בית"ר עלתה הערב עם חלומות על נס - ניצחון ירושלמי, ואובדן נקודות מצד היריבות שלה למאבקי הפלייאוף, היה מאפשר לה בכל זאת להגיע אל בין שש הראשונות. אבל בין חלומות ומציאות, יש מרחק גדול, והקבוצה מהבירה אפילו לא עשתה את המינימום הנדרש. אחרי כמה דקות טובות בתחילת המשחק, היא ספגה את השער הראשון - ומיד הידרדרה ביכולת, בדרך לעוד הפסד מבאס בעונה עגמומית. אשדוד הרימה מהרצפה את המשחק, והניצחון שלה לא באמת הוטל בספק גם במחצית השנייה.
המשחק הערב סימל את כל העונה של בית"ר: התקפית בעיקר בנויה על ההברקות הרגעיות של ירדן שועה ואלירן עטר (שמדי פעם גם מייצרים רגעי קסם), אבל באופן כללי רחוקה מלייצר משהו שיטתי, יציב, שיעבוד לאורך זמן - בוודאי לא במשחק ההגנה, כאשר כל התקפה של אשדוד היתה קרובה מאוד לשערים נוספים. מגדל הקלפים שמשה חוגג בנה בקיץ, בעיקר בהתבסס על שמות והתלהבות מהקהל, קרס לאורך העונה כולה - והותיר את הירושלמים עם שבעה מחזורים שבמקרה הטוב יהיו לפרוטוקול, ובמקרה הרע עלולים לסבך אותה במשהו חמור בהרבה.
וזה באמת החומר למחשבה שיהיה לבעלים ולהנהלה של בית"ר לקראת המשך הדרך: להפסיק להתמקד בגימיקים, בטריקים יחצ"ניים שנועדו למכור מנויים או חולצות, ולהתחיל לחשוב על קבוצה - כזו שיש בה גם כוכבים ושחקנים יצירתיים, אבל גם גיבוי הגנתי עמוק. בסופו של דבר, למשחק הכי חשוב של העונה בית"ר עלתה עם בלם (אגדי) בן 39 ועם שחקן שהוא לא בלם במקצועו, אלא קשר אחורי שהוסב לעמדה הזאת בשל מצוקה ופציעות. והיא היתה חשופה; הערב, כמו בכלל עונת 2020/21. בית"ר ספגה העונה 32 שערים, רק ארבע קבוצות בליגה ספגו פחות.
ומ.ס. אשדוד? תענוג. אולי הנגאטיב המוחלט למה שהלך העונה בעיר הבירה. אם מישהו חשב שהיא תיחלש, היא ממשיכה לעבוד בצורה רגועה וחזקה - והשמיים הם הגבול מבחינתה. אולי אפילו השמיים שייקחו אותה לאירופה בעונה הבאה. המרענן הרשמי של הכדורגל הישראלי המשיך בתפקידו, ושיחקה ללא שום רגשי נחיתות - כמו נגד כל הגדולות, וניצחה בצדק ובקלות.
עוד עונה מאכזבת נגמרה לבית"ר ירושלים. יהיה פיתוי גדול לשנות את הדברים הקלים - שחקנים או מאמנים, אבל נדמה שעוצמת השבר אחרי העונה הנוכחית, מחייבת חשיבה מחדש. על הכל. אם משה חוגג באמת רוצה להחזיר את ירושלים לפסגה, ולשים את עיר הבירה על המפה - הדרך חייבת להשתנות. רק אז יגיעו גם תוצאות.
