כשמסתכלים על הכדורגל הישראלי ועל השחקנים שעברו בו במהלך ההיסטוריה, היו לא מעט שחקנים שהרשימו ונכנסו לעד לתודעה, אבל ספק אם מישהו מאותם אנשים מחזיק בקריירה מפוארת ומיוחדת כמו של יוסי בניון. כדורגל העבר שהפך למנהל מקצועי עבר כמעט כל מה שאפשר לעבור כשחקן, לטוב ולרע והלילה (שני), הוא הגיע לפודקאסט של בן בן ברוך כדי לדבר על הכל מהכל.
כשהייתי בבית"ר, לא הסכמתי להביא את אצילי לקבוצה", פתח בניון והתייחס לנושא החם, "כי הפרקליטות עדיין לא קיבלה אז החלטה, עדיין היו האשמות נגדם. לכן לא הסכמתי לקבל שחקנים שמתנהל כזה עניין לגביהם. הייתי גם חוזר על זה עוד מיליון פעם. לגבי הנבחרת, התנהלו מול אצילי לפני שמוניתי, עשו הסדר והחזירו אותו לנבחרת, אז מבחינת הנבחרת העניין נסגר הרבה לפני שבאתי. כשהגעתי, וברגע שהסיפור נוקה, אז התנהלתי הכי מקצועי וכשהיה צריך לזמן זימנתי. כמובן שהסיפור התפתח לכיוונים אחרים ועומר החליט לפרוש, נאחל לו בהצלחה מפה".
בניון המשיך והתייחס לסאגה נוספת שהייתה בנבחרת בתקופתו - סאגת ערן זהבי והחדר: "יש לנו את ההתנהלות שלנו ואף שחקן לא ישנה אותה. אנחנו לא עושים בכוונה כדי לפגוע בשחקנים, אנחנו מתנהלים בדרך שאנחנו מאמינים שנצליח איתה. אגו? אני יכול להגיד לך שאני וערן לאורך השנים חברים טובים מאוד ומבחינתי גם עכשיו. אני חושב שבמקרה של זהבי נעשתה טעות בצד שלו, הוא בחר בדרך מסוימת. לצד זאת, גם בתקופה פחות טובה לדעתי מגיע לו להיות בסגל הנבחרת. עם זאת, יש דרך והתנהלות לכולם. אני מבין שהוא באמת מאמין בעקרונות מסוימים, אבל צריך להבין בסוף שיש נבחרת וצוות וזה לא משנה אם זה היום חדר, מחר מטוס פרטי או השכמה מוקדמות. יש דרך וכולם צריכים להתיישר לפיה".
"אני ישבתי עם ערן שלוש ארבע שעות לפני אלבניה ואף אחד לא יודע שנפגשנו", חשף בניון בפודקאסט של בן בן ברוך, "ישבתי איתו ועם הסוכן שלו. הוא אמר כל מה שהוא מרגיש, גם אני אמרתי הכל. מקצועי פחות עניין אותי, אמרתי לו 'שחקן כמוך לא יכול לסיים ככה בנבחרת. אני אעשה הכל כדי שיהיה לך טוב". אבל הוא בחר לא לזוז סנטימטר, אמרתי לו שזה לא יכול להתקבל. הייתה שיחה ארוכה ובהתחלה לא נעימה, אבל סגרנו את הסיפור וקבענו שנהיה בקשר בהמשך. מחר יבוא שחקן אחר ויגיד לי 'אני לא יכול לקום ב-9, אני אבוא ב-12'. זה לא שוק, אתה במקום עבודה, אתה צריך להתאים את עצמך למקום עבודה. אם ערן יבחר להתיישר, אז אין לי ספק שהוא יהיה איתנו בנבחרתץ. אם לא, נתקדם הלאה, יש מספיק שחקנים טובים לבחור".
"אני אתן לך דוגמא", המשיך בניון והתייחס לעבודתו הנוכחית, "בתחילת דרכי נכנסתי לחדר אוכל של הנבחרת וחשכו עיניי. ראיתי שולחן של שחקנים מהמגזר ושולחן של שחקנים יהודים. לאורך כל שנותיי לא היה משהו כזה בנבחרת. קראתי לביברס נאתכו ואמרתי לו 'מה הולך פה?', הוא אמר לי 'ככה הרגילו אותנו בשלוש שנים האחרונות'. אמרתי לו "יש לכם שלוש דקות לשנות את השולחנות ופעם אחרונה שאני רואה דבר כזה ומי שחושב אחרת שלא יהיה בנבחרת. יש את אותה הדרך וההתנהלות לכולם".
