לא יכול להיגמר אחרת. אבוקסיס ובן חיים (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
לא יכול להיגמר אחרת. אבוקסיס ובן חיים (gettyimages)|צילום: ספורט 5
קדימה, לסגור. לא צריך לשחק בדוחא (יוסי שקל) (צילום: ספורט 5)
קדימה, לסגור. לא צריך לשחק בדוחא (יוסי שקל)|צילום: ספורט 5

בכדורגל הישראלי, יש כמה אנשים מושכי אש בצורה קיצונית. שניים מהם היו במשחק הטעון בין בני סכנין למכבי ת"א - שהפך לכזה אחרי חצי הגמר - המאמן יוסי אבוקסיס והשחקן טל בן חיים. כשבן חיים אמר לאחר חצי הגמר שאם דור מיכה היה עושה זאת, הכל היה עובר בשקט רב יותר, הוא צדק לגמרי. לא חשוב מה יגידו חלוץ מכבי ת"א או מאמן סכנין, הסטיגמה קיימת וקשה להיפטר ממנה.

דווקא בגלל זה, אבוקסיס הוותיק והמנוסה, שעבר הכל בכדורגל שלנו, היה חייב להבין שברגע שאמר ש"מכבי ת"א הגעילה את הכדורגל הישראלי", אסור לו בשום פנים ואופן להתקרב לספסל הצהוב ולחגוג מולם בסיום המשחק. בעיני רוב אוהדי הכדורגל בארץ, למעט אוהדי מכבי עצמם, האלופה נתפסת כמצליחה ויהירה - שילוב קטלני שנותן סיבה טובה לא לאהוב אותה. גם אם אבוקסיס מסביר שפיטר בוס קילל אותו, וגם אם רק רצה ללחוץ את ידו של חואן טוריחו, עדיין - מדובר באבוקסיס, מושך האש שמכבי "סימנה" כאויב.

ראיקוביץ', שרץ 50 מטר כדי לדחוף את מאמן היריבה, חייב לעמוד לדין, אבל מבחינתי האירוע החמור ביותר - ובעקבותיו צריך לסגור את המגרש בסכנין, הוא האדם שלבוש בשחור - אוהד או איש צוות - שמנסה לבעוט בשוער מכבי וגם מצליח, בקושי, למזל כולם. תמונה זו הזכירה לי את האירועים החמורים מהמושבה ומווינטר, שבעקבותיהם כל הכדורגל הישראלי השתנה ע"י ועדות זליכה ודודי כהן והכוונה כמובן למשחקים בין מכבי פ"ת להפועל חיפה והפועל ר"ג נגד בני לוד.

ערן, היית ברמאללה? (יוסי שקל) (צילום: ספורט 5)
ערן, היית ברמאללה? (יוסי שקל)|צילום: ספורט 5

כבר במשחק הקודם בסכנין, נגד בית"ר ירושלים, הבנו שקשה לאנשי המועדון להשתלט על האוהדים. אז זה היה ביציעים, הפעם הבלאגן עבר לכר הדשא, שם הסתובבו עשרות ואולי מאות אוהדים/בעלי תפקידים בסיום המשחק. בית הדין של ההתאחדות פסק לסכנין שני משחקי רדיוס בצדק ובית הדין העליון פסק בערעור משחק אחד בלבד שלא בצדק. די, צריך להגיד את האמת, המגרש בדוחא לא מתאים לאירוח משחקים בליגת העל, כואב לי על אדם מדהים כמו יו"ר סכנין מוחמד אבו יונס, שעושה הכל לטובת המועדון, אבל הוא לא מסוגל להתגבר על האווירה העויינת בדוחא, כשגם המשטרה כושלת שם פעם אחר פעם.

אני מאמין לכל מילה שאמר ערן זהבי אחרי המשחק, שמאבטחים או סדרנים שאמורים לשמור על הסדר, היכו את שלומי אזולאי וטל בן חיים, התמונות שקיבלנו מדוחא לאחר המשחק, מזכירות אינתיפאדה ולא כדורגל. ובכל זאת הערה לזהבי. קפטן הצהובים מוביל דעת קהל, בטח של מאות אלפי אוהדי מכבי ת"א. כל מילה שלו נתפסת ונחשבת ולמילים יש משמעות אדירה, במצב הנוכחי במדינה, להגיד ש"אני לא יודע אם שיחקתי בישראל או ברמאללה", זאת התבטאות מסוכנת. לא היית ברמאללה, ובסכנין יש שחקנים יהודים כמוך שבוודאי לא אהבו לשמוע זאת, תשאל את אבידור, איציק כהן,שלומי אזולאי ורן קדוש. את הבעיות של רמאללה תשאיר לצה"ל.

אוהדי מכבי הגיעו לדוחא בידיעה שהם אחרי המשחק ה"מטורף" שהיה בחצי הגמר ולפני משחק נפיץ בדוחא. הם השמיעו את קולם, התנהגו למופת והביאו עימם את דגלי ישראל, זכותם המלאה. אבל ברגע ששחקני מכבי מתעטפים בדגלי ישראל לאחר המשחק בזמן המהומה, זאת נראית סוג של התרסה. להתעטף בדגל ישראל? תשאירו את זה לחיילי צה"ל הקרביים אחרי מבצע, או לאחר משחק גדול של נבחרת ישראל, אתם לא זה ולא זה.

לסיכום, היה גם משחק, ואפילו לא רע בכלל עם מצבים לשני הצדדים. ברק בכר, שהגדיל את הפער ל-3 נקודות, שוב אמר לאחר המשחק ש"הכל תלוי בנו". הוא צודק, אבל הכל גם תלוי במכבי ת"א - שאם תנצח במשחק העונה, תחזור למקום הראשון. כבר שנים לא היה משחק עונה שכזה, והפעם הצהובים הם אלה שחייבים לנצח, בניגוד לשנים האחרונות. המועדון האדיר הזה, שעמד בשבוע האחרון במרכז העיניינים ולא לטובה, יכול להשתיק את כולם עם ניצחון.