כמה שזה קשה, ככה זה יהיה מתוק קשה באמת להחמיא למכבי אחרי המשחק אתמול, מכבי כבר שני משחקים לא דומה לעצמה ועושה רושם שהעייפות מדברת הרבה יותר מיכולת של כל שחקן כזה או אחר. הפלייאוף הזה הוא בהחלט הקשה ביותר שהיה לנו בשנים האחרונות, מכבי מתקשה מאוד לייצר נקודות מול קבוצות שטרם הכניסה לפלייאוף לא היוו בעיה.
המאזן מול באר שבע העונה למשל - מכבי סופרת ניצחונות באלוף האלופים, בליגה, בגביע ורק בפלייאוף באר שבע הפכה ליריבה ראויה ואותו הסיפור גם עם קריית שמונה. קבוצות שמכבי לקחה מהן נקודות בליגה הסדירה הפכו את הפלייאוף הזה לקשה מאוד ולא צפוי.
עוד מוקדם לעשות סיכומים ולנסות להבין מה עבד או לא עבד בעונה הזו, אבל נתון אחד מרחף מעל השאר בדומיננטיות באמת מטורפת - מתוך 3 שנים תחת הגבלות הפייר פליי, מכבי רושמת 6 תארים והעונה יש עוד שניים על המדף. בקרב אוהדי מכבי לא מייחסים לזה הרבה משמעות אבל צריך להגיד את האמת - מכבי לא התחזקה באמת כבר 3 שנים, לא קנינו שחקן במשך 3 שנים!
אז אם מסתכלים מהצד של הפייר פליי, העונה הזו היא הצלחה מסחררת. אבל אנחנו מכבי. אנחנו מסתכלים מהצד שאומר שהכל שלנו. והאמת? העונה עדיין לא נגמרה. רחוקה מלהגמר.
בשני המשחקים האחרונים בלט באופן חריג חוסר היצירתיות של מכבי בהתקפה. בשנים הקודמות מכבי הייתה משחקת עם אצילי ויונתן באגפים, מה שעזר לבלבל הגנות כיוון שהאיום יכול היה להגיע משני האגפים. היום מכבי די תלויה ביום שגררו יתפוס או לא יתפוס, שלא כל כך מצליח להמשיך את היכולת הטובה מתחילת הפלייאוף. פשיץ’ הוא בהחלט חלוץ טוב, אבל עושה רושם שהקורונה ניטרלה אותו לגמרי. הוא די צל של עצמו ב-2 המשחקים האחרונים.
כשרוצים לקבל תמונת מצב על מכבי צריך פשוט להסתכל על סבוריט וג׳ראלדש, אם הם לא טובים, אז מכבי לא טובה. שני השחקנים האלה היו ההבדל של מכבי מהליגה באליפות הקודמת ואם הם ישכילו להתעורר במשחקים שנותרו, אפשר לדבר על דאבל. יש 4 משחקים לסוף העונה בליגה. זה 12 נקודות שצריך לקחת את כולן. המשחק הקרוב מול חיפה יכול להיות נקודת המפנה שהיינו צריכים לייצר מזמן, זה אמנם מאוחר אבל לא מדי. מכבי באמת יכולה להפוך את העונה הזו, אם תנצח את חיפה.
על פניו הכל תלוי בחיפה, אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שאופי לא קיים בחיפה (תשאלו את רן קדוש) ולכן תצוגה טובה שלנו במשחק העונה תערער מחדש את העונה המטורפת הזו. אין דבר טוב יותר מחגיגות האליפות המוקדמות של אוהדיי חיפה, אמנם יש 4 מחזורים לסיום ומשחק בינינו לבינם בתווך, אבל אוהדי חיפה כבר מכינים את הבמות וזה הדבר שאחראי על 99% מהאכזבות שאוהדיי חיפה חוו בשנים האחרונות. תנו להם לחגוג, תנו להם להקניט, תנו להם ליהנות. עדיף לנו לעשות את כל אלה בסוף העונה.
נכון, נראים רע. זה גם נכון שלא רק היכולת רעה אלא גם הגישה, אבל אנחנו מכבי. המועדון הזה נוסד בשביל רגעים כאלה, בשביל אתגרים כאלה ובשביל הישגים כאלה. אני יכול לראות גם נקודות אור בעונה שתגמר בלי אליפות, אבל אני משאיר את זה לאוהדיי חיפה שכבר נמצאים עם הראש במוקדמות ליגת האלופות.
המשחק הקרוב בבלומפילד הוא הכל או כלום, הוא יכול להיות הסדק שיתחיל את ההתמוטטות של החומה שבנתה העונה חיפה. כל מה שצריך זה להרים את הראש ולהגיע בטירוף לבלומפילד. והכי חשוב - הכל עדיין שלנו. העונה לא נגמרה וכרגע כשאומרים האלופה מתכוונים רק לקבוצה אחת.
אנחנו ניתן לכולם לדבר, הרי כשאתה המועדון הכי גדול בארץ (אמר יוני וצדק) כולם רוצים חתיכה ממך. אם אתה למעלה, כולם רוצים להיות אצלך ואם אתה למטה, כולם רוצים לנסות להכאיב לך, ככה זה כשאתה הכי גדול. אנחנו לא מתרגשים מזה. לא חדש לנו. עוד מצפים לנו קרבות קשים בפלייאוף הזה.
ולפני סיום, אני מבקש להזכיר את המאזן בין חיפה למכבי בליגה. זאת אומרת, בחיפה זוכרים איך הם מגיבים כשהם רואים אותנו? אז אנחנו באים. פצועים, חבולים ונואשים. אבל אנחנו באים. מכבי באים, וזה, לדעתי, מה שחיפה הכי פוחדת ממנו.
היום, אתמול ותמיד. יאללה מכבי!
