זמן, במהותו, הוא דבר יחסי. פנחס שדה טען ש"יש רגע שהוא כשנה ויש שנה שהיא כרגע", ולכן גם שנתיים יכולות להרגיש כמו עידן ועידנים לאנשים מסוימים. זה נכון במיוחד במקרה של דניל לסובוי, הקיצוני המיועד למכבי חיפה, שלפני שנתיים היה שחקן העתיד של דינמו מוסקבה. הוא עבר מנבחרת אוקראינה לנבחרת רוסיה הצעירה, שוויו הוערך ב-4.4 מיליון יורו ונראה כאילו הוא לפני פריצה.
הבעיה היא שלחיים היו תוכניות אחרות. לסובוי התחיל להיפצע ופתח ארבע פעמים בלבד בהרכב במשך שלוש שנים, שוויו צנח למיליון יורו בלבד, ואם תנסו לעבור היום מאוקראינה לרוסיה כנראה שיירו בכם בנקודה כזאת או אחרת לאורך הדרך. אז מה דניל לסובוי יודע לעשות, והאם הוא מה שהיה חסר למכבי חיפה? ננסה לענות.
כבר בתור ילד, לסובוי מצא את נסיבות חייו משתנות בקצב מסחרר. הוא נולד ברוסיה, משם המשיך לפראג ובגיל צעיר מצא את עצמו ביעד שלישי - קייב, בה התחיל לשחק בגיל שש בדינמו המקומית. שלוש מדינות שונות, שלוש תרבויות שונות, והתקדמות דרך המגרש עצמו. הוא שיחק בקבוצות הצעירות השונות של דינמו קייב, המועדון השני בגודלו באוקראינה, וטען כי למד כדורגל מהשחקנים הברזילאים של שחטאר דונייצק (ביניהם דגלאס קוסטה), שהתאמנה באותו מתחם אימונים. עם זאת, כבר בגיל צעיר (17) הוא נאלץ להתמודד עם פציעה ברצועות הצולבות לפני שעבר, בעודו משתקם, מקייב ישירות לזניט סט פטרסבורג. מעבר כמעט דמיוני היום בהתחשב במלחמה הנוראית בין רוסיה לאוקראינה.
הפציעה הגיעה בעיתוי אומלל מבחינתו, רגע לפני שהוא התחיל להתאמן - בגיל 17 - עם קבוצת המילואים (עד גיל 23) של קייב. "אפילו לא ידעתי איפה הרצועה הצולבת נמצאת", אמר, ועבר ניתוח בגרמניה עליו הקבוצה לא הסכימה לשלם. הפציעה הזאת יכולה להיות הרסנית לכל כדורגלן, בטח לכדורגלן שמסתמך בעיקר על יכולת הכדרור שלו כמו לסובוי, אבל היא לא עצרה אותו. מאז, לפחות לפי מה שהוא טען בראיון ברוסיה, "למדתי לשמור על הרגליים. אני מתאמן פעמיים או שלוש בשבוע בחדר כושר ובכל רגע נתון עם הכדור". זניט סט פטרסבורג זיהתה את הפוטנציאל והחליטה לצרף אותו לקבוצת המילואים שלה.
בשלב זה, פחות או יותר, הוא החליף את האזרחות. "זניט לא רצתה להציג אותי כשחקן זר, אז ניצלו את זה שנולדתי במקור ברוסיה כדי להעניק לי אזרחות רוסית. אמרו לי שאי אפשר להסתכל לאחור ושככה יהיה לי יותר קל לקבל דקות", הוסיף לסובוי בראיון ברוסיה ב-2020, "אני מרגיש בבית כשאני בקייב, אבל לא כך במוסקבה". הוא עוד הספיק לעבור מהנבחרות הצעירות של אוקראינה לאלה של רוסיה, וייתכן שאלמלא שינוי האזרחות היה חלק מהנבחרת שזוכה במונדיאליטו ב-2019. גם במדי רוסיה הוא שיחק בנבחרות הצעירות, כולל הפסד 2:0 לצרפת בה שיחקו אורליאן טשואמני, איברהימה קונאטה ואדוארדו קמבינגה.
לסובוי שיחק בליגה השנייה של רוסיה, ולא נראה רע, אבל לא קיבל הזדמנות של ממש בקבוצה הראשונה. דימטרי חוחולוב, אקס פ.ס.וו איינדהובן ומי שאימן במשך שנים בליגה הרוסית, לא הצליח להבין מדוע. "אני חושב שהוא היה יכול לתפוס מקום של קבע בזניט. הוא אחד השחקנים עם הדריבל הטוב ביותר בליגה שלנו, רציתי אותו בתקופתי בדינמו קייב, אבל הם לא הסכימו". הוא לא הצליח לקבל הזדמנות אמיתית בקבוצה הראשונה, וממנה הושאל לארסנל טולה.
ארסנל טולה, קבוצה קטנה יותר מזניט סט פטרסבורג, הייתה צריכה שחקן עם הדריבל יוצא הדופן של לסובוי (שנחשב בזמנו לאחד הטובים בכל הליגה הרוסית). המספרים שלו אמנם לא היו יוצאי דופן (שבעה שערים ו-4 בישולים ב-46 הופעות), אבל יכולת יצירת המצבים והפעלתנות באגף הובילו אותו לעבר נבחרת רוסיה. הוא היה אמור לעלות להופעת בכורה מול מולדובה, אך בדיקת קורונה חיובית הובילה לכך שהוא נשאר מחוץ לסגל. הוא ערך בדיקה נוספת אחרי המשחק, וגילה כי היה מדובר ב-False Positive. המילים האלה מרגישות כאילו הן שייכות לעידן אחר, לפני שלוש שנים, והן היו שיאו של דניל לסובוי עד עכשיו.
