רוצים היסטוריה? קבלו. 3 בינואר, 1970. 52 שנה ועוד שישה ימים, ושישה שערים. הפועל תל אביב מנצחת בבלומפילד 0:8. ניצחון הסטורי. הגבוה בתולדותיה (לפחות בזמן החדש). המבקיעים: ג'ורג' בורבה – שלושער, יחזקאל חזום – צמד, וגם ברגר, אברהם כהן ואיך לא? שייע! בצד המפסיד – הפועל באר שבע.
ממש כמו היום: ינואר, באר שבע, שיא מועדון. רק הפוך, גוטה. שמעתי אתמול שהפועל שיגרה הביתה את בנג'מין טיידי אחרי שלא עמד בדרישות הרפואיות שלה. ואני אומר לבוקסנבוים: קח את שייע וחזום. תאמין לי. עשית השנה מהלכים הזויים מאלה. טיידי לא כשיר? מי כן כשיר, תגיד לי.
השעה היתה 21:06 והתוצאה 3:0, כאשר סימסתי לא' שזה יגמר שש. צילום המסך שמור במערכת. כי כבר היו להפועל קבוצות חלשות, פעמיים אפילו החולשה הזאת ירדה ליגה. אבל מעולם לא היתה במועדון הזה קבוצה שהחולשה אצלה היתה מביכה כל כך, שנראתה כמו אוסף מקרי של כשלונות וכשרונות (כן, יש גם כשרונות עד שחיפה תחטוף לנו אותם), שנעדרה כבוד ובושה כמו הקבוצה הזאת.
אגב, ברדה (איזה מאמן מקסים, באמת) – זה לא המשחק הטוב בקריירה שלך. לא קרוב לזה. משחק נגד קבוצה פג תוקף לא יכול להיות שיא קריירה לאף אחד. ואיך לעזאזל לא יכולתם לעשות מזה שבע ולסדר הפועל את כותרת השנה: בור – שבע. אתמול נשבר עוד שיא: לראשונה בחיי, בטלוויזיה או באצטדיון, נטשתי משחק של הפועל במחצית הראשונה. עוד לפני שהסתיימה. לא מחמת היאוש, מחמת הגועל. אמרו לו שהחולצה האדומה היא לא מציאה. לא אמרו לו שזו תהיה בושה ללבוש אותה.
הפרשנים יעשו עבודה טובה ממני. זאת גם באמת משימה כמעט בלתי אפשרית להתחיל ולפרט מה לא עובד. אני מנחש שהפועל לא תרד. אבל מקווה שלראשונה מימי תאומים ושות' תהיה שם סוף סוף הנהלה ראויה לשמה. במקום לחפש עכשיו מאמן חדש, שיקבל חמישיות בדרבי ומחיפה, תגמרו כבר את בדיקת הנאותות עם הרוכשים. אני מקווה, אגב, שבדיקת הנאותות לא כוללת מבחני התמצאות להגנה ברחבת ה-16.
תכלס? הכי מדאיג זאת לא היכולת, זאת העובדה שאני אפילו לא ממש שבור והרוס כמו שאוהד אמור להיות אחרי טרגי קומדיה כזאת. אולי גם כי יש בכל זאת הישג אחד חשוב שנרשם אתמול בטרנר – ה-5:0 של האוייב הצהוב שלנו – הוא כבר לא תבוסת השיא. השיא הוא אדום. וכאשר אתה עני, שמחת העניים היא היא השמחה שלך.
