כבודה של מכבי תל אביב במקומה מונח, אבל נדמה שאם יש כותרת ברורה למציאות שאחרי המחזור ה-16 של ליגת העל - הרי היא, כמיטב מורשת "סיינפלד", "ואז נותרו שתיים": מכבי חיפה והפועל באר שבע ניצבות, לפחות לפי שעה, כמתמודדות המרכזיות על תואר האליפות בעונת 21/22 - כשאנחנו כמעט במחצית הדרך לרגע שבו תונף הצלחת בסוף העונה. זה יהיה המאבק והנראטיב של העונה הקרובה, כשבעצם שתי הקבוצות הללו תיפגשנה לראשונה בהיסטוריה לדו קרב ראש בראש על הכתר.
וכך גם נראית הטבלה אחרי 16 מחזורים: ראש חץ של שתי קבוצות ברורות, שנמצאות בפער מעל כל יתר הליגה - הפועל באר שבע במקום הראשון עם 40 נקודות, מכבי חיפה שנייה עם 38. שתי נקודות בלבד, פער שנוצר באותו משחק מטורף בסיבוב הקודם בין הקבוצות - המשחק שבו באר שבע, בחסות סערה מטורפת של כרטיסים אדומים ופנדלים ואווירה מתוחה, חזרה עם כל הנקודות מסמי עופר.
בעוד שבועיים פחות יום, מכבי חיפה תגיע לטרנר - בידיעה ברורה שאם היא עוברת גם את המכשול הזה, כנראה שבאמת אי אפשר יהיה לעצור אותה בדרך לאליפות שנייה ברציפות. במקרה של הפסד? הפער יצמח לחמש נקודות, היתרון יהיה בידיים של רוני לוי והשחקנים שלו - אחרי שני מפגשים מול הירוקים - והדרך תתקצר עוד קצת בדרך לאליפות ראשונה של האדומים אחרי ארבע שנים.
אז לכבוד המאבק שיבוא עלינו לטובה, החלטנו לערוך את הבדיקה ההשוואתית - דרך הנתונים: מי, באמת, טובה יותר? ומה נעלה יותר - היציבות הבאר שבעית או הלהבה החיפאית? הפריצה של ספורי או העליונות של אצילי? קו ההגנה העצום של רוני לוי או ההתקפה הסוערת של ברק בכר? פרמטר אחר פרמטר, בואו נצא לדרך.
הגנה: היתרון - בצד האדום (אבל לא כמו שחשבתם)
האמת היא שהפער קטן יותר ממה שנהוג לחשוב. הפועל ב"ש ספגה 10 שערים עד כה העונה, מכבי חיפה ספגה בסך הכל רק שלושה שערים יותר. עם זאת, בכל הקשור לנתונים האישיים - מריאנו בריירו מוליך את הליגה בתיקולים (119) ובתיקולים מוצלחים (70). היחיד שמתקרב אליו במכבי חיפה הוא עלי מוחמד, שתיקל בסך הכל 78 פעם (49 מהם מוצלחים).
אגב דווקא בקטגוריית חילוצי הכדור, בוגדן פלאניץ' ממכבי חיפה חילץ יותר כדורים (139) מאשר מיגל ויטור, הבלם המוביל של הפועל באר שבע (126 בלבד). יתרון נוסף לאדומים: באר שבע לא רק שלא הפסידה העונה ב-90 דקות במסגרת ישראלית, היא גם שמרה על רשת נקייה בשבעה מתוך 16 משחקים העונה (כמעט חצי מכמות המשחקים).
התקפה: יתרון מובהק לחיפה (אבל המומנטום עם ב"ש)
את הפער בין הקבוצות אפשר לראות בעיניים - מכבי חיפה התקפית וסוחפת יותר, וזה בא לידי ביטוי גם במספרים - הירוקים כבשו 42 שערים העונה, היריבה שלה הבקיעה "רק" 29. בשבעה משחקים העונה מתוך 16, מכבי חיפה כבשה יותר משני שערים.
מעל הכל, המלך ההתקפי הוא ללא עוררין עומר אצילי - כשהוא מוליך את הליגה בכל הקטגוריות ההתקפיות: אצילי הוא מלך השערים (11), מלך הבישולים (8), מוביל באיומים לשער (48), מוביל במסירות מפתח מדויקות (24), באיומים למסגרת (24) ובאיומים מתוך הרחבה (32).
היריב הגדול של אצילי - לפחות ברמת הכותרת - הוא מספר 7 האדום, רמזי ספורי, "המנוע" של באר שבע בעונה הזו ומי שמוצא את עצמו בעונה הגדולה בחייו. לספורי יש רק 7 שערים העונה, אבל הוא עושה זאת בפחות איומים לשער מאשר אצילי - ספורי מאיים 32 פעמים בלבד (לעומת ה-48 של אצילי). המשמעות - מתוך 32 ניסיונות לשער, ספורי מוצא 13 פעמים את המסגרת (40%) ושבע את הרשת (21%).
ברמה הקבוצתית, מכבי חיפה מוליכה את הליגה לא רק בכמות השערים, אלא גם באחזקת הכדור (59.67% מהזמן), באיומים למסגרת (99 לעומת 88 של ב"ש), באיומים מתוך הרחבה (146 לעומת 128 של ב"ש), במסירות מפתח מדויקות (102) - והיא אפילו מובילה את הליגה במספר הפעמים שהיא נתפסה בנבדל (52).
אם ב"ש רוצה להתנחם מנתון כלשהו התקפית, הרי שזהו המומנטום - והכניסה לקצב של האקס פקטור שלה, ניקיטה רוקאביצה. מלך השערים בשנתיים האחרונות אמנם פתח את העונה לאט, אבל בשמונת המשחקים האחרונים יש לו כבר שבעה שערים, וכשהחלוץ האוסטרלי נכנס לכושר - כל היכולת ההתקפית של השחקנים מסביבו משתפרת. מי כמו מכבי חיפה יודעת?
התקדימים ההיסטוריים: כבר היינו שם בעבר
זו לא הפעם הראשונה שבה מאבק האליפות מתנהל בין שתי קבוצות הפוכות - אחת התקפית וזוהרת, השנייה יעילה ויציבה. שני מקרים היסטוריים זכורים לנו היטב: הראשון היה בעונת 1997/98, אז בית"ר ירושלים של קשטן (שכבשה 71 שערים באותה עונה וספגה 28) מול הפועל תל אביב של אלי כהן "השריף" (44 שערים בלבד, אך ספגה רק 16). אז, הברק ניצח - אבל ישנה גם הדוגמא של 1996: מכבי ת"א כבשה רק 59 שערים (וספגה 16), מכבי חיפה כבשה 74 - אבל הפסידה את התואר לצהובים, שגם אז, הובלו ע"י דרור קשטן.
שתי ההכרעות היו רק במחזור הסיום. לא ברור איך זה ייגמר, אבל ברור שיש כאן קרב בין שתי קבוצות חזקות, עם לא מעט שחקנים מנוסים. ואם למדנו משהו מהמשחק האחרון בין הקבוצות - הוא שכדורגל יכול להיות בלתי צפוי. עכשיו, נותר רק לחכות לעימות הגדול, שיענה על השאלה: מי תהיה האלופה?
הצביעו בסקר!
