צפו בראיון המלא בווידאו שבנגן
את ה-26 בספטמבר 2017 שיר צדק לא ישכח כל חייו, יום בו השתנו חייו. חודש לפני כן הוא עוד פתח בהרכב הפועל באר שבע מול מאריבור. הקבוצה הישראלית הודחה במסגרת מוקדמות ליגת האלופות ובבדיקת סמים שגרתית התגלה אוקטופמין בשתן של הקפטן. מדובר בחומר ממריץ שנחשב לאסור על פיה חוק הבינלאומי. מאותו רגע החל הסיוט הגדול של חייו. היום, כמעט ארבע שנים אחרי, הוא מרגיש בשל לדבר עליו בראיון בלעדי לערוץ הספורט שנערך במלון לגון בנתניה.
אפשר לגעת בפצע הזה קצת?
"אני חושב שהגיע הזמן גם".
עוד חושבים על זה?
"באותם רגעים לא הבנתי על מה מדברים איתי, היום אני מבין. הייתי כל כך המום ולא מודע למה שקורה סביבי, לא מודע לתהליך ולמה שהולך להתפתח. הייתי מאוד מאוד תמים ועברתי שם דברים שבאמת צילקו אותי. יש לי צלקות בגוף מהפציעה הזו. אני קורה לזה פציעה כי זו פציעה נפשית".
נשמע שאתה עוד טעון
"עברתי שם תהליך לא פשוט בכלל. במבט לאחור קשה לי לשפוט את עצמי, אבל יש מצב שהייתי עושה דברים טיפה אחרת. באותם רגעים הרגשתי שאני פשוט לא משתלט על זה. בשורה התחתונה, אם אני מסתכל אחורה ואם אני כנה עם עצמי, יש הרבה דברים שלא עשיתי טוב. דברים מול הקבוצה, מול היכולת שלי במועדון, מה שהייתי לפני לעומת מה שהייתי אחרי".
כלומר?
"לקחתי את הדברים יותר מדי בצורה אישית וגם לקחתי אותם בצורה מטלטלת. הייתי צריך להסתכל על הטווח היותר רחוק והסתכלתי רק על הטווח הקצר. חשבתי רק איך אני חוזר לעצמי בצורה הכי מהירה ואיך אני עושה את הכי טוב עכשיו רק בשביל עצמי. לא לקחתי נשימה. לא ספרתי עד עשר".
זה קרה בשיא הקריירה
"בגיל 28 אתה מוצא את עצמך יושב בחוץ שנה. אני לא מדבר על הקושי מסביב, אם זה להתאמן לבד, להגיע למגרש אימונים לבד, שאסור לך ללבוש את המדים של הקבוצה ואסור לך להתאמן עם מאמנים של המועדון. הכל לבד וכל יום זה לנשוך שפתיים וללכת להתאמן לבד".
היו רגעים שנשברת?
"מלא פעמים הנעתי את הרכב בדרך לאימון לבד והרגשתי שהיום אני לא יכול. זכור לי במיוחד מקרה שהקבוצה שיחקה נגד מכבי ת"א במשחק חשוב על אליפות ואני מוצא את עצמי הולך להתאמן במגרש של מכבי ב"ש, לבד, קופץ מעל קונוסים ובשיא תמימותי ובשיא הקריירה שלי מבחינה פיזית ומבחינת מה שהשגתי פשוט מדלג לעצמי בלי כדור, בלי קהל ובעיקר עם הרבה רגשי כעס".
כעס על מי?
"כעס על העולם. על הסיטואציה, על עצמי, על הבחירות של אנשים סביבי, על איך שהדברים הלכו. נוצר כדור שלג שבסוף גם אני הפסדתי המון וגם הפסידו אותי".
ב"ש?
"ב"ש ובכלל. הרבה אנשים סביבי, אני לא הייתי אותו דבר. כשהייתי מגיע למגרש, לכדור, לא הייתי עוד דבר. משהו השתנה בי".
ועדיין היו אנשים שאמרו שאתה יודע מה לקחת. שהיית מודע לחומר הזה
"לקח לנו זמן להבין בכלל על מה מדובר. אני זוכר שאסי רחמים התקשר אלי יום לפני ראש השנה ואמר לי 'שיר, אני צריך לדבר איתך על משהו, שיש איזה בעיה בבדיקת שתן שעשית'. אמרתי לו 'איזו בעיה?'. הוא ענה לי 'לא יודע, יש איזה חומר שמצאו. אל תדאג, זה לא רציני'. אמרתי לו שאני לא יודע ושידבר עם הרופא של הקבוצה מה הוא הביא לי. באופן כללי אני לא צורך תוספי תזונה בטח לא לפני משחקים. היו לנו שלושה משחקים כל יום, אז הייתי לוקח תוסף. אפילו לא זכרנו מה לקחנו. בגלל זה לקח לנו כל כך הרבה זמן להבין".
