רוח, קרב. כשגדלתי כנער בקרית חיים, התלתלים של מספר 10 בירוק סיפקו לי הרבה רגעים בהם תפסתי את הראש ולא האמנתי למה שרואות עיניי. זו לא הייתה רק רמת הביצוע אלא גם ובעיקר המחשבה שמאחוריו. אחר כך, כרגיל, באה האכזבה העמוקה, כשראובן עטר חצה את הכביש לטובת הכסף של רובי שפירא.
בעצם, אז זה לא היה כרגיל. מה שרובן עשה נראה בעידן הציני של היום כמעשה טריוויאלי, אבל באותם ימים זה עוד היה די חריג. כאן המקום לציין שלא סלחתי לו על הבגידה ההיא גם כשעמדתי פעור פה מול ביצועיו כשחזר הביתה.
סלבדור דאלי אמר פעם ש"אלה שלא רוצים לחקות כלום לא יוצרים כלום" והיום, הרבה שנים אחרי המעבר הטראומתי ההוא, הגיע הזמן לחקות את גיבור ילדותי שהפך לשנוא נפשי. הגיע הזמן להתנדב. אם עטר יכול לאמן בחינם, בטוח שגם אני יכול לתרום לחברה. השראה, זה כל הסיפור.
אז חיפשתי את המקום הכי חסר השראה בארץ, כדי שאוכל לתרום מעט ממה שמקורביי מגדירים כ"רוח ההשראה האדירה שלי" (ברומא התנהג כרומאי, ואם לכל כדורגלן יש מקורב... ). העובדות לא השאירו מקום לספק וההחלטה, למרות שלא הייתה קלה לי ולמשפחתי כלל ועיקר, ממש נכפתה עליי. אני מתנדב להחליף את אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות. וזה רציני.
התחלתי בבירורים. כאמור, מדובר בגוף מסואב המנוהל ברוח תקנונים שנוסחו על ידי אנשים שלמדו איך להיות חסרי השראה ככל הניתן, כדי למנוע מצב שמישהו עם מעט השראה יוכל אי פעם להסתנן, חלילה, למערכת ולהחיות אותה קצת. וכך יוצא שלפי התקנון לא יכול להיבחר יושב ראש התאחדות אם הוא לא חבר הנהלה. וכדי להיות חבר הנהלה צריך לחכות לבחירות ולקבל לפחות 20% מהקולות (או משהו כזה, אל תתפסו אותי במילה). בקיצור, אתה צריך להיות מושחת.
בעברית פשוטה זה אומר שלבחירות הקרובות שיתקיימו בעוד שנה, ובהן אבי לוזון אמור לקבל רוב המזכיר משטרים של מדינות שכנות הנקראות סוריה, אני לא אוכל לרוץ. מקסימום לנסות להיות חבר הנהלה ואחרי 3 שנים לנסות להיבחר לתפקיד היו"ר.
אלא שלא הבירוקרטיה תרתיע את ההשראה, שכן אם כך היה, שחורים עדיין היו יושבים בירכתי האוטובוסים ודודו טופז עוד היה נחשב נורמאלי. אז קבלו את הקמפיין שיקדים את הקמפיין לראשות ההתאחדות: הקמפיין לשינוי התקנון שמאפשר לרוץ לראשות ההתאחדות.
דאלי. זה למה. "לא חיוני לציבור לדעת אם אני צוחק או אם אני רציני. זה גם לא חיוני בשביל עצמי", אמר אותו סלבדור דאלי אותו הזכרנו קודם, והבחירה לצטט דווקא אותו איננה מקרית. ההתאחדות לכדורגל הרי זה המקום הכי סוריאליסטי שאפשר לדמיין, ובדומה לציוריו של דאלי - גם במשרדים השוכנים מתחת לאצטדיון ר"ג נראה שלא פועלת שום חוקיות המוכרת לאדם.
טבעי אם כן שנסיים עם ציטוט של הצייר הקטאלוני, ציטוט שמגדיר למעשה את הדרך אותה אנו מתחילים היום: "טעויות הן כמו טבע קדוש, לעולם אל תנסה לתקן אותן, להיפך; תבסס אותן באופן שכלי ותבין את הטעות באופן יסודי. רק אחר כך יהיה באפשרותך להתעלות עליהן".
בהמשך הקמפיין: מי זה לעזאזל מוטי דה פיצ'וטו ולמה הוא חושב שהוא ראוי? וגם - שיחה ראשונה ומפתיעה עם פקידי ההתאחדות.