באו גדולים: אומנם ליאו מסי ונבחרת ארגנטינה לא יגיעו לישראל, אבל לא מעט סופרסטארים דווקא כן נחתו כאן ונתנו לנו להרגיש קצת אבק כוכבים. אומנם המשחק מול ארגנטינה בוטל, אבל לא הכל שחור. אספנו לכם את הכוכבים הגדולים ביותר שדרכו על הדשא בארץ עם נבחרתם.
*רבים וטובים נותרו בחוץ, אך ניסינו לגבש לרשימה אחת את יחידי הסגולה מכל נבחרת גדולה שנחתה כאן. הקריטריונים לבחירה היו נציג אחד מכל נבחרת ומיקומו בדירוג נקבע בשכלול בין סדר הגודל של הכוכב לבין מה שעשה בישראל. חושבים אחרת מאיתנו. טקבקו.
14. גיאורגי חאג'י (רומניה, מוקדמות יורו 1996)
נימוקים לבחירה: מראדונה של הקרפאטים הגיע לישראל כשהקריירה שלו כבר הייתה בירידה, אבל עדיין היה מדובר בשחקן שרק כמה חודשים לפני כן היה בנבחרת המונדיאל אחרי שהוביל את רומניה להישג השיא שלה בטורניר (רבע הגמר) וזכה בסופר קאפ הספרדי עם ברצלונה. ב-2003 הוכתר לשחקן הרומני הגדול ביותר בכל הזמנים ועדיין נמצא בראש רשימת הכובשים של הנבחרת בכל הזמנים יחד עם אדריאן מוטו.
מה עשה מול ישראל: רוני רוזנטל חילץ תיקו לישראל אחרי שמאריוס לקאטוש העלה את הרומנים ליתרון, אך בסופו של דבר הרומנים סיימו בראש הבית לפני צרפת והעפילו ליורו.
13. קרלוס ואלדרמה (קולומביה מוקדמות מונדיאל 1990)
נימוקים לבחירה: נכנס לרשימה בשל אפליה מתקנת לדרום אמריקאים, שמיעטו לשחק מול הנבחרת בשל השתייכותה לאירופה ובעבר לאסיה. היה חלק מדור הזהב של הכדורגל הקולומביאני שהגיע לשיאו באחד המשחקים הזכורים ביותר בתולדות הכדורגל הדרום אמריקאי: ה-0:5 על ארגנטינה במוקדמות מונדיאל 1994. הגיע לישראל כמי שזכה ב-1987 בשחקן השנה בדרום אמריקה וכשחקן המצטיין בקופה אמריקה באותה שנה.
מה עשה מול ישראל: עזר לנבחרתו לסיים ב-0:0 את הגומלין באצטדיון ר"ג אחרי ה-0:1 במשחק בברנקייה בדרך למקום בגביע העולם ב-1990.
12. גארת' בייל (מוקדמות היורו, 2016)
נימוקים לבחירה: רכש המיליונים של ריאל, אחד מהשחקנים המהירים בעולם וזה שסידר לריאל במו רגליו שתי זכיות בליגת האלופות. בייל, כנראה השחקן הגדול ביותר שידעה וויילס (ויסלח לנו ראיין גיגס), הוא אחד מהשחקנים הגדולים של הדור הנוכחי, למרות ריבוי הפציעות שלו.
מה עשה מול ישראל? ה-צ-ג-ה. צמד, בישול וסחיטת אדום מאיתן טיבי. גארת' בייל רמס, הביס והשפיל את נבחרת ישראל באצטדיון סמי עופר וניפץ את הבועה לפיה אנחנו יכולים להעפיל ליורו. אומנם ישראל הפסידה, אבל גם הקהל המקומי ידע להעריך הופעה של כוכב חד פעמי.
