה אמירויות, אנחנו מדמיינים את דובאי: מגדלי ענק, פאר והדר, סטייקים של נוסרט ואת עומר אדם. אל עין היא אולי הדבר הכי רחוק שיכול להיות מדובאי. מדובר בעיר מדברית שמזכירה יותר כפרים בגליל ובנגב מאשר מטרופולין עשיר, מפואר ועתידני. צריך גם לקחת בחשבון את האופי הלא מאוד סתגלני של אצילי עצמו. הבחור לא סגר שנה קלנדרית בספרד ובקפריסין, מקומות נוחים ומסבירי פנים הרבה יותר מהמקום אליו הוא שואף להגיע כיום. אצילי יישאר שלוש שנים במקום שכזה, ועוד בליגה לא באמת תחרותית מול אצטדיונים לא מלאים? בואו נאמר שלא הייתי שם על זה ווינר.
מה שמביא אותנו לנקודה הבאה: הפיתוי הכספי. חוקי המס של מדינת ישראל קובעים שבמידה ולא הושלמו שלוש שנים של עבודה רציפה בחו"ל, אחוז המס שייחתך מכלל המשכורת שירוויח עומר אצילי צפוי להיות משמעותי מאוד, עשרות אחוזים.
כך שתאורטית, אצילי צפוי להפוך למולטי מיליונר מהחוויה האמירתית. מעשית, בהנחה ועומר אצילי אכן לא ישלים שלוש שנים באמירויות, ההבדל בין השכר שלו במכבי חיפה למה שהוא צפוי להרוויח הוא אולי לא קטן, אבל לא אסטרונומי לדעתי. לא משהו שאי אפשר לגשר או לצמצם בעוד פרס קטן מארנקו של יענקל'ה שחר.
ויש גם את העניין ההוא. הגדול. זה שכל כך הרבה מילים לוהטות נשפכו עליו. מכבי חיפה קיבלה את עומר אצילי בנקודה הנמוכה ביותר שלו בקריירה, אולי בחיים. היא נתנה לו את הבמה ואת הגיבוי המוחלט, גם נוכח מחאות, צקצוקים וקולות זעקה מבחוץ, לחזור ולהיות שחקן ואדם טוב יותר, מכל בחינה. גם כשאצילי לא פגע על הדשא, האוהדים נתנו לו את כל הגב והאהבה שאפשר.
ברור לחלוטין שגם אצילי החזיר בתוצרת משובחת וענפה משלו, אבל הוא קיבל עליה שכר יאה ונאה, שהפך לשכר ממש יאה ונאה לאחרונה, כך ששום דבר לא נעשה תמורת נדיבות לבה וחיבוקה של המערכת ואוהדי הקבוצה.
אני גם באופן מכוון הותרתי את עניין הוקרת התודה כסעיף אחרון, כי הוא פחות משמעותי ברמת הנימוקים מאלו שלפניו. אבל בהחלט אני חושב שצריך לייחס לו משקל מסויים בקבלת החלטה כל כך קריטית גם לשחקן וגם למועדון.
הדלת הפתוחה של מכבי חיפה כנראה גם לא תישאר פתוחה, במידה ויבחר לעזוב. במקרה הזה, בהינתן הידיעה שלמכבי תל אביב הוא לא יחזור (והוא לא), האפשרויות שייוותרו בידו כשיבחר לחזור יהיו הרבה פחות אטרקטיביות, מקצועית וכלכלית.
מה שמביא אותי לזווית של המועדון: ההתנהלות, לפחות זו שמשתקפת כלפי חוץ, היא פשוט מרתיחה. מה הכוונה ב"משלימים" עם העזיבה? הנסיבות בסופו של דבר אינן חותכות כפי שהן מצוירות בידיעות (אשר מועברות לכתבים, כידוע, מאנשים שיש להם אינטרס ברור לצייר מציאות בדרך שנוחה להם. כמו סוכנים, נניח. סתם דוגמא).
אני מצפה ממכבי חיפה, מועדון ואוהדים, שיילחמו בכל הכוח על מנת להשאיר את ה-כוכב שלהם בקבוצה. גם אם זה אומר למחול על גאוות קברניטי המועדון, לנסות לצמצם או לגשר על הפער (האמיתי, לא התאורטי) בין ההצעות, לפתוח את הארנק ולשדרג בסעיף או מענק את החוזה הנדיב גם כך של אצילי.
בסופו של דבר, כך עובד עולם הספורט והכדורגל. אמנם מילים רבות ויפות נאמרו על ידי עומר אצילי בשלל תחנות רדיו ופודקאסטים על הקשר והחיבור שלו למועדון, אבל בסוף, הכסף מדבר בווליום לא פחות חזק מהלב. לגיטימי.
כך או כך, גם לעומר אצילי וגם למכבי חיפה יש כאן הזדמנות של ממש אם אכן יבחרו הצדדים להתקדם לכיוון הישארות: מכבי חיפה תוכיח את נחישותה וחוסנה כמערכת, ותרוויח את אמון הקהל בהשארת הכוכב הראשי שלה, ועומר אצילי יזכה גם למעמד על זמני כגיבור בקרב אוהדי מכבי חיפה נוכח הוויתור על המיליונים - וגם לשידרוג כלכלי נוסף. אה כן, וגם הקטע הזה של להמשיך לשחק מול איצטדיון מלא שסוגד לך ולהצעיד את המועדון להצלחות ופסגות חדשות.
כאלה עסקאות אני אוהב, כשכולם מרוויחים.
הכותב הינו אוהד מכבי חיפה
