(צילום: דני מרון) (צילום: ספורט 5)
(צילום: דני מרון)|צילום: ספורט 5
יותר מאשר פרק חדש, זה הרגיש כמו שידור חוזר: כמו בסרט "לקום אתמול בבוקר", מכבי תל אביב הביסה הערב (שני) שוב 0:3 את הפועל תל אביב בדרבי, שמרה על הגמוניה של כמעט שש שנים בהם לא הפסידה לאדומים, והפגינה את הדומיננטיות הרגילה מול היריבה החלשה באדום. החבורה של ולדימיר איביץ' הוכיחה שוב שלפחות בעיר העברית הראשונה, אין גדולה ממנה, ובעיקר השאירה אבק ליריבה העירונית.

המכונה של מכבי ת"א לא מפסיקה לעבוד. כמו בלא מעט משחקים העונה, לקח לה זמן להתניע - הפועל עשתה רושם של מי שמסוגלת לתת פייט "קלינגריסטי"; אבל מהרגע שהכדור הראשון פגע במסגרת ונכנס לשער, היתה רק קבוצה אחת על המגרש. השמן נכנס בעצמות של הענק הצהוב (עם קצת עזרה משי אייזן, שעזר לקבוצה שלו להתפרק עם כרטיס אדום חסר אחריות), ובמחצית השנייה זה היה נראה לפרקים כמו משחק של "לא כוחות".

זה היה עוד ערב דומיננטי של עומר אצילי, שללא ספק הצטיין. יונתן כהן (שהיה, אם להודות, בינוני הערב) אולי הוכתר, בטח אחרי המשחק הגדול ההוא מול מכבי חיפה בסמי עופר, אבל מבחינת יציבות והפקת מספרים - מס' 7 מסתמן כ"אמ.וי.פי" שבדרך.

השער הקשה ביותר במשחק הוא תמיד זה הראשון, ואצילי היה זה ששבר את הקרח עם בעיטה חופשית מדויקת. במחצית השנייה הוא עוד הוסיף בישול כששלח מסירה חכמה לפצצה של אייל גולסה. מכבי חיה על הכישרון שלה, שכמו גולסה הצטרף באמצע העונה, והפך לחיזוק הכי טוב שמכבי ת"א יכולה היתה לצרף.

מהצד השני, קשה יהיה לניר קלינגר לבוא בטענות לשחקנים שלו. האדומים הצליחו לאתגר, בעיקר בהתגוננות טובה, את האלופה במחצית הראשונה - אבל כשנכנס הכדור במצב הנייח, המשחק נפתח לחלוטין, ולהפועל לא היו כלים לתת לה פייט במשחק שכזה. סף השבירה של האדומים היה נמוך, וברגע שהיא היתה צריכה לצאת מהמשחק ההגנתי היה לה קשה מאוד להתקדם או לייצר משהו במשחק הזה. לא במצב הצבירה הנוכחי הזה של הקבוצה.

שי אייזן לא עזר לאדומים לעשות משהו הערב. העבירה הקשה (בואך ברוטאלית) שביצע על איתי שכטר, היתה פרצה הקוראת לגנב, עבירה הקוראת לכרטיס אדום. לא היתה לליאני ברירה, וכנראה שגם ההרחקה מהמשחק הקרוב לא תהווה סוף פסוק, מה שיקשה מאוד את החיים במשחק החשוב של הפועל בשבוע הבא מול חדרה, משחק שבו יהיו חייבים להבטיח את מקומם בפלייאוף העליון (אחרי שנכשלו במשימה הערב).

הפועל תל אביב רוצה פלייאוף עליון, אבל האם היא באמת ראויה לכך? ספק. עד עכשיו היא התקשתה לתת פייט לקבוצות הגדולות בליגה (וגם את הניצחון בטדי הפועל השיגה עם לא מעט מזל), בוודאי בכל מה שקשור לתוצאה הסופית. נכון לרגע זה, הפער בינה לבין היריבה העירונית שלה ללא ספק גדול ויהיה קשה לצמצם אותו בהמשך. אולי בשנים הבאות.

העיר נצבעה צהוב, שוב. שש שנים עברו מאז שהפועל הביסה את מכבי, בסוף אפריל 2014 (גם אז, במשחק ללא חשיבות מעשית), וכרגע נדמה שהפער רק יילך ויתחזק עם הזמן. הדרבי הזה, אליו היא עלתה עם חולצות רטרו לשנות השבעים, היה ססמוגרף טוב בעיקר לעליונות הצהובה בעיר. להפועל תהיה עוד המון עבודה כדי להדביק את הפער הזה. וגם כדי להתחזק, באופן כללי, לקראת המאבקים בשנים הבאות.