כישלון גדול. נקודה. אין מילים אחרות להגדיר את ההדחה של בית"ר ירושלים מגביע המדינה. המאמן רוני לוי יכול להגיד עד מחר "שיש עוד מטרות העונה", אבל לא רוני, אין שום מטרות. אירופה ומקום שלישי זאת לא מטרה. לקבוצה גדולה ובכירה יש שתי מטרות: אליפות וגביע. זהו. בית"ר ירושלים במצבה היא מקום שלישי לכל דבר אחרי מכבי תל אביב ומכבי חיפה, בתקציב, בסגל השחקנים ובקהל האוהדים, כך שמקום שלישי לבית"ר ירושלים לא יהווה שום הישג, זה פשוט מקומה הטבעי.
אחרי שהבנו שאין שום סיכוי לקבוצה להתמודד על האליפות, גביע היה צריך להיות מטרה. ואתמול, ב"משחק העונה" של הקבוצה, היא כשלה ובגדול. ההגרלה סידרה לבית"ר את הדרך לחצי הגמר ללא שום מאמץ גדול, בטח אחרי ההדחה של הקבוצה הבכירה במדינה באום אל פאחם. בני ריינה מליגה ב', ראשל"צ מהליגה הלאומית ושוב קבוצה מליגת המשנה, מכבי פתח תקווה, שעם כל הכבוד ויש המון כבוד, בית"ר הייתה חייבת לעבור.
פ"ת הוכיחה בהחלט שמקומה בליגת העל, היא טובה יותר מחמש קבוצות בליגת העל, מאומנת, נמרצת, צעירים מצוינים, הכל טוב ויפה, אבל סגל כמו לבית"ר, אין לה. וצדק ה"בוס" אבי לוזון שאמר "לא ראיתי צ'קים שמנצחים". כמה שהוא צודק. שחקני מכבי פ"ת רצו יותר תרתי משמע.
עכשיו אני מבין את רוני לוי ואת הסיבה שהוא הזכיר אחרי לא מעט משחקים לא טובים של קבוצתו את העונה שעברה, שבה בית"ר הייתה קבוצת תחתית. לוי היה מודע, כנראה כל העונה, שעם הסגל הזה הוא יתקשה לעשות דברים גדולים. אז כתירוץ, הוא הזכיר את העונה שעברה הכושלת. אבל העונה הזאת לא פוסחת עליו, כישלון הגביע הוא שלו כמו של שחקניו שכשלו אתמול בנתניה.
מאחר שמאמן לא מצליח לנצח במשחק הכי חשוב העונה, לא בטוח שהוא צריך להמשיך לעונה נוספת. העובדה שעד היום הוא לא חתם הארכת חוזה, אחרי שהבעלים משה חוגג הצהיר לפני חודשיים שהוא יסגור איתו, רק מחזקת את ההשערה ששני הצדדים לא "נעולים" אחד על השני.
אני מסתכל על ההרכב של בית"ר אתמול, ורואה ששני שחקני ההתקפה הכי טובים שלה, אלירן עטר ועידן ורד, פתחו על הספסל. למה? זה המשחק הכי חשוב! ואז, לוי הכניס אותם בפיגור, העביר להם את כל הלחץ לרדוף אחרי מכבי פ"ת, ובסוף המשחק הוא בסביר שהם אחרי פציעות. נו באמת.
שניהם היו מצוינים בשבועיים האחרונים, שניהם במומנטום טוב והמשחק הבא נגד הפועל באר שבע רק בעוד 11 ימים, המון זמן. איזו טעות גורלית של רוני לוי. יתרה מכך, עטר ו-ורד לא נכנסו טוב למשחק ואת זה המאמן היה חייב לדעת. אם יש להם בעיית כושר גופני או כושר משחק, מה שלא ראינו בשבועות האחרונים, תן להם לפתוח.
בינואר שחררה בית"ר את אנתוני וארן, ללא שום תחליף לעמדה מספר 9, והיא נשארה רק עם שלומי אזולאי שנפצע כל שני וחמישי ואי אפשר לסמוך עליו. אתמול זה בא לידי ביטוי כשאזולאי נפצע שוב ואין מחליף בתפקידו. עטר ולוי גרסיה שני קיצונים מהטובים ביותר בארץ, אבל חלוצים מרכזיים הם לא. אני מאד מקווה בשביל רוני לוי שההחלטה לוותר על וארן הייתה בהסכמתו, כי אחרת, החלטה מסוג זה ללא הבאת תחליף ראוי, מרמזת שהמאמן הוא לא הסמכות העליונה בצד המקצועי בבית"ר ירושלים.
הבעלים משה חוגג עבר שבועיים לא פשוטים שבהם הוא גם בא בטענות לאוהדים, אותם אוהדים שלא רוצים את רוני לוי בקבוצתם האהובה. חוגג צריך לקבל החלטה אם לוי ממשיך או לא. במקומו, גם אני הייתי מתלבט לאחר שבלא מעט משחקים העונה, בית"ר כשלה ורוני לוי המשיך בשלו, בתירוצים על הסגל ועל "איפה הייתה הקבוצה בעונה שעברה". ככה זה לא יכול להמשיך.
אנחנו מבינים שיוסי בניון הוא הדמות המקצועית והוא זה שאמור להחליט לגבי המאמן בעונה הבאה, אבל עם כל הכבוד לבניון, יש בעלים למועדון והוא ורק הוא מוציא כסף רב מכיסו. אז כן, חוגג יכול בהחלט להגיד למנהל המקצועי: "לא מתאים לי רוני לוי, לא לעונה כזאת ציפיתי, וגם האוהדים לא רוצים". אם ליוסי בניון יש בעיה עם דברים מסוג זה ממשה חוגג, גם הוא יכול לעזוב. הצלחה מקצועית לא הייתה העונה בבית"ר ירושלים וזה רשום על שניים בלבד, יוסי בניון ורוני לוי.
נכון, העונה צריכה להימדד בסופה, אבל ב-10 משחקי הפלייאוף העליון, בית"ר לא יכולה לזכות באליפות והיא תנסה להפריע למכבי ת"א ולמכבי חיפה. לא לזה נועד המועדון הגדול הזה, שלא יודע תואר כבר שנים (גביע הטוטו לא נחשב מבחינתי).
המשחק מול מכבי פ"ת הוא חותמת מבחינתי לכישלון. אם למשחק כזה הקבוצה לא מגיעה בשיא המוכנות ובשיא הרצון, אין מה לעשות וזה על המאמן כמו בכל העולם. עם יוסי בניון בעונה הבאה או בלעדיו, עם רוני לוי בעונה הבאה או בלעדיו, לבית"ר ירושלים מגיעה קבוצה שהיא לא "פרווה" ושווה מקום שלישי בליגה והדחה ברבע הגמר מקבוצת ליגה לאומית, זה לא מעניין.
הכי מצחיק אותי שעכשיו יגידו את המילה "אירופה". כן, הבנתי. חודש יולי, שיא החופש, לנסוע למקומות שלא נמצאים על המפה... רק זה מה שחסר לבית"ר. צודק משה חוגג, שבשביל זה לא צריך להשקיע עשרות מיליונים. שילמד ממכבי פ"ת איזה מחלקת נוער לתפארת יש לה, עוד דוגמה לכישלון הגדול של בית"ר ירושלים.