בעונתו הראשונה בדינמו מוסקבה, לסובוי הבקיע 5 שערים ובישל 5 נוספים בליגה הרוסית. ברוסיה עוד השוו אותו לאנדריי ארשבין, השחקן הרוסי הגדול בכל הזמנים, מבחינת סגנון המשחק והשילוב בין הכדרור והיצירתיות. לסובוי מעולם לא היה טוב כמו ארשבין ולא סביר שנראה אותו מבקיע רביעייה מול ליברפול, אבל הפוטנציאל היה שם. הוא הבקיע או בישל ב-4 מ-5 משחקים באמצע העונה, עשה פלאים מהאגף של קבוצה איכותית.
הכל טוב ויפה עד שהגיעה שוב הפציעה, שוב ברצועות הצולבות בברך. הוא עוד הספיק לפתוח בהרכב במשחק הראשון של העונה, 0:2 על רוסטוב, אבל פספס כשמונה חודשים בשל הפציעה (להוציא הופעה של דקה מול האקסית ארסנל טולה). הוא אמנם נשאר בדינמו מוסקבה אותו מאמן מעונת הפריצה שלו ועד היום, סנדרו שוורץ, אך הקבוצה הייתה צריכה למצוא תחליפים ולסובוי נדחק החוצה. הוא מעולם לא הצליח למצוא את הגרוב שלו בחזרה, כשלאורך רוב 2022/23 הוא נשאר על הספסל ועלה לדקות ספורות כדי לנסות ולשנות מומנטום של משחקים מהאגף.
הוא פשוט לא היה מספיק טוב או מספיק עקבי. בין השער האחרון בו היה מעורב לבין פתיחת חלון ההעברות של ינואר יעברו כמעט שלוש שנים (1,026 ימים), ולכן הוא גם ספג התעלמות כמעט מוחלטת מהתקשורת במדינתו.
בצד המקצועי, לסובוי שחקן כנף, שבתיאוריה יכול לשחק גם כקיצוני ב-4:3:3 וגם על כל הקו ב-3:5:2 שנראה כמו הצורה הטובה ביותר של ה"דגו-בול", מכבי חיפה מודל 2023/24. הוא קיבל דקות מועטות כתשע מזוייף לפני פציעותיו, אך מאז שחזר, הוא עלה בעיקר כווינגר מהספסל שמנסה לפנות שטחים לאחרים. למרות זאת, בשונה מדין דוד, הוא לא חלוץ, אלא שחקן כנף לכל דבר.
כאן נכנסת גם המהירות שלו, שהפכה אותו לדריבליסט נהדר. הוא השלים שני שליש מכדרוריו השנה בליגה ו-63% בשנה שעברה, אבל בשני המקרים מדובר בפחות מכדרור אחד למשחק. לכן קשה לנתח ברצינות שחקן שלא באמת שיחק. כזה שהיה על המגרש יותר ממחצית רק שלוש פעמים בשנתיים וחצי ומעולם לא חזר מהפציעה.
לפני הפציעה לסובוי אמר ש"הכדרור שלי מבוסס בעיקר על כישרון טבעי, ידעתי שאני טוב בריצה עם הכדור והתאמנתי בעיקר על זה מגיל מאוד צעיר.לא צריך לפחד, וזאת הגישה שלי. לכן אני גם לא בן אדם שמראה יותר מדי רגשות". כשחקן שמשחק לרוב כקיצוני שמאלי, בתיאוריה, אנחנו יכולים לראות שלישיית התקפה מהירה שלו, של ענאן חלאיילי ושל דין דוד ביחד. זה יכול להיות פתרון מעניין מול קבוצות שנוהגות להחזיק בכדור כמו מכבי תל אביב או גנט.
בעונה המלאה הקודמת שלו הוא ייצר מצבים בצורה לא רעה בכלל, עם 1.8 מסירות מפתח למשחק ו-5 בישולים, גם אם לא היה השחקן היעיל ביותר מול השער. לסובוי עצמו אמר שהוא רוצה לעבוד על הבעיטות מרחוק, ולא נראה כמו השחקן שיבקיע את המצבים שמכבי חיפה מייצרת גם עכשיו. הוא כן נראה כמו שחקן שיכול להוביל יותר מצבים.
בכנות, קשה להאמין שגם במכבי חיפה הוא יהיה שחקן הרכב. אם הוא לא היה בעל שורשים יהודיים, רוב הסיכויים שהוא לא היה מגיע לכרמל, והוא לא יהיה השחקן שיחליף את עומר אצילי מבחינת המספרים. לכן הקבוצה צירפה גם את גדי קינדה, אבל מדובר בשחקן נוסף שיכול לאייש את הכנפיים המשמעותיות בשיטת המשחק של דגו. תוספת לא רעה בכלל, אם הוא בריא, ושחקן שהראה ניצוצות גדולים מאוד לפני שלוש וחצי שנים. אם הסיטואציה החדשה והמערכת של חיפה יתנו בו את האמון שהוא צריך, יכול להיות שהם ישחזרו חלק מאותו פוטנציאל. אולי כל מה שהוא צריך זה רק טיפת מזל.
