בעיצומו של אחד הקיצים הכי עמוסים שהיו להפועל באר שבע לקראת עונת 2021/22, החתמתו של איאד אבו עביד במועדון עברה מתחת לרדאר. המגן/בלם לא נחשב לשחקן הכי נוצץ, בלשון המעטה, ורבים תהו מה הוא יכול לתרום למועדון עטור בכוכבים. שנה וחצי לאחר מכן והתשובה לכך ברורה. אבו עביד הפך לאחד השחקנים הכי מזוהים עם המועדון, למנהיג בחדר ההלבשה וגם לדמות קבועה בנבחרת ישראל. בגיל 28, הוא מתפתח לשחקן שכולם ציפו שיהיה כשגדל במחלקת הנוער של בית"ר טוברוק. הדרך לשם לא היתה פשוטה.
את הופעת הבכורה שלו בבוגרים ערך אבו עביד בנתניה בעונת 2014/15, המשיך לעונה אחת בהפועל ת"א, משם נרכש על ידי מכבי חיפה, אך לא הותיר חותם, עבר לחממה של עירוני קרית שמונה לשנתיים, ואז שוב חזר להפועל ת"א רק כדי לעזוב בתום שנתיים ולחתום בהפועל ב"ש ונדמה שזו גם יכולה להיות התחנה האחרונה שלו. במדי הקבוצה הדרומית הוא גם קטף את התואר הראשון, גביע, וקיבל זימון בכורה לנבחרת ישראל.
מעבר ליכולת המקצועית, כל מי שמכיר את אבו עביד מציין את היכולות המנהיגותיות שלו. מדובר, לפי הקרובים לו, בטיפוס רגיש ואמוציונלי, שלוקח ללב ומחויב באופן טוטאלי עבור הקבוצה. "הכרטיס האדום שהקריב נגד אשדוד, כדי שהנקודות יישארו אצלנו, מייצג את האיש. הוא חלק מקבוצה ויעשה הכל להצלחה שלה. הוא גבר אמיתי", אומר אחד השחקנים.
שחקן אחר הוסיף: "אל תשאל אותי כמה זריקות הוא קיבל כדי לעלות ולשחק עם שבר באצבע, שבר ביד ופציעה בשרירי הבטן. הרבה שחקנים לא היו מתלבשים בכלל. הוא עולה לשחק, הכל בשביל הקבוצה".
בתוך כל הרוטציות של אליניב ברדה, אבו עביד הוא בין המובילים במועדון בדקות משחק (רביעי אחרי עמרי גלזר, מיגל ויטור והלדר לופס, ונמצא בצמרת בחילוצי כדור (מקום רביעי בקבוצה), איומים שנבלמו (מקום ראשון) ומסירות מדויקות (מקום ראשון).
אבל זה לא עוצר פה. אבו עביד נחשב לאחד המנהיגים של ב"ש בחדר הלבשה. אחרי משחקים פחות טובים, הוא זה שמרים, מעודד, זורק מילה טובה. הקבוצה מאוד חשובה לו. גם בצוות המקצועי מאוהבים בו: "הוא הכי גבר, שחקן שאפשר לסמוך עליו בכל רגע, גם אם הוא פותח וגם אם הוא עולה מהספסל פשוט שחקן מצויין"