גם לכוכב הלוהט של ימינו התייחס בניון, כשדיבר על מעברו של אוסקר גלוך לאוסטריה: "עוד מוקדם לקבוע, כולם קצת נסחפים. אני חושב שאוסקר מאוד מוכשר ויש לו עוד דרך ארוכה וקשה להגיע לרמות הגבוהות. אבל הוא בכיוון הנכון, עשה החלטה מצוינת לעבור לאוסטריה. אם הוא היה קופץ לאנגליה או ספרד, היה לו קשה יותר. זה מועדון מדהים שיודע לשבח שחקנים. אל תשכחו שהיו מקרים בעבר של שחקנים שציפו מהם ולא הגיעו לכלום. גיא אסולין אני ראיתי כשהוא היה בגיל 12-13, הוא היה מדהים. ולצערי ראית מה קורה, לא הגיע כמעט לשום דבר. אי אפשר לדעת, זה לא פשוט".
המנהל המקצועי של הנבחרת המשיך ולאחר שסיפר על המעבר לסנטנדר והקפיצה לווסטהאם, הוא התייחס גם למעבר הגדול ביותר שלו - לליברפול: "התנאים אצל ליברפול מדהימים. יש לך מתחם בריכות, מגרשים מפה עד הודעה חדשה. יש איש שאחראי לעזור למשפחות השחקנים. מראה להם בתים. יש מישהו שמלווה אותך. מתי הבנתי את המשמעות של המעבר, זה כשנכנסתי לחדר הלבשה ופתאום ראיתי את סטיבן ג'רארד, פרננדו טורס, חאבייר מאסצ'רנו. בהתחלה הייתי ביישן ולאט לאט התחברתי לאנשים ונהניתי מכל רגע. כל פעם מחדש ההתרגשות הכי גדולה הייתה להיות במנהרה והאדמה רועדת, כל הקהל בחוץ שר "לעולם לא תצעדי לבד", הייתי עולה למגרש עם צמרמורת ומודה לאלוהים על כל שנייה שיצא לי להיות שם".
לבסוף התייחס בניון גם לפיל שבחדר - מערכת היחסים המורכבת שלו עם אוהדי מכבי חיפה: "אני יכול להבין שנפגעו ממני אנשים, אני לא יכול להבין את אלה שמקללים או חושבים שעשיתי בכוונה. יש קהל עצום של מכבי חיפה שאני אוהב ואוהבים אותי, יש קומץ מסוים שלא אוהבים וזכותם, אבל הם קיללו אותי כשהייתי שם ובטח עכשיו כשאני לא שם. אלה שנפגעו ממני, אף פעם לא עשיתי כלום כדי לפגוע בהם. אני חושב שהם מבינים שבחודשים האחרונים בחיפה סבלתי וקיבלתי איומים עליי, "אם תדרך בסמי עופר אנחנו נוריד לך את הרגליים", אבל התעלמתי והתרכזתי בדבר אחד - להביא גביע לחיפה. אני חושב שרוב הקהל היה איתי, הרבה מהקהל יודע שעשיתי הרבה טוב לחיפה. אלה שנפגעו, נפגעו בעיקר כי עזבתי למכבי ת"א".
"הרבה מהקהל של חיפה ביקש ממני לא לעזוב לשם", המשיך כוכב העבר, "אבל אני לא עשיתי בכוונה כדי לפגוע בחיפה. בסוף אני בן אדם פרטי, רציתי לעשות החלטות הכי טובות לקריירה שלי, למשפחה שלי. ציפו ממני לפרוש, אבל למה שאני אפרוש? קיללו אותי שנה שלמה, פגעו בי. היו לי חודשים קשים לפני שעזבתי, כי עצם זה שידעתי שאני עוזב את חיפה, שזה הבית שלי, הייתי עם דמעות בעיניים. זה קשה היה לעכל את העזיבה. אחרי שהגעתי למכבי התרכזתי רק בכדורגל ואני חושב שבזכות זה המשכתי לשחק עד גיל 39. הלכתי לבית"ר, למכבי פ"ת ונהניתי שם מאוד, כמה שיש ביקורות כאלה ואחרות אני אומר לך שמי שעובד עם אבי לוזון נהנה. הוא יעשה הכל בשביל המועדון. בסוף ראיתי הזדמנות לחזור לבית"ר ולסיים את הקריירה ועשיתי את זה. עם ב"ש למשל היה לי נתק, בגלל שהבעלים הקודמים תבעו אותי. אלונה הציעה לי פי 2 כסף כדי לחזור לשם, אבל אמרתי לה שזה לא יעזור, תמיד ידעתי בתוך תוכי שאם אני אחזור לארץ זה יהיה רק למכבי חיפה".
