"איזה ציון היית נותן לעצמך מ-0 עד 10 על התקופה שלך בהפועל ת"א?
"אני חושב ש-5 כי לא הבקעתי ולא בישלתי. וכמו שאומרים: חלוץ שלא כובש הוא לא חלוץ טוב".
אתה זוכר את הפעם האחרונה שכבשת?
"ברור שאני זוכר את הפעם האחרונה בה כבשתי".
מתי זה היה?
"לפני שנתיים".
חמישה שחקנים זרים עברו בהפועל ת"א השנה, אבל נראה שדולי מנגה היה הכי יוצא דופן מביניהם. אחרי חצי עונה בישראל, האנגולי הוא עדיין בגדר אניגמה. מצד אחד הבטחה ונתונים פיזיים שלא רואים בכל יום, מצד שני, גם מחמיצן כרוני, וכזה שגורם לעיתים אפילו לתומכים הגדולים שלו לחייך במבוכה.
בתקופה שלו בהפועל ת"א, הקהל האדום לא ידע איך לעכל את הזר החביב שנתן את הכל במגרש, אך העמיד שורה סטטיסטית של 0 שערים, 0 בישולים, ושלל אירועים ביזאריים. בתחילת החודש לאדומים, רווי הצרות הכלכליות הייתה אפשרות להיפרד מאנגולי החביב, והוא מצא את עצמו מתחיל מחדש בישראל במדי מ.ס אשדוד.
עד לפני כמה שנים מנגה היה ברשימה של כל סקאוט שמכבד את עצמו. היכולת שלו בסטנדרד ליאז' בה החל את הקריירה עשתה את שלה וגרמה לו לדילמה איזו נבחרת לייצג. בסוף לאחר התלבטות בין אנגולה לבלגיה, הוא באנגולה, המדינה בה אביו הוא מפקד צבא בכיר.
"אני מקווה שיגיע לצ'לסי או ברצלונה", התבטא אביו בעבר, אבל במציאות בנו לא הצליח להגשים את החלום. "אבא שלי היה גנרל בצבא של אנגולה", מנגה סיפר, "הוא תמיד נתן לי כוחות. מאז שהייתי בן 4 הוא היה מאחורי, הלך איתי לכל המשחקים".
מבלגיה, מנגה ניסה את מזלו בכמה קבוצות בעלות שם כמו בנפיקה ליסבון, טורינו ובראגה. בכולן הוא לא השאיר חותם והושאל לקבוצות קטנות יותר - ככה זה כשאתה כובש עשרה שערים ב-128 משחקים או שער בכל 730 דקות, נתונים שלא השתפרו גם בארץ.
"אם תוריד את הראש ותקשיב למה אומרים עליך לא תסתדר בכדורגל. זה מקצוע קשה", הסביר מנגה, "אם תקשיב לאנשים רעים מימין ומשמאל, מהר מאוד תרד למטה".
בהפועל תל אביב מנגה ייזכר בעיקר בגלל ההחמצה ההיא בתבוסה בדרבי, אבל האמת היא שהתקופה שלו במועדון מהווה בעיקר עדות חיה לבלגן ששרר השנה, במועדון ששרוי במשבר כלכלי ומקצועי חמור.
"מבחינתי הכל עבד בסדר בהפועל תל אביב, אבל רק הייתה בעיה עם המצב הכלכלי וזה הפך הכול לקשה. יום אחד אומרים כן, יום אחר אומרים לא. ולמקצוען זה לא טוב כשהראש לא בכדורגל", שיחזר מנגה, "הוא (גוטמן) הפך למנהל ספורטיבי של הפועל והגיע לאימונים להתבונן ואחר כך לא שמעתי מאלי גוטמן. עבורי לוזון היה עדיף בקבוצה כי הוא נתן אנרגיה לקבוצה ויותר כוח. לי ולקבוצה זה היה כמו קריאת השכמה. עם גוטמן זו דרך אחרת, פילוסופיה שונה, כמו ברצלונה - הכל ברגל. לוזון מעדיף שקודם כל תתן 100 אחוז, והשאר כבר יגיע".
עכשיו מנגה ינסה לפתוח דף חדש במועדון הצנוע מאשדוד בתקווה שלא יצטרך להתחיל לחשב מסלול מחדש.
בהפועל ת"א עוד יתחרטו על זה?
"לא יודע מה עם אחרים. אני רוצה שאנחנו נשמח".
כמו שכבר הבנתם, רוני אוואט מאמין מאוד בדולי מנגה ("אתה תכבוש בין 6 ל-8 שערים. אנחנו מאמינים בך"), והחלוץ מקווה לעמוד בציפיות. "אנשים לא ראו אותי עדיין בכושר המירבי שלי", סיפר מנגה, "אני מקווה שבאשדוד הם יראו את דולי מנגה שהוא במקסימום ונותן 100 אחוז".
הם יראו את דולי מנגה שבבנפיקה ראו?
"בדיוק, זה שכבר אחרים ראו בקריירה שלי".
על רקע חוסר ההצלחה, בולטת אצל מנגה האופטימיות. למרות שבארץ הספיק לעבור ממועדון שפושט רגל לכזה שהבעלים שלו מאחורי סורג ובריח, הוא לא מפסיק לחייך ולהיות אסיר תודה על המקצוע בו בחר. עכשיו רק נותר העניין הפעוט ההוא שלשמו הוא הגיע: לשים את הכדור ברשת.
"כשהייתי קטן האליל שלי היה רונאלדיניו בגלל האופן בו כדרר ונתן שואו", סיפר מנגה, "אהבנו לראות אותו משחק. הסתכלתי עליו המון. כדורגל זה מקצוע טוב".
איך תחגוג כשתכבוש?
"אני צריך להיזכר. הרבה זמן ניסיתי להיזכר בזה, אבל אעשה טריק מגניב".
