המשחק הזה היה משחק של עונה שלמה עבור מכבי תל אביב. הסיכוי, או אשליית הסיכוי, לסיים את העונה הזאת עם אליפות נמחק עם הגול של צ'ארון שרי. לאירופה היא תגיע דרך הליגה גם אם היא תפסיק להופיע מעכשיו ועד סוף העונה (בטח אחרי שמכבי חיפה עשתה טובה לליגה ועלתה לגמר, מה שישלח גם את המקום הרביעי לקונפרנס ליג).
היה לה סיכוי אחד לסיים את העונה הזאת עם טעם חיובי. כמו בעונה שעברה: לקחת גביע ולגמור עונה בינונית עם תואר, שצובע את הכל בוורוד יחסי. אבל למרות ההזדמנות הזאת, מכבי תל אביב - ובעיקר המאמן שלה - לא עלתה למשחק הזה עם "רבאק" של משחק על עונה שלמה. לא היה שם את הרצח בעיניים שהיה למכבי ת"א במשחקים גדולים, בטח לא כשמסתכלים על ההרכב.
מראש אומר, דניאל טננבאום לא היה הבעיה של מכבי ת"א היום - אבל ההחלטה להציב אותו בשער היא סמלית ביותר. הפעם האחרונה שטננבאום שיחק היתה לפני כמעט חודשיים, במשחק רבע גמר הגביע נגד מכבי קביליו יפו מליגה א'. אתגר משמעותי לא היה שם עבורו - בטח לא כזה שמתקרב לאתגר שמציבה הפועל באר שבע.
מלבד החלטה מראש לפתוח בגביע עם השוער המחליף (שאני מודה, אני קצת לא מבין) - אין הסבר מדוע דווקא הוא נבחר לעמוד בין הקורות. זה הסמל למאמן שהתייחס למשחק הזה כאל "עוד משחק". וי שצריך לסמן, ולא משחק שיכול להפוך או לשנות את העונה הזאת. ואת המסר הזה קיבלו גם השחקנים שלו, ששיחקו באופן נרפה למדי. מי שחשב שמכבי ת"א "זרקה" את המשחק בטרנר כדי לנצח היום, טעה. זו פשוט מכבי תל אביב מאז תחילת הפלייאוף. צל של הקבוצה הקרסטאיצ'ית, הרעננה והחדה שהביאה אותה לעמדה הזאת.
וכן, כותב שורות אלה כתב בטורים קודמים שמכבי ת"א "פתחה את המאבק". והיא אכן פתחה אותו - בעזרת רצף של ניצחונות ושיפור חד ביכולת באמצע הסיבוב השני של הליגה, היא הצליחה שוב להיות בתמונה, בשיחה על אליפות. זה לא קרה לה תחת פטריק ואן לוון, ועל כך מגיע הקרדיט לקרסטאיץ'. אבל באותה המידה, פספוס ההזדמנות הזו בהגיעה אל המעמד - והעובדה שמאז שריקת הפתיחה של הפלייאוף העליון היא ללא ניצחון, גם נופלת על המאמן הסרבי שלה - וכנראה גם תקצר לו את הקדנציה במועדון. מי שחי על תוצאות, ימות על תוצאות.
בצד השני, הפועל באר שבע ניצלה בדיוק את ההזדמנות שמכבי ת"א לא ניצלה - הצ'אנס לקחת עונה "ככה ככה", ולתת לה פיניש גדול. הניצחון הערב בבלומפילד היה ניצחון גדול של אליניב ברדה והקבוצה שלו, שנקלעו לבור לא פשוט מול קבוצה חזקה - וידעו לצאת ממנו בענק. בהפועל באר שבע 2022, כל העונה, היה משהו קצת יותר חזק ממה שהתרגלו במועדון הזה. קצת יותר יציב. ואת הקשיחות הזו, שלפעמים באה גם על חשבון הכדורגל, היא הראתה הערב בגדול בבלומפילד.
ועוד מילה: מה שקצת העמיד בצל את המשחק הנהדר שראינו היה השיפוט של רועי ריינשרייבר. מכבי ת"א הפסידה את המשחק הזה בצדק, אבל תמונת המשחק היתה יכולה להיראות אחרת אם פנדל (ראוי לחלוטין) היה נשרק לטובת הצהובים מוקדם יותר, בוודאי אם חאתם עבד אלחמיד היה מורחק אחרי כמה עבירות מסוכנות. חבל שגם כשלשופטים יש עזרה מצידו של ה-VAR, ברגעים כאלה - היא מבוששת לבוא. חבל למשחק מצוין קצבי ורב תהפוכות, שהיה ראוי לשיפוט מעט יותר טוב.
