חיפשתי את המילים המתאימות מדוע מכבי חיפה לא מסוגלת לסיים מבחינתה את העונה. לא בפעם הראשונה שהיא יכולה לרשום ניצחון משמעותי ולברוח ממכבי ת"א, והיא פשוט עד היום, והדגש הוא על עד היום, לא מסוגלת. אבל לפני כן התייחסותי לשערים שראינו אמש (שני) בטרנר. לשם כך אנחנו רואים כדורגל.
השער הראשון של שגיב יחזקאל היה נהדר. תנועה יפה לכדור של המגן אור דדיה, הבלם שבדרך כלל מצטיין אבל היו לו לא מעט טעויות העונה, בוגדן פלאניץ', אפילו לא עושה מאמץ להקדים את שגיב יחזקאל ונגיחה מאד מתוחכמת של חלוץ ב"ש לפינה הרחוקה הגבוהה. שער נהדר של הפועל ב"ש, שבדקות אלה הייתה טובה יותר ממכבי חיפה. השער השני של צ'רון שרי היה יפה אף הוא. למרות סגירה לא טובה של השוער אוהד לויטה, הקרדיט לשרי עם שער בכדור חופשי נהדר.
אבל והאבל הוא גדול, שרי כלל לא היה צריך לכבוש את השער הזה, משום שרק השופט לירן ליאני ראה עבירה של אלחמיד. כן, בפירוש כך, האדם היחיד במדינה שראה עבירה של אלחמיד, הוא השופט לירן ליאני שגם עמד הכי קרוב מכולם ושרק שריקה מאד מוטעית. באופן כללי, ליאני שפט בסדר, הוא החזיק מצוין את המשחק עם שחקנים רבים מלאי אגו, אבל ליאני נתן לי תחושה בכל המשחק שהוא רוצה להיות חלק מההצגה, ראינו אותו יותר מדי, בלא מעט מקרים. סה"כ שיפוט שחצני. תשחרר ליאני, הקהל והצופים בבית, באו לראות את השחקנים.
השאלה הגדולה כמובן לאחר התיקו בב"ש, למה מכבי חיפה לא מסוגלת להתעלות במשחק שבו אם היא מנצחת היא אלופה? זה קורה לה בפעם השניה העונה. בפעם הראשונה בבלומפילד נגד מכבי ת"א שהייתה עם חצי הרכב. היא הובילה 0:1 ויכולה היתה לגמור את הסיפור, ולבסוף הפסידה 2:1. ואתמול זאת הייתה הפעם השניה. אף אחד לא ישכנע אותי שאם מכבי חיפה מנצחת אתמול את המשחק, מגדילה את הפער ממכבי ת"א לארבע נקודות, היא לא זוכה באליפות, הגם שנותרו 15 בקופה.
מכבי חיפה הגיעה מאד לחוצה ועצבנית. גם השער שהיא ספגה לא עזר לשקט הנפשי שהיא חייבת אותו. במועדון הגדול מברכים ומתגאים בצוות מנטלי. הערה שלי, אני לא מבין בזה ולא מתיימר להבין. כל ההכנות של הקבוצות לא מעניינות אותי, אני רואה את השורה התחתונה - איך הקבוצה משחקת. עכשיו לצד "המנטלי". איך מסבירים ה"מומחים" מחיפה את הלחץ והעצבים של חוסה רודריגס? שחקן שיודע שאם הוא מקבל צהוב, התשיעי במספר, הוא לא משחק במשחק העונה. מה הייתה ההכנה ה"מנטלית" כשהוא דחף את ז'וסוואה ללא כל סיבה, ספג צהוב ואם ברק בכר לא מוציא אותו, הוא גם מקבל צהוב שני. שום הכנה מנטלית. או יותר נכון, אם הייתה כזאת, אז היא נכשלה בגדול.
מכבי חיפה חוששת מאד מעצמה. היא לא הגיעה אתמול הכי מפוקסת והראייה לכך היא שאף אחד מהשחקנים המובילים לא הגיע אתמול לשיאו. לא נטע לביא, לא דולב חזיזה ולא עומר אצילי. צ'רון שרי שנכנס היה לא רע. אם רוצים לזכות באליפות, השחקנים המובילים חייבים להיות הרבה יותר טובים ודוגמה לכך היה עומר אצילי, שמאד רצה להבקיע וממצבים לא נוחים בכלל, בעט כדורים לשמים.