כולם לקחו או רק אתה?
"אלה דברים שהיו במועדון. יש שחקנים שלוקחים וחלק שלא. במקרה שלי השתמשתי בחומר הזה לפני משחק נגד מאריבור ואחרי המשחק נבחרתי, אני ועוד שחקן, לבדיקת חומרים אסורים. אחרי חודשיים הודיעו לי שנכשלתי. נכנסתי לסחרחורת. לא ידעתי מה קורה. לא ידעתי מאיפה זה בא".
וכשמגיע גזר הדין?
"אחד הרגעים הכי קשים שהיו לי. שמונה חודשים, וזה בעצם עשרה חודשים כי נתנו לי חודשיים לחזור להתאמן עם הקבוצה. ישבתי במשרד של אסי רחמים על הרצפה כמו איזה... והתחלתי לבכות. לא האמנתי. גם אני, גם הסובבים שלי, גם העורך דין חשבנו זה ייגמר בהרבה פחות. גג ארבעה חודשים - זו היתה הערכה שלנו. זה ריסק לי את התקוות וכל הציפיות. הוריד אותי מאוד. אחת השיחות שעשיתי היתה עם העורך דין משוויץ שמתמחה בדברים האלה. התקשרתי אליו, דיברתי איתו בוואטס אפ והוא אמר לי 'שיר, אתה הולך להיכנס ל-Nightmare".
היום אתה יודע להגיד לי מי אשם
"זה השתלשלות של אירועים. קשה להגיד מי אשם. גם האחריות היתה עליי כי הייתי צריך לבדוק לפני, למרות שלא היתה לי דרך לדעת. אבל זה לא רק אחריותי, אלא אחריות כולם. המועדון והיצרן וכו'".
שחקנים אחרים שלא שיחקו עשרה חודשים ולא התאמנו במסגרת היו מסיימים קריירה
"זה לא משהו שעבר לי בראש בתקופה ההיא. היה לי לחץ מאוד גדול לחזור לעצמי. אמרתי לעצמי 'יאללה שיר חוזר', 'שיר יהיה יותר טוב ממה שהוא היה'. לקחתי הפסקה בגיל כזה ותכל'ס מי זוכה בגיל 28 לקבל הפסקה שנה מכדורגל".
ואתה אדם מסורתי יצא לך לדבר עם הקדוש ברוך לשאול רגע למה?
"יצא, אבל לא שואלים למה. אתה יודע, אנחנו מקבלים באהבה. אתה נכנס לסיטואציה ואתה יודע שאתה יכול לעמוד בה. איפשהו שהרגשתי עם עצמי לא מספיק נקי. אז כן, היה לי טיפה כעס על עצמי - גם שם הייתי צריך ללמוד לשחרר. הלחץ שהייתי בו גרם לי לאבד את עצמי".
מה הכוונה?
"הייתי בן אדם שונה. מחוץ למגרש שמח ומאושר אפילו בהשעיה נהניתי עם אשתי והילדים ועשינו כיף וטיילנו. תחשוב, אתה קם בבוקר ועושה כל מה שאתה רוצה. מימשתי את עצמי מחוץ למגרש, אבל כשאתה מגיע למתחם אימונים, אתה נופל. רואה מסך שחור וזה לא אותו בן אדם מלפני שנייה. אין לי כל כך דרך להסביר במילים. לא הייתי מה שאפיין אותי. מה שהביא אותי למה שהגעתי. להיות אכפתי, מנהיג, שמח, מאושר, ווינר. פתאום כל הדברים האלה נעלמו".
"המטרה - להיות חזק מנטאלית"
צדק חזר חזק יותר ולא פחות טוב ממה שהיה. הוא עזר לב"ש לקחת גביע, אבל עוד לפני כן, כמו כל הקריירה שלו, רכבת ההרים לא פסקה. במועדון הראו לו את הדרך החוצה ועד שהגיע יוסי אבוקסיס הוא התאמן לבד.
