משחק סוף עונה. כך אפשר לתאר את ה-1:1 אמש (שני) בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע. במקרה של הקבוצה הדרומית, נראה שהיא פשוט שומרת כוחות לגמר הגביע כדי לצאת מהעונה עם תואר, מה שיהיה הישג אדיר עבורה אחרי עונה שבה החליפה לא מעט שחקנים ותיקים, מאמן ואפילו הנהלה. בולטת לטובה העבודה של יוסי אבוקסיס, עם חומר שחקנים שלא בנוי לצמרת, אבל אליה נגיע בהמשך.
מנגד, מכבי תל אביב האלופה שבדרך, לפחות במישור התחרותי, מרגישה רגיעה. היא הורידה את הרגל מהגז והשחקנים מרגישים גם את זה. הקבוצה לא הביאה את הטירוף הרגיל שמאפיין אותה בכל המשחק וספגה שער ראשון אחרי הרבה משחקים, ובמיוחד אחד שלא היה מחויב למציאות שבו נתנו לז'וסואה זמן לכוון את הבעיטה כאילו הוא ניגש פנדל.
בנוסף, אי אפשר להתעלם מכל מה שעבר על הקבוצה השבוע. שני השחקנים, שמלבד העובדה שחשובים מאוד מבחינה מקצועית, סביר להניח שהיעדרותם בנסיבות האלה השפיעה על המצב רוח ועל כל האווירה במכבי ת"א - ומי שמזלזל בזה, לא מבין דבר בכדורגל. זה לא משנה כמה שהמאמן יגיד שזה לא משפיע, פשוט אי אפשר לנטרל את זה, במיוחד עם הכוח של התקשורת בימינו, כשבמהדורות החדשות היומיות דשים בנושא ולדעתי זה ימשיך להשפיע, בייחוד כשיש דרבי תל אביב באופק ומכבי עוד לא אמרו את המילה האחרונה.
מבחינה מקצועית, ראינו שתי מחציות שונות, בייחוד מהצד של מכבי תל אביב. במחצית הראשונה היא הפגינה דומינטטיות, שליטה, ולחץ תמידי בכל נקודה במגרש - המאפיינים של הקבוצה של ולדימיר איביץ', עם שחקנים מאוד ממושמעים, שבקיאים בכל הדרישות שלו. אך למרות ששלטה, היא לא הבקיעה ובאופן כללי כמעט שלא יצרה מצבים ולא בעטה לשער. במחצית השנייה, ברגע שיצאו שחקנים מרכזיים כמו דור פרץ, אנדרה ג'ראלדש המשחק דעך לגמרי ובאר שבע ניצלה את ההזדמנות והשוותה.
ואם מדברים על הפועל באר שבע, קשה להתעלם מכך שמדובר בקבוצה די בינונית שעומדת טוב על המגרש עם משחק טקטי נכון. בנוסף, אין לה באמת קישור פרט לז'וסואה שגם היה המצטיין, כבש שער יפה וניהל את משחק. ובכל זאת, מגיעה מילה טובה ליוסי אבוקסיס, שמאז שהגיע הוא הנחיל את השיטה שלו בקבוצה והיא מפסידה פחות, משחקת טוב יותר ומגובשת. עם זאת, ישנן לא מעט נקודות לשיפור הוא העובדה שהיא לא עושה לחץ וחוזרת אחורה, חוטפת את הכדור או מנסה לעשות מתפרצות. היא רחוקה מניצחונות כי היא פשוט לא מבקיעה שערים. וזה לא בגלל שחקן כזה או אחר.
בעיה מרכזית נוספת היא שאין תיאום בין ז'וסואה לבן שהר או לרמזי ספורי, ולא מצטרפים עוד קשרים להתקפה. זאת בניגוד למכבי תל אביב שתוקפת עם הרבה יותר שחקנים, כמו אייל גולסה, ודור פרץ, שכל הזמן מצטרפים להתקפה כקשרי 50-50 ורואים אותם בתוך הרחבה, ולכן היא קבוצה דורסנית. היא תוקפת עם לא פחות משמונה שחקנים ברוב דקות, המשחק לוחצת בחלק המגרש של היריב ומשחקת הכי נכון. למרות שזה לא היה יום טוב של מכבי תל אביב והיא יצאה עם נקודה וספגה שער אחרי הרבה זמן.
אז כן, אפשר לומר שלא היה משחק גדול, בטח לא ברמה שהציגו הקבוצות, במה שהיה בעבר הלא רחוק קרב צמרת ואפילו על האליפות, בלי הקהל ובלי התפאורה המיוחדת. מכבי תל אביב תצטרך להמתין עוד כמה שבועות כדי להיות מוכתרת שוב לאלופה, כי בסופו של דבר אין לה באמת מתחרות.
