לא זכורה לי סערת רגשות כפי שחווה אלי גוטמן אמש בבלומפילד. עם שריקת הסיום פתח המאמן בריצה מטורפת לעבר יציעי האוהדים של הפועל ת"א והלהיט את הקהל דקות ארוכות עם קריאות "אתם". מעין תודה אישית לכל אחד ואחד מהאוהדים שהאמין ותמך לאורך המשחק המותח ונתן את השקט לניצחון ליגה ראשון.
אפילו בימיו הגדולים כמאמן הפועל חיפה גוטמן לא החצין רגשות בצורה כל כך גלויה ואינטנסיבית. אתמול הוא פשוט התפרק ולא עניין אותו שמדובר בסה"כ בניצחון דחוק על העולה החדשה מהליגה הלאומית. התפרצותו הלא צפויה של גוטמן לא באה בעקבות טיפול פסיכולוגי שעבר לאחרונה או סדנת ויפאסנה שהראתה לו את הצדדים היפים בחיים, גוטמן הבין שהשנה הוא זקוק לקהל הרבה יותר ממה שדמיין וזו לא תהיה תמיד הפועל פ"ת שתעמוד ממול.
אחרי פתיחת עונה עם שלוש תוצאות תיקו בליגה והפסד ביתי מאכזב לסנט אטיין הצרפתית, גוטמן היה מוכרח ניצחון בשביל שנדע שהוא עשה משהו בקיץ האחרון.
כל תוצאה אחרת הייתה גורמת לרוני לוי ולאלי כהן לארוז מזוודות ולתור למתחם וולפסון, גוטמן יודע מצוין מה זה להיזרק מקבוצות כבר בסיבוב הראשון והוא ממש לא רצה לחזור על הסרט הזה גם העונה.
אין משחק נוח יותר מהפועל פ"ת בבית בכדי לצאת ממשברים ולהחזיר לשחקנים את הכוח והביטחון. בוינטר הדשא היה גבוה, נגד מכבי חיפה לא היה קהל, בקריית שמונה השחקנים היו עייפים מגביע אופ"א, אבל בבלומפילד מול פ"ת ממש אין תירוץ.
גוטמן לא האמין שראה את שמעון אבוחצירה הפתח תקוואי משאיר מאחוריו את כל הגנת "הברזל" האדומה ומעלה את אלי מחפוד ליתרון מפתיע. הוא חשב באותם רגעים שדווקא לא היה כל כך נורא לאמן בקפריסין ושאחרי החגים יש דילים לאי השכן. בשביל למנוע ביזיון, כי בכל זאת הוא צריך לצאת מבלומפילד, הוא שינה במחצית אסטרטגיה, ודיבר עם השחקנים על דרך ומשמעות.
הוא הבין שתדרוך טקטי נוסף לא יעזור לקבוצה שלא מצליחה לבעוט למסגרת 45 דקות ושרק הבנה עמוקה שהעונה יכולה להסתיים עוד לפני ראש השנה תביא לו ניצחון מכוח הפחד. כשיבואה שם את הראשון וזהבי נתן את השני, גוטמן חזר להיות מאמן מועסק.
גוטמן שוב חזר לנתב"ג כשפתח תקווה השוותה עם אותו אבוחצירה, שנהיה כוכב בחסות הגנת האימים האדומה, אך הרוח הגוטמנית והעידוד הבלתי פוסק של הקהל היו אתמול חזקים גם מאבו חצירה וטלטיסקי, שבהתעוררות רגעית משינה עמוקה, הביא את הניצחון המיוחל.
גוטמן, איש יסודי ומתוכנן, הבין שיהיה לו קשה מאוד בהמשך הדרך עם מה שיש לו ביד ורץ לספר לקהל כמה הוא יקר לליבו. כשקשטן אימן את הפועל תל אביב לא הייתה נחוצה עבורו ריצה עד שער 7 לצורכי קבלת אהבה, היא הייתה שם תמיד בזכות התוצאות.
תקשורת חיובית עם קהל, הכרחית למאמן שעובד בקבוצה לחוצה וגוטמן הוא אחד שחווה את זה על בשרו. יחד עם זאת גוטמן חייב להבין שחיזוק ושיפור הקשר עם האנשים ביציע לא מספק ומה שנדרש הוא שיפור הקבוצה עצמה.
