הכי קל זה כמובן להגחיך את הכדורגל הישראלי על שלל מחלותיו. מהרמה הירודה, המתקנים הזוועתיים, הקהל שלא מגיע. אבל אחד הדברים שעדיין לא הצליחו לקחת מהכדורגל הישראלי זה את יום החג שלו - חצאי גמר הגביע. שני המשחקים האלו באותו ערב באצטדיון רמת גן, שממלאים אותו כמעט תמיד ב-40 אלף צופים, ומהווים פסק זמן מרענן מהליגה.
בהיעדר סינדרלה קלאסית מליגה נמוכה, תמלא השנה הכח עמידר ר"ג את התפקיד. אליה יצטרפו שלוש מארבע הקבוצות החזקות העונה בליגה. לנוכח האירוע, ניסינו לבדוק עם כמה אנשים שכבר היו שם, איך מגיעים למעמד הזה על הצד הטוב ביותר. ולמרות שניסינו מאוד להיזהר מהקלישאה המפורסמת ("לגביע חוקים משלו"....בלה בלה בלה), התברר שלכל אחד יש הסברים שונים ומגוונים על הגביע, שחלקם דווקא מחזקים את ההנחה המוקדמת ש"לגביע חוקים משלו".
תשובות חד-משמעיות לא תמצאו כאן. איש איש והפרספקטיבה שלו לגביע המדינה.
איך מכינים קבוצה למשחק על כל הקופה?
זה קורה לגדולים ביותר, ברמות הגבוהות ביותר ובכל מפעל שמשוחק בשיטת נוק-אאוט: מגיעים למשחק מול יריבה נחותה, ומתפרקים. לא בגלל כדורגל, אלא בעיקר מדפים לא מסודרים בראש, וזה אולי משהו חשוב לראובן עטר ובית"ר ירושלים לקראת המשחק הקליל כביכול שמצפה להם מול הכח. הדוגמה הרלוונטית האחרונה לעניין הזה היא זו של הפועל ר"ג, שלא ספרה את מכבי ת"א בדרך לגמר וזכייה בתואר ב-2003. אז מה הפיתרונות לבעיה? בעיקר עבודה פסיכולוגית.
"ההבדל העיקרי בהכנה של הקבוצה שלי למשחקי גביע לעומת משחקים אחרים, היא לגרום לשחקנים להבין שאין דרך חזרה", אומר מאמן הפועל ת"א, אלי גוטמן, שזכה ב-1997 להניף את הגביע עם הפועל ב"ש. "בגלל שבגביע אי אפשר לתקן, העניין המנטלי משמעותי ביותר, וצריך לתת על כך דגש גדול". זאביק זלצר, מאמן הפועל פ"ת, זכה גם הוא בגביע ב-1992 עם אותה פ"ת. בניגוד לגוטמן, זלצר לא חושב שאפקט הנוק-אאוט כל כך משמעותי: "ההכנה למשחקי ליגה וגביע דומה. אם צריך לחלק את ההכנה לאחוזים, אז הייתי אומר ש-80% זה קטע מקצועי, ורק 20% קטע מנטלי. לדוגמה, לא משנה איך אני אכין מנטלית את השחקנים למשחק גביע, הם תמיד יפתחו אותו בזהירות מרבית מחשש להיקלע לפיגור שיהיה קשה לחזור ממנו. אבל בכל מקרה, קבוצה שתדע לנטרל את היריבה שלה ולשמור על סגנון המשחק תנצח ברוב המקרים, כאשר לפסיכולוגיה יש הרבה פחות משמעות".
כיצד מתכוננים לפנדלים?
עם הנתונים אי אפשר להתווכח: 7 מתוך 10 משחקי הגמר ב-10 השנים האחרונות הוכרעו בפנדלים. לכן החשיבות של בעיטות ההכרעה והיכולת של השחקנים לבצע אותן ברורה.
למרות חילוקי הדעות בנושא ההכנה המנטלית בין גוטמן לזלצר, על דבר אחד שניהם מסכימים: פנדלים זה דבר שהוא קודם כל בראש. גוטמן משתמש בדוגמה של אחד משחקניו הבולטים, דימיטאר טלקיסקי הבולגרי: "יש לו טכניקת בעיטה מעולה, גם בבעיטות חופשיות. אבל בפנדלים הוא פחות טוב, וההסבר לכך הוא מנטלי בלבד. בועט טוב צריך להיות חזק גם טכנית וגם מנטלית". גם אייל לחמן, שב-2004 לקח את סכנין עד פגישה עם הנשיא, משתדל ליישר קו: "בועטים טובים זה קודם כל אנשים עם אופי. בשביל לבעוט טוב לא צריך להיות טכני, אלא קר רוח".
האם צריך לתרגל פנדלים באימון המסכם? כאן נדמה שהמאמנים מתחלקים לשתי אסכולות שונות לחלוטין. לחמן: "לא תרגלתי פנדלים גם לפני הגמר עם סכנין (שבו סכנין ניצחה ב-90 דקות - ש"ב), מהסיבה הפשוטה שפנדלים זה עניין מנטלי, ופנדל באימון לא יכול להשתוות לפנדל מול 40 אלף איש". לגוטמן, שהקבוצה שלו הודחה השנה בפנדלים בשמינית הגמר למכבי חיפה וגם בגמר אשתקד נכנעה בדו-קרב בעיטות מהנקודה הלבנה עם בית"ר, יש קו מחשבה אחר: "אני בן אדם יסודי שאוהב לעשות את הדברים בשלמות. גם אם לא מדובר באותה אווירה כמו במשחק, אני לא רוצה להגיע למצב שאני מגיע לפנדלים והשחקנים לא מתורגלים בפעולה הזאת".
