במהלך מתבקש מאוד בעקבות אירועי היממה האחרונה, החליטו ראשי פיקוד העורף לדחות את אירועי הספורט שתוכננו לסוף השבוע בדרום הארץ. אין ספק שזו ההחלטה הנכונה - הרי איך אפשר להתרכז בספורט כאשר חצי מדינה תחת אש?
האמת היא שהכתובת היתה על הקיר וכמעט כולם ידעו לקראת חודש ספטמבר וההכרזה המתקרבת על מדינה פלסטינית, העניינים כאן יתחילו להתחמם.
מה שאני לא ממש מבין זה איך יושב ראש ההתאחדות לכדורגל, אבי לוזון, אותו אחד שדאג לפני חודש לצאת בהצהרות על תמיכתו במחאת הדיור ולומר כי הוא תומך באזרחי ישראל, לא נרתם גם לטובת אנשי הדרום.
יושב ראש ההתאחדות חייב היה להודיע: 'אם בדרום לא משחקים כדורגל, אין שום סיבה שבשאר המדינה ישחקו'. אבל כבר ידוע שהמדינה שלנו מתנהלת באזור שדרות רוטשילד בתל-אביב ומה שרחוק משם לא משפיע על יתר הדברים.
פתיחה חגיגית של ליגת העל היא דבר חשוב, אבל איך אפשר להתחיל את קרנבל הכדורגל כשכל-כך הרבה אנשים נהרגים ונפצעים בפעולות טרור?
נכון, המהומות האחרונות לא הגיעו למרכז הארץ (נקווה שגם לא יגיעו) אבל בקבוצות שכן ישחקו במחזור ישנם לא מעט שחקנים דרומיים במקור. כאלה שהמשפחות שלהם עדיין מתגוררות באזור האש. שי רביבו, חן עזרא, ניר נחום ויוסי אופיר הם רק חלק מאותם שחקנים. נראה לכם שהם יוכלו לעלות למגרש בראש שקט, כשהם יודעים שמשפחתם מפחדת לצאת מהבית?
בימים בהם כל המדינה מתאחדת ומתגייסת למען הביטחון, יכולה גם ההתאחדות לתרום את החלק שלה ולדחות את הליגה. גם אם זה יפגע בהכנות של השחקנים למשחק הנבחרת מול יוון. אבי, בינינו, בלי שאף אחד ישמע, תצא גדול ותדחה את כל המחזור, למי יש ראש לכדורגל?
הכתוב הנו טור דעה