היית מנודה הרבה זמן. המילה הזו מרגיזה אותך
"קראנו לזה קבוצה ב'. הודיעו לי שאני לא בתוכניות המקצועיות וזה לא נעים. לא נעים לבוא להתאמן לבד. במיוחד אחרי שעברתי את התקופה של ההשעיה. זה עוד פעם החזיר אותי טיפה אחורה. עד שיוסי אבוקסיס בא והחזיר אותי לסגל. אני חושב שצריך להגיע להסדרים עם שחקנים בצורה טובה יותר, גם איתי וגם עם יתר מהשחקנים. אנחנו לא ילדים, זו לא פעם ראשונה שזה קורה. תקופה לא נעימה בכלל. לא להרגיש חלק, אבל גם את זה עברנו".
מפברואר האחרון, החיוך לא יורד לצדק מהפנים. הוא חתם במכבי נתניה, סגר מעגל בעיר בה התחנך ולמד, בקבוצה בה קיבל לא מעט לפני המעבר שלו להפועל קרית שמונה. ברגע הוא הפך לאהוב בקהל, הציוות שלו עם אלמוג כהן במרכז ההגנה סייע למועדון והוא מקבל מחמאות מההנהלה והמאמן ריימונד אטפלד.
"אני מקווה שעכשיו אני אמשיך בדרך למעלה", אומר צדק ומדבר על חלומות שעוד ישנן: "אחד שלקח אליפות עם ק"ש יודע שהכל יכול לקרות בכדורגל. לא תמיד אומרים את כל החלומות, שומרים לעצמנו, אבל המטרה העיקרית באמת זה לחזור להיות חזק ואיתן מנטאלית וזה יעשה טוב גם לפן הפיזי. חזר לי החיוך, חזרתי לעצמי. עברתי תקופה ארוכה שלא הרבה 'זוכים' לעבור אותה וזה נמשך יותר מדי זמן. הייתי כבר בקצה גבול היכולת שלי, לא מבחינה פיזית אלא מבחינת ההרגשה שלי בפנים, אני שמח שעשיתי את הצעד הזה".
אפשר להשוות בין הניהול של ב"ש לזה של נתניה?
"אני לא אוהב להשוות. הגעתי לפה וראיתי איך עובדים פה וזה משהו מיוחד. הייתי מסיים אימונים עם הלשון בחוץ, אבל עם חיוך מאוזן לאוזן מה שנקרא. נתניה מתנהלת בצורה הכי מקצועית שיכולה להיות. המנכ"ל ניב גולדשטיין עושה עבודת קודש ומדהים איך שהוא מחזיק את המועדון. לגבי המאמן, עברתי הרבה בכדורגל והתאמנתי אצל כמה, אני יכול להגיד שאם יהיו לנו עוד כמה ריימונדים בארץ, הכדורגל שלנו ייראה אחרת. הדרישות, האיכות, תוכן אימון המחויבות החשיבה בכל הדברים הקטנים. זה משהו שלא ראיתי, ובעיקר הגישה. לשחק כדורגל בכל מגרש, לא משנה למה כמה ואיך. אני פשוט מחובר לדרך של הבן אדם הזה".
היית רגיל לאליפויות תארים. נתניה לא שם
"השנה לא, אבל אני חושב ששנה הבאה הקבוצה הזו יכולה להיות מאוד טובה עם חיזוק נכון לסגל, כי אנחנו עם סגל קצר וחבר'ה צעירים שחלקם שנה ראשונה בליגת העל. שנה הבאה זה יראה הרבה יותר טוב".
הרבה שנים לא היית בפלייאוף התחתון. שנה קצת שונה
"פעם ראשונה פלייאוף תחתון. בדרך כלל בתקופות האלה הייתי מתחרה על הישגים, אבל יש מטרות גם אישיות גם קבוצתיות. לסיים עם נתניה כמה שיותר גבוה, לחזור להציג יכולת טובה, להציג כושר טוב, לחייך וליהנות. כרגע אין איזה תואר או משהו שאתה חולם עליו או מרגיש אותו ממשי, אבל מאמין שבהמשך זה גם יחזור".
בניגוד ללא מעט שעזבו את ב"ש בטריקת דלת אצלך, ועל אף מה שעברת, זה היה שונה
"סיימתי עם אלונה בצורה מאוד יפה מאוד מכובדת.. אני מכבד אותה מאוד על הדרך שלה בהפועל ב"ש, על הדברים שהשיגה ועל הדברים שהיא רוצה להשיג ואתה רואה שהיא מנסה מאוד. כמו בכל הקריירה שלי היו עליות וירידות אז אני חושב שהשארתי דלת פתוחה וגם השארתי עליה רושם טוב. בסוף אנחנו בני אדם ומאחורי שיר צדק השחקן יש שיר צדק הבן אדם וחשוב לי מאוד כמו שסיימתי עם איזי שירצקי בצורה יפה אז גם עם אלונה לסיים בצורה יפה".
