sportFive1068863 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
ואן לוון ואטפלד במפגש המקרי במשחק של הנוער של מכבי ת
ואן לוון ואטפלד במפגש המקרי במשחק של הנוער של מכבי ת"א בטוברוק|צילום: ספורט 5

למרות המינוי למאמן הקבוצה הבכירה, פטריק ואן לוון, נשאר נאמן לתפקיד הנוסף כמנהל האקדמיה. לפני המשחק הראשון שלו מול קרית שמונה, במקום לשבת בבית ולעבור על עוד וידאו של היריבה, הוא מיהר לנתניה. קבוצת הנוער שיחקה מול טוברוק והוא רצה לצפות מקרוב בכמה מהכישרונות הצעירים. שם, ללא ידיעה מוקדמת, הוא פגש את חברו הטוב ריימונד אטפלד. ההבנה שמאמן כדורגל או מנהל מקצועי זה מקצוע שמחייב שעות רבות מחוץ לבית הוא רק אחד מהדברים שמחברים בין השניים.

שני ההולנדים, שיעמדו זה מול זה כאשר מכבי ת"א תפגוש את מכבי נתניה, הגיעו מרקע שונה, אך מערכת היחסים שלהם לא נולדה בישראל. ואן לוון לא גדל בבית של כדורגל. הוא החל את דרכו במועדון חובבים והצטרף לספרטה רוטרדאם בגיל 16. הוא עוד שיחק כמה משחקים בבוגרים, בעיקר בגלל פציעות, ובין לבין למד והוציא תעודת אימון. בגיל 27 הוא פרש ועבר לתפקידים ניהוליים, שם מצא את עצמו הרבה יותר. הוא אימן במחלקת הנוער של פיינורד עד שקיבל הצעה משחטאר דונייצק. לפני שבע שנים הוא הגיע לקייראט הקזחית והביא איתו את מי שלימים יהפוך לחברו הטוב ביותר, אטפלד.

ואן לוון שימש כמנהל הספורטיבי של הקזחים, אטפלד היה אחראי על החטיבה הצעירה. העובדה שהם תאומים בעקרונות הכדורגל שלהם עזרה: מערך קבוע של 4:3:3, לחץ אחרי איבוד כדור, הנעת כדור סבלנית ומהירה, כושר גופני, משמעת טקטית לאורך כל אימון ובעיקר - אין אצלהם שמות גדולים. "שניהם מתייחסים לשכטר או אלמוג כהן כמו שהם מתייחסים לשחקן נוער שעלה פעם ראשונה לסגל הקבוצה הבוגרת. מי שלא ירוץ או יוריד טיפה רגל מהגז, לא ישחק. חד וחלק", מספרים בשתי הקבוצות.

מלאדה. אטפלד לא חשש להחליף אותו אחרי 20 דקות (ברני ארדוב) (צילום: ספורט 5)
מלאדה. אטפלד לא חשש להחליף אותו אחרי 20 דקות (ברני ארדוב)|צילום: ספורט 5

דוגמא ליחס של ואן לוון למשחק קיבל שחקן בית"ר ת"א/בת ים רן ואטורי במשחק הגביע מול מכבי הרצליה. ואן לוון, שהיה מנהל מקצועי, לא אהב העובדה שהקפטן עלה עם טייץ לרגליו, גרם להחלפתו במחצית ובסוף המשחק צעק לעברו לעיני כל: "זה פעם אחרונה שאתה עולה עם פיג'מה". אצל אטפלד אין עימותים, אבל הוא לא פחד להוציא את יונאס מלדה ובן אז'ובל אחרי 20 דקות בלבד כשלא היה מרוצה מהתפקוד שלהם. לכן לא זה לא הפתיע אף אחד שהשם הראשון בפיו של ואן לוון כאשר מונה למנהל מחלקת הנוער הצהובה היה אטפלד.

מאמן נתניה היה שם הרבה יותר גדול מוואן לוון כשחקן, וגם משמש כמאמן כבר כמה שנים ולא מתעסק בתפקידים ניהוליים. לפני נתניה עבד בבית"ר ת"א/בת-ים, דן האג, רודה וא.א.ל לימסול. אטפלד גדול מחברו ההולנדי בשלוש שנים והיה הכדורגלן ההולנדי הראשון ששיחק בווסטהאם. במהלך הקריירה שיחק גם באברטון, בריסטול סיטי, רודה, ויטסה ארנהיים, כרונינגן ודן האח.

על אף החשיבה המקצועית הדומה, יש בין השניים הבדל אחד מהותי. בעוד אטפלד שנון ובעל חוש הומור מאוד מפותח, ואן לוון הוא טיפוס די קר. שניהם אמנם קשוחים, קפדנים, מאמינים בלוח זמנים נוקשה, באימונים ארוכים ובאסיפות וידאו ארוכות, אבל וואן לוון פחות מחבק ויותר שומר על דיסטנס. מנגד, התקופה באנגליה כנראה הובילה את אטפלד למקום אחר מבחינה אישיותית. הוא יכול להיות ציני בחדר ההלבשה וקליל מחוץ לאימון. הוא מבין שמדובר בבני אדם שמחפשים לפעמים מילה טובה.

ואן לוון. ביחסים טובים עם יצחקי (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
ואן לוון. ביחסים טובים עם יצחקי (אלן שיבר)|צילום: ספורט 5

שניהם חונכו בכדורגל ההולנדי, אבל העובדה שעבדו בתרבויות אחרות מסייעת להם רבות. שניהם, למשל, יודעים להשתמש באמצעים טכניים כדי להגיע לרזולוציות הכי קטנות שיש במשחק. בעוד למכבי ת"א יש כסף להעלות רחפן כדי לצלם את האימון מלמעלה, אטפלד הסתפק ב-GPS, ארוחות וצוות רפואי גדול יותר, דבר שלא היה בנתניה עד שהגיע.

התקופה הארוכה שהם בישראל סייעה להם גם להיטמע בצורה טובה בקבוצות, ולפתח מערכות יחסים עם ההנהלות המקומיות. בניגוד ליורגוס דוניס, וואן לוון יותר נגיש לברק יצחקי וגם אוהב להתייעץ איתו. הקשר הזה נותן קצת יותר שקט למערכת הלחוצה של הקבוצה מתל אביב. אטפלד, מצידו, בקשר מצוין עם הבעלים של נתניה אייל סגל והמנכ"ל ניב גולדשטיין ולא מתערב בעניינים הכספיים, מו"מ או דיבורים עם סוכנים.

בשבת יוכל אטפלד להשיג ניצחון יוקרתי על חשבון החבר שעזר לו לקדם את הקריירה, ואולי להפוך את עצמו למועמד להחליפו. מכבי ת"א ומכבי נתניה מגיעות כשהן צריכות את הנקודות. אחת כדי להתקרב למכבי חיפה, השניה חוששת מהתחתית שמתקרבת. דבר אחד בטוח, לא משנה מי תנצח או אם המשחק יסתיים בחלוקת נקודות, החברות תישאר. השאלה היא רק מתי הם ישובו לשתף פעולה ביחד.