לכל אלה שמרוצים מהנקודה בוויילס, אני מציע לחכות קצת. רק ב-13 באוקטובר בבריסל, במשחק החוץ מול בלגיה, נדע אם הנקודה הזאת שירתה אותנו. עד אז יש לנו אכן סיכוי, אבל עדיף שנמתין בסבלנות.
ועכשיו למשחק עצמו. זה היה נראה רע מאוד, ולעיתים אפילו מביש. נבחרת ישראל של סוף שנת 2015 נראתה כמו אנדורה, סן מרינו ויתר נמושות אירופה. אין שום בשורה מהנבחרת הזאת, או ליתר דיוק מהמאמן אלי גוטמן. אילו שיחקה הנבחרת מול ספרד בחוץ ואכן זה מה שיקרה במוקדמות מונדיאל 2018, אז כן, ככה צריך לשחק. מול ספרד באמת משחקים נגד שחקנים שכל אחד מהם בתפקידו הוא מהטובים בעולם, אבל לא כך הם פני הדברים כאשר מדובר בוויילס, עם שחקן וחצי מהטובים בעולם, בייל ורמזי.
מה הפחד גוטמן? שחק עם יותר כישרון למעלה, רק ככה מפתיעים ומנצחים משחקים. מי שגרם לבונקר המחריד הזה הוא אך ורק המאמן. מי שקרא לפני המשחק ראיון עם כוכב הנבחרת, ערן זהבי, הבין כמה הוא הולך להיות אומלל במשחק הזה. זהבי, גדול ככל שיהיה, לא מסוגל לעשות כלום בשיטה כזאת. איך יכול להיות שהכוכב הבלתי מעורער של הכדורגל הישראלי, שניצח במו רגליו וראשו קבוצות הרבה יותר טובות ממכבי ת"א, לא מסכן פעם אחת את השער של היריבה במשך 90 דקות? התבוננתי בו במהלך המשחק - הוא היה מתוסכל, התחנן לחבריו לצאת קדימה, אבל התחנונים לא עזרו.
למזלה של נבחרת איסלנד הנהדרת, אלי גוטמן לא מאמן אותה. אם הוא כן היה, היא לא הייתה מנצחת בהולנד, או יותר נכון לא הייתה מגיעה לשער. למזלם של שחקנים גדולים כמו אוחנה, רוזנטל, תקווה, ברקוביץ' ורביבו - גוטמן לא אימן אותם בנבחרת ישראל, כי מרביתם לא היו משחקים במשחקי החוץ, כי הרי צריך תיקו - אז צריך בונקר. נחכה בסבלנות חודש, עד לאחר המשחקים של מול קפריסין בבית ומול בלגיה בחוץ, בהחלט לא משחקים פשוטים, אבל גם לבוסניה יש שני משחקים לא פשוטים מול קפריסין ונגד וויילס. צריך הרבה מזל, יש בהחלט אפשרות להגיע למקום השלישי, אבל כדורגל כמו שהנבחרת משחקת, או יותר נכון כמו שגוטמן רוצה שהיא תשחק, צריך לשכוח מהר.
ולסיום, מתי בפעם האחרונה ראיתם את דסה וטיבי נוגעים בכדור ביד יותר משוער היריבה?