חוסר הסבלנות היה בעוכריה של מכבי חיפה, שסופרת תיקו מספר 3 בפלייאוף העליון, לא מצליחה לברוח ממכבי ת"א ומלחיצה את עצמה מעל ומעבר. למרות כל זאת, אם היה מצב מצוין לנצח את המשחק, הוא הגיע בשניות האחרונות מהנגיחה של דולב חזיזה. הוא עשה הכל נכון, נגח לשער ריק ומי שמנע ניצחון הוא הבלם והקפטן של הפועל ב"ש, מיגל ויטור, ממש מקו השער. ויטור מצטרף לרועי קהת מהפועל קרית שמונה, שנגד מכבי ת"א הציל שער בטוח, מה שמלמד, שקבוצות הפליאוף העליון לא "שטיח". במשחקים נגד שתי המועמדות לאליפות, כל הארבע האחרות כבר לקחו נקודות.
הפועל ב"ש נתנה אתמול סוף סוף משחק טוב. השחקנים והמאמן רוני לוי שמעו את הביקורות על היכולת של הקבוצה, האוהדים לא אהבו את מה שהם רואים וגם הבעלים אלונה ברקת התערבה. היא בשום אופן לא מקבלת בינוניות ואתמול ראינו ב"ש אחרת, טובה יותר ממכבי חיפה בלא מעט דקות ורק במחצית השניה היא לאט לאט דעכה. היה בולט שהכושר הגופני של מכבי חיפה טוב יותר מזה של הפועל ב"ש. בדקות המכריעות לקראת סיום המשחק זו הייתה מכבי חיפה היותר מסוכנת.
שגיב יחזקאל וסנטיהו סלליך היו מצוינים כל עוד היה להם אויר בריאות והטרידו ללא הפסקה את הגנת מכבי חיפה, מה שאי אפשר להגיד על ז'וסוואה ואקולטסה, שהיו מאד בינוניים. לקראת העונה הבאה, כשאלונה ברקת תרצה גם היא להתמודד על האליפות, יש עם מה לעבוד בב"ש. כסף גדול ושחקנים טובים שישדרגו את הקבוצה על השחקנים הקיימים ואפשר בהחלט לספור את הפועל ב"ש לעונה הבאה.
עכשיו, כמובן, עיני כולם למשחק העונה בעוד 12 ימים בבלומפילד. יש מלא חישובים. אני רק רוצה להזכיר לכולם שמכבי חיפה, ללא שרי וחזיזה המוצהבים, עוד לא ניצחה במחזור הקרוב את מכבי פ"ת במושבה ומכבי ת"א, עם הלשון בחוץ, עוד לא ניצחה את הפועל ב"ש בטרנר. כך שלאף אחד אין מושג היום מה יהיה פער הנקודות בין השתיים. היומיים האחרונים בק"ש ובב"ש מלמדים אותנו שהפליאוף העליון השנה קשה במיוחד.
בכל זאת, לקראת משחק העונה, יהיה הפער אשר יהיה, מכבי חיפה איבדה אתמול שחקן מאד חשוב להתמודדות זו - חוסה רודריגס. במשחקים נגד מכבי ת"א הוא המאזן, הוא האחראי מאחור לנהל את הקבוצה, הוא לא ישחק במשחק העונה כי ההכנה ה"מנטלית" שלו לא הייתה טובה.
שנים לא היינו במאני טיים כזה, לא רק על האליפות אלא גם על גביע המדינה. תוך שלושה ימים כנראה נקבל את הזוכות בשני התארים, אולי זו תהיה רק אחת שתעשה זאת. אם אני מנתח את שני המועדונים הגדולים בישראל לקראת המאני טיים, מכבי ת"א נראית לי יותר בשלה. היא כבר הייתה שם, היא מנוסה יותר ומבין השתיים נראה לי שמכבי חיפה היא ה"פחדנית" מהשתיים. זה כמובן לא נותן שום נקודה למכבי ת"א על מכבי חיפה. אולי באמת הגיע הזמן שהמועדון הירוק יראה יותר חוזק בשבועות הקרובים כי אם לא אליפות השנה, אימתי?
