סרגיי קנדאורוב היה אחד מהזרים הגדולים ששיחקו במכבי חיפה ובכדורגל הישראלי בכלל. לחשוב על זר ברמתו שיגיע לשחק כיום בליגת העל זה דמיון פרוע. קנדאורוב רשם 118 הופעות במכבי חיפה, כבש 40 שערים ונמכר לבנפיקה ליסבון תמורת יותר ממיליון דולר וחצי, סכום שיא בזמנו.
ארבע שנים בירוק עם אליפות ללא הפסד ב-1993/4, הצגות באירופה והגדרה מחדש של תפקיד הקשר בישראל. השבוע האוקראיני האגדי התראיין לתקשורת במולדתו וחשף סיפורים מהקריירה, כשבמוקד: סיפור שלקוח מתוך ספר מתח (כלשונו), ובו הוא מגולל את מאחורי הקלעים של המעבר ממכבי חיפה לבנפיקה. מה בתפריט? שיחות ליליות עם יעקב שחר, טיסה חשאית וחתימה יומיים לפני משחק. מעשה שהיה.
"היה סוכן בשם פיני זהבי. הוא אמר לי שהחבר הסקוטי שלו, גרהאם סונס הגיע לישראל והוא רוצה לדבר איתי", קנדאורוב נזכר, "נפגשנו במלון הילטון בת"א. הגעתי לארוחת ערב וסונס היה אז בלי קבוצה, אז לא הבנתי למה לנו להיפגש. סונס אמר לי שהוא ראה סרטוני וידאו שלי והוא ישמח לצרף אותו לקבוצה שלו בעתיד. אמרתי לו שאני רוצה לעזוב עכשיו, ולא לחכות עם זה. דיברנו במשך חצי שעה, וקבענו להמשיך לדבר בהמשך".
ןאז קנדאורוב נזכר ברגע בו נכנס לתמונה יעקב שחר: "בחודש ספטמבר סונס מונה למאמן בנפיקה. חודשיים אחרי פתאום קיבלתי טלפון מהנשיא של מכבי חיפה. הוא התקשר אליי ואמר לי לבוא בדחיפות לת"א. פגשתי אותו והוא סיפר לי שבנפיקה הציעה עליי 1.5 מיליון דולר. שחר אמר לי שבעוד שעתיים יש לי טיסה לליסבון. הנשיא אמר לי להתארגן בזריזות ושעליי לטוס להתרשמות בפורטוגל. נשיא חיפה אמר לי לא לחתום עדיין על כלום, אלא רק להתרשם ולראות אם אני רוצה לחתום".
"נחתתי בליסבון שם פגשתי בחורה שהחזיקה שלט שעליו התנוסס השם שלי. נכנסתי למכונית של המועדון ונסעתי לפגישה עם נשיא בנפיקה ב-00:00 בלילה", האוקראיני נזכר, "הבעלים של בנפיקה שאל אותי אם אני רוצה לעבור לבנפיקה. עניתי שכן, ומיד הוא הוציא חוזה ואמר לי לחתום עליו. הכל קרה כל כך מהר, בכלל לא דיברנו על תנאים. הם אמרו לי שנכנס רופא לבדוק אותי ואז הגיע דוקטור שנגע לי קצת בברכיים. בהמשך הוא ביקש ממני להוציא לשון (סיפור אמיתי) ואחרי בדיקה של 5 דקות אמר שאני בסדר גמור".
"בסיום הבדיקה הם התעקשו שאחתום, אבל אמרתי להם שאני הגעתי להתרשמות בלבד ושהבטחתי לנשיא של חיפה שלא אחתום בנסיעה הזאת", קנדאורוב נזכר, "הם אמרו לי "אין כזה דבר, אתה חותם עכשיו כי יש משחק לבנפיקה עם פורטו בעוד יומיים ואני צריך לשחק בו". ב-2 לפנות בוקר הם העלו את הנשיא של חיפה על הטלפון והוא אמר לי לחתום, ומיד חתמתי. זה היה כמו קטע מסרט מתח".
כך, בשיחת טלפון לילית ובמשא ומתן שבעצם כמעט ולא היה קיים בין השחקן לבנפיקה, נסגר אחד המעברים הכי גדולים שהיו בכדורגל הישראלי באותה תקופה.
