אבישי ז'אנו הוא הרבה יותר מעוד שחקן בהיסטוריה של מכבי חיפה. הוא היה חלק מוביל בחדר ההלבשה של אחת מהקבוצות הגדולות בתולדות האלופה, זכה איתה בתארים והפך לירוק בנשמה.
בגיל 51 ז'אנו צופה מהצד במכבי חיפה חוזרת לפסגה הבמה, והוא נהנה מכל רגע. בראיון מיוחד לערוץ הספורט הוא מספר על הקשר שנשאר לירוקים, אבל גם נחשף בצורה מעוררת השראה, בה סיפר על ההתמודדות שלו עם גידול טרום סרטני שגדל לו במיתרי הקול אותו הוא גילה מוקדם באורח נס ועבר ניתוח שהציל לו את החיים.
ז'אנו, כמו בכל שלב בקריירה, סיפר בצורה גלוית לב על ההתמודדות שלו והגילוי המוקדם. בצורה אמיצה ז'אנו מדבר בקול צרוד, זכר לאותו ניתוח, אבל החיוך שלו רק הפך גדול יותר, ואיתו גם שמחת החיים שנשארה בדיוק כמו בימי כשחקן.
"הכל התחיל לפני 6 שנים", ז'אנו פתח את דבריו, "הייתי צרוד וזה לא עבר לי. חשבתי הרבה ובסוף החלטתי לבדוק את זה כדי להסיר דאגה מליבי. הבדיקה העלתה שיש לי יבלת במיתרי הקול, שייקחו ממני דגימה ונבדוק הלאה מה המשמעות של זה".
"התוצאות של הבדיקה הראו לי איזה מזל היה שהגעתי בשלב מוקדם", ז'אנו המשיך, "הרופא אמר לי שאם הייתי מגיע חודש מאוחר יותר, זה היה הופך לגידול סרטני שלא הייתי יכול להשתלט עליו. אפשר לומר שממש הגילוי המוקדם הציל לי את החיים, וזה מה שאפשר ללמוד מהסיפור הזה. הרופא אמר לי שבאתי בזמן. מאז אני מגיע כל 3 חודשים לביקורת כדי לראות שזה בסדר. עכשיו אני בשנה השביעית שלי, והמצב שלי רק משתפר".
"הקול שלי השתנה, הוא עדיין צרוד מאוד, אבל למדתי לחיות עם זה. אני מעריך את זה שיש לי את היכולת לתקשר ולדבר", ז'אנו המשיך, "זה שהקול השתנה? זה לא משנה לי. החיוך שלי רק גדל וההסתכלות שלי על החיים היא אחרת. חזרתי לעבודה מהיום הראשון. כנראה שהחיים לא רוצים לוותר עדיין על אבישי ז'אנו, ואני לא מוריד את הראש אפילו לרגע. התרגלתי לזה, אנשים למדו להבין את הקול שלי, גם אם הוא צרוד יותר ואני מאושר. אפשר לומר שהגילוי המוקדם הציל לי את החיים".
כיום ז'אנו הוא סבא בן 51 לילד בשם רפאל, עובד בעסק למכירת רכבים בחדרה תחת החבר'ה של יעקב שחר. מגן העבר עובד בשיתוף עם דני שמעוני, מנכ"ל הרץ ואוטו סנטר, ונמצא ביחסים טובים מאוד עם המועדון בו כיכב בעבר.
"בטח שאני אוהד מכבי חיפה והולך למשחקים", ז'אנו הודה, "בזמני הייתה קבוצה טובה מאוד והיום יש קבוצה מצוינת שתזכה באליפות. אפשר לומר שהקבוצה של היום יותר טובה מהקבוצה שלי. אנחנו שיחקנו כדורגל יותר שמח מהכדורגל של היום, שהוא יותר טקטי, אבל הקבוצה של היום באמת טובה מאוד".
האם אתה רואה בכדורגל הישראלי היום שחקן שמזכיר אותך?
"אני מאוד אוהב את אלי דסה. אנחנו משחקים באותו סגנון ואני נהנה לראות אותו. הרבה שחקנים לא מצליחים להגביה בנגיעה כשהם מובילים אותו, וזה משהו שאני הייתי עושה, ואני נהנה מאוד לראות את דסה וההצטרפות שלו להתקפה".
ספר לנו סיפור אחד שאולי מסמל את חיפה של הימים שלך
"היה לנו כיף ביחד בחדר ההלבשה, היינו קודם כל חברים אחד של השני. מה אני אספר לכם שלא יודעים? ג'ובאני היה ילד קטן, פעם אחת באנו לאימון ואחרי האימון היינו צריכים להתקלח מהר כדי לצאת לאיזו פעילות למען הקהילה. ג'ובאני לא התאמן, הלך להתקלח והחליט לעשות צחוק כרגיל. לכולנו היה רכב זהה שקיבלנו מהמועדון והוא פשוט עירבב את כל המפתחות של כולם. סיימנו להתקלח, כל אחד הלך לרכב שלו ולא הצלחנו לפתוח את האוטו במשך שעה עד שהבנו איזה מפתח מתאים לאיזה שחקן".
מי השחקן הכי טוב ששיחקת איתו?
אני אגיד ארבעה: יוסי בניון, חיים רביבו, אייל ברקוביץ' וג'ובאני רוסו".
מי הכישרון הכי מבוזבז ששיחקת איתו?
"שי בירוק. הוא היה כוכב גדול, שחקן שאתה לא מאמין מה הוא עושה באימונים. לצערי, האופי והמנטליות מנעו ממנו לממש את הפוטנציאל".