11. סטיבן ג'רארד (אנגליה מוקדמות יורו 2008)
נימוקים לבחירה: ניצח את וויין רוני בבחירה בין שני האנגלים הבכירים בשל הלחץ הכבד שהופעל על ידי חובבי ליברפול במערכת. מהשחקנים היחידים שבילו את כל הקריירה באותה קבוצה. אלוף אירופה ב-2005, אבל (כאן מגיע החיוך הרחב של אוהדי יונייטד), מעולם לא זכה באליפות אנגליה. בשנה בה הגיע לישראל ליברפול הגיע לגמר ליגת האלופות והוא נבחר לשחקן השנה באנגליה.
מה עשה מול ישראל? היה הטוב בשחקני אנגליה ב-0:0 מול ישראל באצטדיון רמת גן. הנבחרת שלו נכשלה, סיימה רק שלישית בבית ולא עלתה ליורו 2008.
10. חריסטו סטויצ'קוב (בולגריה, מוקדמות גביע העולם 1994)
נימוקים לבחירה: הכדורגלן הגדול ביותר שיצא מבולגריה וחלק מה"דרים טים" של יוהאן קרויף בברצלונה. הגיע לישראל בעונה הטובה ביותר בקריירה שלו, בה הוביל יחד עם רומאריו, רונאלד קומאן ואחרים את בארסה לזכייה ראשונה בתולדות המועדון בגביע אירופה לאלופות ובאליפות ספרד. במונדיאל עצמו היה מלך השערים, הוביל את בולגריה להישג השיא שלה (מקום רביעי) וזכה באותה שנה (1994) בכדור הזהב.
מה עשה מול ישראל? בולגריה ניצחה 0:2 ברמת גן וסטויצ'קוב בישל את הראשון עם המון טאץ' וחכמה לסיראקוב. פנב הוסיף את השני.
9. קני דלגליש (סקוטלנד, מוקדמות גביע העולם 1982)
נימוקים לבחירה: אחד מאבני היסוד של ליברפול הגדולה בסוף שנות ה-70 ותחילת ה-80. הגיע לישראל בעונה בה זכתה הקבוצה בגביע אירופה לאלופות ובין שתי זכיות נוספות בתואר. בעונה שלאחר מכן השלים דאבל עם המרסיסיידרס וזכה בכדור הזהב ובשחקן השנה באנגליה. הוא עדיין מחזיק בשיא ההופעות ובשיא השערים לנבחרת סקוטלנד. ב-2009 בחר בו המגזין הנחשב Fourfourtwo לחלוץ הגדול ביותר באנגליה של אחרי המלחמה. את קריירת האימון שלו בליברפול פחות רוצים לזכור.
מה עשה מול ישראל? סקוטלנד גברה 0:1 על ישראל ודלגליש כבש את שער הניצחון בבעיטה חזקה מתוך הרחבה. סקוטלנד סיימה בראש הבית, מעל צפון אירלנד, שבדיה ופורטוגל. ישראל אחרונה.
8. אריק קאנטונה (צרפת, מוקדמות מונדיאל 1994)
נימוקים לבחירה: מבין כל הצרפתים ששיחקו מול ישראל הוא אולי הכי פחות מעוטר, אבל עם הכי הרבה איכויות של כוכב, כזה ששווה לקנות כרטיס בשבילו (לעומת שחקנים מול מרסל דסאיי, לורן בלאן וז'אן פייר פאפין). הגיע לישראל בשיא הקריירה. באותה עונה זכה באליפות עם מנצ'סטר יונייטד ובעונה שלאחר מכן הוסיף עוד אליפות וגם זכייה בתואר שחקן השנה באנגליה. נחשב לאגדה באנגליה גם בגלל סגנון המשחק וגם בזכות האופי השערורייתי והיכולת הוורבאלית המופלאה. יש לציין כי גם זינאדין זידאן שיחק מול ישראל והיה נבחר לפניו, אך בשל המלחמה בארץ המשחק הועבר לפאלרמו.
מה עשה מול ישראל? כבש את הראשון ב-0:4 קליל של נבחרת הטריקולור ברמת גן. לורן בלאן הוסיף צמד. איך זה נגמר בגומלין כולם זוכרים.