זלצר מציע פיתרון ביניים: תרגול פנדלים באימון באמצעות סימולציה שמדמה עייפות ומתח. "יש תרגיל שבמסגרתו שחקן רץ 40 מטרים הלוך ושוב, ורק אז בועט את הפנדל. זה עדיין לא מושלם ולא דומה לבעיטה 'אמיתית', אבל זה כנראה המקסימום שאפשר לעשות", הוא מסביר.
איך מתמודדים עם העומס?
נורת אזהרה לאלישע לוי ומכבי חיפה: לפחות כשמדובר בקבוצות ישראליות, ריצה בשתי חזיתות היא דבר קשה מאוד לביצוע. ההיסטוריה מדברת בעד עצמה: ב-30 השנים האחרונות רק ארבע פעמים הצליחו קבוצות לסיים את העונה עם דאבל. העניין הזה בא לידי ביטוי גם כשקמפיינים אירופאים מעורבים: למכבי ת"א ומכבי חיפה היו קבוצות מצוינות שהגיעו לצ'מפיונס ליג, אבל לא זכו באליפות. כנ"ל לגבי הפועל ת"א בעונה שבה הגיעה לרבע גמר גביע אופ"א. לחמן מסביר איך ניתן בכל זאת להגיע חדים יותר לתקופות עמוסות במשחקים: "בשלבים כאלה של העונה, חשוב חוק שימור האנרגיה - ככל שתוציא פחות אנרגיה ככה היא תהיה יותר זמינה עבורך. האימונים צריכים להיות מאוד ממוקדים. קצרים מצד אחד, אבל בקצב גבוה מצד שני". זלצר מסכים שההכנה בתקופות כאלה צריכה להיות "הרבה פחות פיזית, ויותר טקטית וטכנית".
יעקב הלל, שזכה בחמישה גביעים שונים בקריירת המשחק שלו עם הפועל לוד, הפועל ת"א ומכבי ת"א, טוען שההתמודדות עם העומס קלה הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב: "כשמגיעים לפיק, האדרנלין והמתח עושים את שלהם ומביאים לשחקנים אנרגיות אחרות. מצד שני, יש כאלה שהמחשבות השליליות על עייפות משתלטות עליהם ואז הם נכנסים למעגל שהם לא מצליחים לצאת ממנו".
ובמילים אחרות: גם כשמדובר על פיזיולוגיה נטו, בכדורגל הישראלי מתעקשים, כרגיל, לדבר על "המנטליות".
איזו השפעה יש לאצטדיון ר"ג?
"תבין", אומר הלל, "כמה שחקנים כבר זוכים לשחק באצטדיון הזה? רק שחקני הנבחרת וכאלו שמגיעים למעמד חצי הגמר ומעלה. ברור שצריך להתכונן אחרת לאירוע כזה. יש שחקנים שאצטדיון רמת גן משפיע עליהם לטובה, ויש כאלו שלרעה". זלצר טוען כי זה לא האצטדיון עצמו שמשפיע, אלא "גודל המעמד של חצי הגמר מול כל כך הרבה קהל שגורם להשפעה בעיקר אצל שחקנים צעירים ולא מחושלים".
מבחינה מקצועית פרופר, האם יש איזו היערכות מיוחדת לקראת משחק באצטדיון הלאומי? שוב, החבר'ה לא ממש מצליחים להגיע להסכמה. מצד אחד, גוטמן: "אני מכין אחרת את הקבוצה למשחק ברמת גן. ויזואלית, המגרש נראה גדול יותר, למרות שזה לא כך. עם זאת, צריך לדעת במגרש כזה לשמור על צמצום פערים בין מערכי הקבוצה". מצד שני, לחמן: "אתה מגיע למשחק הזה בשלב כל כך מתקדם של העונה, אחרי שטעמת מכל מגרש ומשטח אפשרי, כך שזה באמת לא קריטי".
עד כמה אלמנט המזל משמעותי?
חמישה משחקים. זה כל מה שצריך לעבור כדי לזכות בגביע המדינה בישראל. למעשה, אפילו לא חייבים לנצח את כל המשחקים, כי אפשר לעבור את חלקם בפנדלים. ואפשר לקבל הגרלות מאוד נוחות בדרך. בקיצור, חלוקה נכונה של הקלפים וגם אנדרדוגיות מוחלטות יכולות להניף גביע.
אז האם באמת המזל הוא כל הסיפור? "כשקבוצה בריאה, ומגיעה לשלבים המכריעים של העונה במצב טוב, המזל לא משנה. היכולת בסופו של דבר קובעת", אומר לחמן. זלצר מסכים: "אני לא אוהב את השימוש במונח 'מזל'. בכל מקרה, כמעט תמיד צריך לעבור קבוצה אחת טובה או שתיים בדרך לזכייה, והתוצאה נקבעת על המגרש, לא במקומות אחרים". הלל מדגיש כי "נכון שיש סינדרלות, אבל אם תסתכל עשרות שנים אחורה, תראה שמי שזוכות בגביע הן בעיקר הקבוצות הגדולות. לא סתם יש למכבי והפועל ת"א הכי הרבה גביעים - זה בגלל שהן לאורך שנים היו הכי טובות בכדורגל הישראלי. לכן זה לא נכון לקשר זכייה בגביע למזל, בטח לא באופן שיטתי".
ורק גוטמן, אולי כי חוסר מזל חד-משמעי מונע ממנו עונה שנייה ברציפות לחגוג במפעל הזה, חושב אחרת לגמרי: "אלמנט המזל מאוד משמעותי. אתה יכול לשחק כדורגל טוב, אבל אם לא יהיה לך מזל, יהיה לך קשה מאוד להגיע עד הסוף".
