הקבוצות הישראליות שייפגעו משינויי החוקה

לאחר חילוף תהיה מגבלה של עשר שניות, כששחקן פצוע יצטרך להישאר במשך דקה מחוץ לדשא, כדי למנוע מצב בו שחקן מזייף פציעה וחוזר זמן קצר לאחר מכן. במקביל, ה-VAR יקבל את הסמכות לבדוק כרטיס צהוב שני וקרנות, לאחר טענות על כך שקבוצות כמו ארסנל ניסו "להפריע לשוער". כיום ה-VAR בודק רק את השער עצמו אחרי קרן, וכעת הוא יקבל מנדט רחב יותר. אז איפה זה פוגש אותנו?

בעיטות שוער
הסנקציה הגדולה ביותר. נגענו בעבר בזה שכדורי השוער נחשבים לסמל לבזבוזי הזמן, משום שהזמן שעובר בולט בצורה גדולה יותר כשאנחנו מחכים ששוער יכניס כדור פנימה מאשר בהכנות לבעיטה חופשית בהן יש תזוזה של השחקנים. כתבנו כאן מספר פעמים על בזבוזי הזמן של שוערים בכדורי שוער.

רוב קבוצות הצמרת בליגת העל מבזבזות כ-20-25 שניות בממוצע לכדור שוער, כשקבוצות התחתית על 25-30 שניות. אף אחת לא בועטת כדורי שוער תוך חמש שניות, ואף אחת לא תתבקש לעשות כן. הספירה תתחיל אחרי זמן מסוים, בדומה לחוק כיום עם תפיסת הכדורים בידיים.

לא ברור בשלב זה אם הכרטיס הצהוב לשוערים ימשיך להתקיים במקביל. סביר שנראה שוערים מעיפים כדורים במקום מצב בו הם רואים את הספירה של השופט ומסתכנים בקרן לקבוצה היריבה, מצב מסוכן בהרבה מהשתלטות על כדור בחצי המגרש השני.

האם זה אומר שהגיע הסוף לבזבוזי הזמן של השוערים? לא. סביר שנראה בעיטות קצרות יותר, מה שגם ככה בעלייה טקטית בשנים האחרונות, מאשר כדורי עומק שדורשים מורכבות גדולה. זה כן אמור להניע את קצב המשחק במגמה גדולה, אבל בפועל ההשפעה לא צפויה להיות דרמטית.

שתי הקבוצות שייפגעו יותר מכולן, לפחות לפי הנתונים שלנו (והמאגר של 365 ואופטה) הן טבריה ואשדוד, שתי הקבוצות שמובילות את ליגת העל באורך בעיטות השוער. מכבי ת"א לוקחת יותר זמן משאר קבוצות הצמרת, אך המגמה השתנתה לאחר שאופק מליקה נכנס לשער. 

הקבוצות שיושפעו: טבריה, אשדוד, מכבי ת"א.