7. צ'ה בום קון (דרום קוריאה, מוקדמות גביע העולם 1978)
נימוקים לבחירה: נחשב לשחקן האסיאתי הטוב ביותר בכל הזמנים ואף נבחר לשחקן המאה של היבשת ב-1999. מלך השערים של דרום קוריאה בכל הזמנים עם 55 כיבושים. עוד שיחק בליגה הדרום קוריאנית כאשר הגיע לישראל, אך מעט יותר משלוש שנים לאחר מכן כבר הותיר חותם בבונדסליגה עם זכייה בגביע אופ"א עם איינטרכט פרנקפורט ושנה לאחר מכן בגביע הגרמני. אלכס פרגוסון הכתיר אותו כ"בלתי ניתן לעצירה" לאחר שהפסיד לאותה פרנקפורט עם אברדין.
מה עשה מול ישראל? חיים בר ואבי כהן הצליח לעצור את המפציץ הדרום קוריאני ברמת גן, אך בגומלין הוא כבש שער נפלא והוביל את הנבחרת ל-1:3 ולשלב הבא של המוקדמות רק כדי לסיים שני לאיראן שהעפילה.
6. רונאלדו הברזילאי (משחק ידידות מול ברזיל 1995).
נימוקים לבחירה: אומנם הוא היה רק בן 18, אבל כבר אז היה אפשר לחזות שרונאלדו לימה עשוי להפוך לאחד החלוצים הכי טובים שידענו. בגלל חוש השערים, הסגנון והחיוך, שגרם לכולם לא להישאר אדישים אליו, החלוץ השמנמן הוא אגדה, שנכנס להיכל התהילה של הכדורגל העולמי.
מה עשה מול ישראל? על המגרש רונאלדו לא ממש הרשים, אבל בתחילת דרכו היה אפשר לראות את הניצוצות, שהפכו אותו לכל כך מיוחד. ז'וליו, ריבאלדו ורוברטו קרלוס רקדו על המגרש בדרך ל-1:2 לקול תשואות הקהל הישראלי, שראה את גדי ברומר כובש שער מצמק. עוד לפני המשחק, שודרה כתבה בלתי נשכחת עם מירי נבו וסלבה ברזילי, בה חיים רביבו, הכוכב הכי ברזילאי שהיה לנו בנבחרת דאז, התאמן עם הסלסאו והציג את ביצועיו
5. ג'יג'י בופון (מוקדמות המונדיאל מול איטליה, 2016).
נימוקים לבחירה: השוער הכי מרגש בתולדות הכדורגל העולמי. קלאסה ויכולת שיא גם בגיל מתקדם הפכו את בופון לקונצנזוס, כזה שאי אפשר שלא להעריך.
מה עשה מול ישראל? אומנם איטליה ניצחה 1:3, אבל מה שנזכור מהמשחק הזה הוא השער המדהים של טל בן חיים לשערו של בופון. החלוץ של ספרטה פראג הקפיץ מעל בופון בצ'יפ גאוני, וגרם גם לבופון למחוא לו כפיים. בסיום, בופון העניק את חולצתו לבן חיים והחמיא לו גם בראיונות בסיום המשחק. ג'נטלמן או לא ג'נטלמן?
4. כריסטיאנו רונאלדו (מוקדמות מונדיאל מול פורטוגל, 2014)
נימוקים לבחירה: כמעט 40,000 אוהדים באו לראות את כוכב הכדורגל הגדול ביותר של התקופה (לצד ליונל מסי) ברמת גן. את עונת 2012/2013, בעיצומה הגיע לישראל, ירצה רונאלדו לשכוח, אבל היה בה מלך השערים של ליגת האלופות ולאחריה זכה בכדור הזהב. מלך השערים של נבחרת פורטוגל בכל הזמנים נמצא בעיצומה של תקופה בה הוא ומסי שוברים כמעט כל שיא אפשרי.
