גם בגיל 45, קשר בית"ר ירושלים לשעבר ניר חזות מסרב לפרוש מכדורגל. הוא משמש כמנכ"ל/מאמן/חלוץ מכבי באר שבע והעונה הוא אפילו הספיק למצוא פעם אחת את הרשת. סיפור החיים שלו והקשיים איתם התמודד יכולים בקלות להפוך לסרט.
כבר בגיל צעיר יחסית, הוא פגש את השכול מקרוב. "אחי דניאל נרצח ב-30.9.93. הוא היה בן 32, שנה לפני שהתגייסתי. הוא שירת במשטרת התנועה ובאחד הלילות הוא ישב עם השותף שלו בניידת וחוליית מחבלים שעברה, ראתה אותם בתלמי אלעזר. המחבלים ריססו את הניידת. אחי, שחי בארה"ב, התקשר לאבא שלי בחמש לפנות בוקר: 'היה אירוע במקום שדני משרת, תבדוק מה קרה שם. זה דווח ב-CNN'. אבא שלי התקשר לגדי, התאום של דני. הוא חזר לישון ולא ידע מדבר".
חזות זוכר כל פרט, למרות שעברו יותר מ-26 שנים מאותו יום כואב: "כשהשוטרים באו להודיע לנו, אבא שלי דפק על השולחן בעסק המשפחתי. שם קיבלנו את הבשורה. זאת הפעם הראשונה שנחשפנו לשכול. קיבלנו בום. סגרנו את העסק והלכנו הביתה. חיכינו לאחי ואחותי שיגיעו מארה"ב ואז הייתה הלוויה. זאת הייתה הלוויה כמו בסרטים. היינו בטרנזיט משטרתי, כל האחים ישבו בפנים ומלא אופנועים ליוו אותנו. דני היה ביחידת האופנוענים".
בגיל 17 מצא עצמו חזות מתמודד עם אובדן עצום, אך הוא החליט להסתכל לחיים בעיניים. "אתה לא יודע איך להתמודד עם השכול", הוא מספר, "אומרים שהחיים ממשיכים, הם חזקים מהכל. הייתי תלמיד תיכון, לפני גיוס. בגלל שהגעתי ממשפחת שכול, הייתי זקוק לחתימה של אמא שלי כדי ללכת לקרבי, אבל לא רציתי משהו אחר. האחים ביקשו ממני לא לעשות את זה, אבל התעקשתי על כך. התגייסתי לגבעתי, לא שאלתי שאלות. הייתי בגדוד שקד, הייתי חייל טוב והחלטתי שאני יוצא לקורס מ"כים. לאחר מכן יצאתי לקורס קצינים".
השכול לא עזב את חזות גם בשירות הצבאי. "בכפר דרום היה פיגוע באוטובוס שם נהרג המפקד שלי, יובל רגב ז"ל ואחד החיילים שלי", ממשיך חזות, "אני לא הייתי באותו אוטובוס. היה שוני בתחושות שלי, אולי כי עברה שנה מאז המקרה הקודם. בספטמבר 96 היו מאורעות שהחלו בסגירת קבר רחל, שם חייל שלי, יהודה לוי, ספג פגיעה מצלף. תמיד שעוברים אירוע כזה מקבלים את החיים אחרת. הפחד שלך עובר".
בגיל צעיר שם חזות את קריירת הכדורגל בהמתנה למען השירות הצבאי. הוא גדל במחלקות הנוער של הפועל ובית"ר באר שבע. בדומה לקפטן הפועל חדרה, מנשה זלקה, גם הוא לא ויתר על קריירת המשחק שלו, אך ההפסקה של חזות הייתה ארוכה יותר: "הפסקתי לשחק כדורגל במשך ארבע שנים וארבעה חודשים. החלטתי כשהייתי בבה"ד 1 שאני רוצה לבדוק אם אני עדיין יכול לחזור לכדורגל. הג'וק דבק בי. הייתי רץ כל יום עשרה ק"מ. למזלי, הטכניקה נשארה לי עוד מהימים שיחקתי בנבחרת הנערים עם עידן טל. היה לי קשה מאוד בתחילת האימונים. גרמתי לעצמי שברי מאמץ, עבדתי כמו מטורף כדי לחזור לשחק כדורגל. הגעתי למבחנים אצל אבי כהן ז"ל בהפועל כפר סבא ולא עברתי את מבחני הכושר. ניסיתי גם בבני יהודה אצל ויקו חדד. אחרי אימון אחד פיטרו אותו ועזבתי".
חזות לא ויתר על החלום. "אליהו עופר אימן את הפועל ב"ש ובאתי לבית שלו", מגלה חזות, "הוא ביקש ממני להראות לו את הרגליים, דפק עליהן וראה שהן חזקות ואמר 'יש עם מה לעבוד'. התחלתי להתאמן עם באר שבע, אבל הכרטיס שלי היה שייך לבית"ר באר שבע. באותה תקופה לא עברו שחקנים בין קבוצות. עשו לנו שרירים. ביום האחרון של חלון ההעברות שיחררו אותי, אבל לא הספיקו לרשום אותי. התאמנתי חצי שנה בלי לשחק. זאת העונה עם יוסי בניון בה הקבוצה ירדה לליגה השניה. שייע פייגנבוים מונה למאמן, הוא קרא לי לחדר ואמר לי: 'אין לי שימוש בך'. הגעתי להפועל ירוחם בליגה א'. במשחק נגד לזרוס חולון כבשתי חמישייה. לאחר מכן שיחקנו משחק אימון נגד הפועל ב"ש וגילי לנדאו התלהב ורצה אותי. הייתי אמור לחתום, אבל לא היה להם טופס העברה. גיסי, שהוא האדם הכי קרוב אליי, יצר קשר עם הרואה חשבון של קריית גת, הוא שאל לאן אני עובר. כשקיבל את התשובה, שאל: 'למה הוא עובר לבאר שבע, שיבוא למכבי קריית גת'".
הרגע של הקצין במיל' הגיע והוא חתם בליגה השנייה: "הגעתי לאימון של קריית גת ואורי אלקבץ (מאמן הקבוצה דאז) בכלל לא ידע שאני אמור להגיע. בהופעת הבכורה בקריית גת כבשתי נגד אחי נצרת. היחסים ביני לבין אורי היו מדהימים. התחיל סיפור אהבה ביני לבין המועדון. עזבתי להפועל ראשון לציון, קריית גת העפילה לליגה הבכירה ואני חתמתי בבית"ר ירושלים. רצה הגורל ובינואר עברתי לקריית גת".
הקבוצה מהדרום הפציעה לעונה חד פעמית בליגת העל, אבל הרגע שניר חזות לא ישכח כל ימיו הוא המשחק נגד מכבי חיפה בו כבש צמד והיה חלק מאחת הסנסציות הגדולות בתולדות הכדורגל הישראלי, ה-0:4 האדיר בקריית אליעזר: "מכבי חיפה הייתה עם יעקובו, בניון, רוסו, פראליה, קטן וז'אוטאוטס. אברהם גרנט אימן אותם. לפני המשחק אמרתי לאחד מחברי ההנהלה שאנחנו מנצחים בקריית אליעזר. בגול הרביעי רצתי אליו ליציע הכבוד. בסיום המשחק הייתה תחושה אדירה, קיבלתי טלפונים וסיפרו לי שהשידור נעצר כי היה פיגוע. המשחק הזה היה הרגע הכי גדול שלי בכדורגל. אני טוען שבגלל הסטירה שנתנו למכבי חיפה, הם זכו באליפות. אני הקצין היחיד שכבש צמד נגד מכבי חיפה".
