בעשור האחרון זה ברק בכר נגד מכבי ת"א, והתוצאות? שיוויון. הריספקט לבכר. היכולת שלו גם להיות במקום הנכון ברגע הנכון, גם לנהל צוותים מקצועיים מורכבים וגם לעמוד בלחץ שבהתמודדות מול המפלצת מקרית שלום, ראויה להערכה.
מאחר שבכר יהיה על הקווים גם בשנה הבאה, נשאלת השאלה, מי יוכל לנצח אותו? זה לא שבכר הוא גיבור על לא מנוצח, אבל יש לו את הקבוצה הכי טובה כרגע, יש לו את המומנטום, יש לו את הכלים וככל הנראה כדי להבטיח שלב בתים, שחר ייתן לו עוד ועוד משאבים.
במכבי ת"א תקועים עם רעיונות ישנים. ההדלפות מקרית שלום מדברות על חזרה לאיביץ', מוכר ואהוב ונראה כמו הימור בטוח, אלא שאיביץ', זה שפעמיים כשל בזירה האירופאית ימצא את עצמו במערכת שמנה ושבעה, סגל מבוגר שדורש החלפה ולחץ גדול מצד כל המערכת. האם האקס הוא הפתרון? כנראה שאף אחד אחר לא היה מסוגל לוותר על הרעיון. אם הסרבי יסכים, הוא הוא יקבל את המפתחות, אבל האם הוא הדמות שתנצח את בכר הנוכחי? לא בטוח.
מה כן בטוח? שמאמן במכבי ת"א בשנה הבאה יקבל הרבה מאוד משאבים. יש למכבי עתודות מעולות, יש כסף ויש המון המון אגו פצוע על הרצפה, זאת הולכת להיות עונת גלאקטיקוס לפי כל ההדלפות שמגיעות מקרית שלום וכמובן שאם מאמן ברמה של איביץ' יעמוד על הקווים זה יהיה קרב ראוי. גם בלי איביץ' יהיה שם הפעם מאמן שיקבל את המפתחות מתוך כוונה להצליח ולא עוד ממלא מקום, שבא אחרי ממלא מקום.
האם האיום יגיע מהפועל ב"ש? ראשית, גילוי נאות, מאוד לא אהבתי את הפיטורים של רוני לוי מהפועל ב"ש. הרגשתי וחשבתי שרוני לוי הגיע עם רקורד ברור של תפישת עולם והיסטוריה, שהוא לא פעל בניגוד לרזומה ושהוא השיג את המקסימום הנדרש. פיטוריו נראו לי ככניעה לקהל וכמהלך פופוליסטי, אבל עד כה, אי אפשר לברוח מהתוצאות, באר שבע נראית שמחה יותר, התקפית יותר והנוקאאוט על מכבי השבוע זה כבר הישג מרשים. האמת, לא בטוח שרוני לוי מוביל את ב"ש לגמר הגביע.
במשחק האחרון בין חיפה לב"ש, רוני לוי ברוחו היה נוכח על הדשא. באר שבע באה לחלץ תיקו ואולי לעקוץ במתפרצת, בכר ניצח וכמעט סגר סופית את סיפור האליפות. הגמר ביניהם בסוף העונה יכול להפוך לתחילתה של יריבות ענקית: לברדה יש את הכלים לנצח את בכר.
קודם כל, הוא מכיר אותו מעולה וזה תמיד יתרון. בנוסף, אחרי בכר, מעמדו של ברדה יהיה היציב ביותר בכדורגל הישראלי, במכבי מחליפים מאמן בממוצע כל חצי עונה, אבל ברדה בבאר שבע הוא מלך העולם. ברמת הנוכחות והכריזמה לברדה יש יתרון אדיר. הוא הכי קרוב למה שהיה אוחנה בבית"ר. השחקנים יודעים את זה והקהל יודע את זה, מבחינת קשרים בכדורגל האירופאי, אי אפשר לזלזל במי שהיה אחד הליגיונרים הטובים בדור הנוכחי.
ברדה מכיר את העיר, את המועדון, את המנטליות, את הכדורגל הישראלי, ויש לו סגל לא רע להתחיל לשפץ לקראת העונה הבאה. יש לו עירייה תומכת, בעלת בית עם משאבים וצוות מקצועי שהוא בנה. למעשה, יש לו את נקודת הפתיחה הטובה ביותר למאמן הפועל באר שבע.
ברדה נגד בכר, נגד מי שיהיה בקרית שלום, יכול להיות הקרב המסקרן ביותר על השליטה בכדורגל הישראלי. מאבק סקסי ויצרי עם יכולות אמיתיות לקרוא תיגר על הסיטואציה.
לכן גמר הגביע שקיבלנו הופך מסקרן מרגע לרגע. זה מאבק שהוא הרבה מעבר לגביע, נדמה שעונה היסטורית של מכבי חיפה יכולה להפוך בסך הכל לפרומו של עונה יוצאת דופן בכדורגל הישראלי או שזו תהיה עוד עונה שבכר כבר בפורים מצחצח את הצלחת. המפתחות אצל ברדה ומי שאנגלידיס יסגור.
הכותב הינו חבר פאנל בפודקאסט צבע אדום, פודקאסט אוהדי הפועל ת"א