מה עשה מול ישראל? אמנם אלי גוטמן מקבל קרדיט כמי שהצליח לעצור אותו בשני המשחקים, כולל ה-3:3 ברמת גן, אבל בישל את השני של נבחרתו להלדר פושטיגה בדרך לקאמבק מ-3:1. נמצא במקום היחסית נמוך בגלל ההופעה הסולידית שלו בארץ הקודש.
3. ראול (ספרד, מוקדמות יורו 2000, מוקדמות גביע העולם 2002)
נימוקים לבחירה: מלך השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים, עד הופעתו של רונאלדו, הגיע פעמיים לישראל, בפעם הראשונה כמה חודשים אחרי שזכה עם ריאל מדריד באליפות אירופה הראשונה אחרי 32 שנים ובפעם השנייה כמה שבועות בלבד אחדי אליפות נהדרת בספרד.
נחשב לגדול החלוצים הספרדים אי פעם ופספס במעט את דור הזהב של הלה רוחה ולא זכה אתה באף תואר. ממשיך לשחק ולכבוש גם בגיל 37.
מה עשה מול ישראל? בין היחידים ברשימה שהצליח לפרוץ את החומה הישראלית ולהבקיע ברמת גן. זה קרה במוקדמות גביע העולם והיה מדובר באחד השערים הקלים בקריירה שלו אחרי מבצע קבוצתי נהדר ובישול של לואיס אנריקה.
2. לב יאשין (ברית המועצות, טורניר קדם אולימפי 1956)
נימוקים לבחירה: מדובר, ככל הנראה, בשוער הגדול ביותר בהיסטוריה של המשחק. הפנתר השחור המציא מחדש את התפקיד והפך לשוער הראשון ואחרון עד כה שזוכה בשחקן השנה בעולם (1963). אחרי שעבר את ישראל, הוביל את רוסיה לזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת מלבורן וארבע שנים לאחר מכן לזכייה באליפות אירופה. מחזיק גם בתואר שוער המאה של פיפ"א וחלק מנבחרת הזהב של הגביע העולמי. אגדה.
מה עשה מול ישראל? היה חלק מאחד הרגעים המיתולוגיים והזכורים ביותר בחייה של המדינה הצעירה. קולו של נחמיה בן אברהם זועק "זה בפנים" ולאחר מכן "אני משאיר את המיקרופון לקהל" לאחר שנחום סטלמך הכניע את יאשין מרטיט לבבות עד היום. ברית המועצות ניצחה 1:2 באותו משחק.
1. דייגו מראדונה (משחקי ידידות, 1986, 1990 ו-1994)
נימוקים לבחירה: לדעת רבים, השחקן הגדול ביותר שדרך על הדשא. הסלאלום, הראיונות הפרובוקטיביים, הווינריות והיכולת, אוי היכולת. עד היום, מראדונה הוא בגדר "אל" עבור חלק לא מבוטל מהאוהדים בארגנטינה בפרט ובעולם בכלל. תכניות וסרטים נכתבו לכבודו, ולנו נותר רק להודות, שרגעי הקסם שלו צולמו ויכולנו ליהנות משחקן חד פעמי.
מה עשה מול ישראל? שלוש פעמים מראדונה פגש את ישראל. לפני כל המפגשים, מראדונה שמר על מנהג קבוע כשהקפיד לשים פתק בכותל, פעולה אותה ליאו מסי היה אמור לחקות בביקורו הנוכחי. בביקור הראשון על הדשא (1986) זה לא היה ממש כוחות, מראדונה רקד וכבש צמד ב-2:7 על הנבחרת באצטדיון רמת גן.
חודש לאחר מכן, האלביסלסטה איתו זכו במונדיאל, מה שגרם למראדונה לחזור פעם נוספת לישראל לפני מונדיאל 1990, אז זה נגמר ב-1:2, כשהכוכב הארגנטיני כבש את שער הניצחון. ב-1994 "דייגיטו" שוב הגיע לישראל, אך לא הצליח לכבוש וזה הסתיים ב-0:3 של האלביסלסטה מול שחקני ישראל, שנהנו מעוד קצת אבק כוכבים.
