(האתר הרשמי של מכבי חיפה)
מעטים המשחקים שנחקקים לעד בדברי ימי הכדורגל הישראלי. מה שהיה בקרית אליעזר לפני בדיוק 30 שנים נחשב, אולי, לגדול שבהם. תלוי, כמובן, את מי אתם אוהדים. זה נגמר 0:5 למכבי חיפה על מכבי ת"א בקרית אליעזר והיה הקרשנדו למה שנחשבת האליפות הגדולה ביותר בכל הזמנים.
בפודקאסט של מכבי חיפה, "גורמים במועדון", סיפר לאחרונה אחד הכוכבים של אותו משחק, ראובן עטר, איך היה לחוות את זה מהמגרש, ואפילו להבקיע את אחד השערים הזכורים מאותו מפגש היסטורי.
"עד אותו משחק בסיבוב השני, היה שוויון בינינו לבין מכבי ת"א", סיפר עטר, "היינו מנצחים בכדורגל הרבה יותר יפה. הם היו מאוד עקביים ותכליתיים. רוב הזמן רדפנו אחריהם. לא קיבלנו את הגושפנקא שאנחנו יותר טובים וזו העונה שלנו עד המשחק הזה. בסיבוב הראשון היה 1:1 בר"ג. שם רצינו להתפרץ וספגנו כרטיס אדום ששיבש לנו את המשחק. המגרש היה מפוצץ. הסתכלת למעלה על סטלה מאריס והיה מפוצץ. הבתים מאחורי השער היו מוכרים כרטיסים בהרבה כסף. הביאו רקדניות ברזילאיות לפני המשחק. היתה הכנה לחגיגה".
"התפוצצנו", המשיך עטר, "חיכינו לרגע כזה. בהרכב שלהם שיחק מגן ימני חדש. מישהו שזו היתה הופעת בכורה. בשיחות לפני המשחק עם משה גלאם אמרתי לו שיש לנו הזדמנות `לחגוג` על הקו. המגן ימני הפותח אבי כהן היה מאוד דומיננטי במכבי ת"א. כולם היו בכושר מטורף. אייל היה באמצע, ניהל הכל. אלון מזרחי, רק תיתן לו הזדמנות, הוא כובש. אלון חזן בצד ימין. שחקן הקו הכי טוב ששיחקתי איתו. היינו בכושר מטורף".
על השער שלו, שקבע 0:3, אמר עטר: "מתחילת המשחק, זה היה עניין של מתי ייכנס הגול הראשון ומי ישתתף עוד בחגיגה. זה היה באופי שלנו. תחרותיות. אייל נתן את הראשון, מזרחי את השני. גם אני רציתי להיות שותף. לא עניין אותי. איפה שהייתי מקבל את הכדור, רציתי ללכת לשער. קיבלתי את הכדור בצד מאייל וחתכתי לכיוון האמצע. הגעתי אליהם והתחילו מאבקים על הכדור. זה היה מאבק של השכונה. כמו שמשחקים בשכונה, במתנ"ס, בחול, בים. כשנלחמים עם חברים על הכדור. בגלל שהם היו יותר, אחד סמך על השני ובסוף הצלחתי לחטוף להם את זה. כבשתי הרבה שערים, זה השער שהרגשתי את קרית אליעזר רועד. אם אני עושה הקבלה למי שלא ראה ולא חווה, במשחק בסמי עופר, בשער של שרי נגד פריז, שסמי עופר רעד.... זה היה שער מיוחד. האצטדיון רעד. ככה היה בקרית אליעזר".
האם זה המשחק הגדול ביותר בתולדות מכבי חיפה? הדעה של עטר ברורה: "לנצח 0:10 את מכבי ת"א בגרבג` טיים, אז אוקיי, התוצאה יפה, מעליבה מצד אחד ומרשימה מצד שני, אבל זה לא... פה זה היה מאבק על אליפות. בשני המועדונים היו שחקנים טובים. היה מאבק גדול של הרבה שחקנים שמביאים מספרים. המאבק הזה לקח אותנו למקומות טובים. זה היה החותמת של אותה עונה. מסוג המשחקים שאי אפשר לעצור אותך אחר כך. זה היה ניצחון של עונה".
עטר חשף סיפור פיקנטי מאותן שנים: "גיורא היה משתגע, כי אברם (גרנט) היה מתקשר לפני משחקים לשחקנים שלנו כדי לדבר איתם. זה אברם. הוא היה מתקשר גם לפני משחקים בינינו. הוא התקשר גם שבוע לפני, שבועיים לפני. יוצר קשר עם שחקנים שנמצאים בתחרות הכי גדולה איתו. זה בסדר שענו ודיברו איתו, זה חלק מהעניין".
שותף בכיר נוסף לאותה חגיגה, אייל ברקוביץ`, נזכר "בזו אגדה", משדר יום העצמאות של ערוץ הספורט באותו משחק: "אם מדברים על בישולים, אז השער שפתחתי רגליים לאלון מזרחי... זה הבישול הכי גדול שלי בחיים. זה בלי לגעת בכדור. אף אחד לא ציפה. אני היחיד שראיתי את זה על המגרש. הייתי עם הגב לאלון מזרחי".
"במפגשים בין מכבי חיפה למכבי ת"א, גרנט תמיד היה שם עליי שומר אישי. הוא ידע שהכי קשה לי עם עמית לוי. הוא לא היה שחקן גדול, אבל הוא היה רץ מרתון. אברם ידע שאני לא מפסיק לרוץ והוא היחיד שאני לא יכול להתיש. לא יודע מה קרה לאברם, באותו משחק הוא החליט שהוא שם עליי את נועם שהם. יש לו טכניקה מעולה, אבל הוא לא היה יכול לשמור עליי. אני ניצלתי את זה כדי לתת הצגה".
"שלושה ימים אחרי אותו משחק התחתנתי והיתה לי מחויבות לנצח", סיים הקוסם בחיוך, "הזמנתי את כל שחקני מכבי ת"א ואת אברם. בראיון שאחרי המשחק, אמרתי שהוא טעה והוא נעלב ולא בא לחתונה. לטעמי זו היתה העונה הכי גדולה של קבוצת כדורגל בישראל".
