רגע לפני מוקדמות היורו, כולם מדברים על שמות שמשחקים בנבחרת ושמות שלא משחקים בגלל סיבות שונות. אין ספק שיש לנו דור של שחקנים עם יכולות אישיות גבוהות, במיוחד בחלק ההתקפי (כפי שהיה בתקופת ברקוביץ', עטר ורביבו) מה שנותן כיום יותר תקווה מתמיד, במיוחד אם נתייחס לתפיסה שקבוצה היא אוסף של שחקנים עם יכולות אישיות גבוהות (טקטיקה אישית), ורק אח"כ באה הטקטיקה קבוצתית, אחרת לא ניתן ליישם טקטיקה וסגנון משחק מודרניים.
השחקנים בנבחרת ישראל בעלי יכולת אישית גבוהה מאוד, מגוונת ועם ביצועים אישיים שקשים לחיזוי. בפעולה אחת הם יכולים להכריע משחק. המשחק המודרני מבוסס על משחק עם חשיבה מהירה, במיוחד באגפים, ויכולת אישית בחלק האחרון של המגרש. החלק הקדמי הוא המראה של הנבחרת והא יכול לאזן גם קשיים אחרים. הוא המלהיב והוא זה שבגללו אנשים באים ורואים כדורגל.
בואו ננסה להבין למה היום יותר מתמיד שחקנים כאלה מכריעים משחקים.
בעמדת השוער ישנם שלושה שחקנים, גלזר, גרפי ודניאל פרץ הצעיר (שנתון 2000). שלושתם משחקים באופן קבוע בליגה ומציגים יכולת גבוהה. שלושתם בקבוצות בפלייאוף העליון וכולם מראים יציבות לאורך העונה. בתפקידי המגינים ישנם דסה בימין (שחקן מנוסה), דורון ליידנר בשמאל (שנתון 2002) ושגיב יחזקאל, שהתגלה כמגן מהיר וטוב בבאר שבע. כולם משחקים ואף ליידנר בלט במשחק האחרון בשבת בווינה.
בקישור יש קאדר שהוא שילוב של צעירים ושל מנוסים כמו ביברס נאתכו, שמשרה שקט ולצידו עמרי גנדלמן (2001), שמשתפר ממשחק למשחק ומחמוד ג'אבר, שמגלה יכולת גבוהה (לאחר הפציעה) וחשוב ביותר בכל נושא התיקולים, שכה חשוב היום בניתוח ביצועים בכדורגל המודרני. בתפקידי החלוצים יש את שון וייסמן, שמוכיח את עצמו בליגה הספרדית השנייה בגרנאדה, וגם תאי בריבו, שמראה שהוא בקו עלייה וממשיך את התהליך כפי שהיה עם מונאס דאבור ו-ויסמן בתחילת דרכם באירופה בבונדסליגה האוסטרית.
החלק החזק ביותר של הנבחרת הם שחקני הכנפיים המהירים, שהם מאוד מאוד יצירתיים, כבר מנוסים באירופה למרות גילם ולדעתי אחת מתגליות העונה - חמודי כנעאן מאשדוד, מה שמצביע על יכולת לשחק כדורגל מודרני, התקפי, עם לחץ מתי שצריך, ויש אף לצפות להבקעת שערים בגלל היכולת הגבוהה מאד באחד על אחד.
1. מנור סולומון – שנתון 99, שחקן עם יכולת קואורדינטיבית גבוהה מאוד כיום בפולהאם בליגה האנגלית הפיזית החזקה, בקבוצה שבה עליו להוכיח את עצמו גם כשחקן אינדיבידואל, והוא עושה זאת מידי שבוע הן בהכנה, הן במסירה והן בהבקעת שערים ברצף.
2. אוסקר גלוך – שנתון 2004, שחקן מיוחד שהוכיח את חשיבותו במכבי תל אביב, וכיום נכנס, אמנם באיטיות, אך נכנס למועדון "מלמד" הכדורגל בזלצבורג, מועדון עם התמיכה המקצועית מהטובות בעולם ברשת המועדונים של רד בול, עם מנהל מקצועי שמסתכל על הפרטים הקטנים בכדי לקדם אותו לקבוצות גדולות. סביר מאד שנראה את גלוך בעליה מתמדת דווקא בגלל שהוא כישרון והוא נמצא במערכת המתקדמת בעולם לטיפוח הכישרון, ובגלל שיש לו סביבה המבינה לצרכים שלו באופן פרטני.
3. ליאל עבדה – שנתון 2001, שחקן המשחק בסלטיק, בליגה מאוד פיזית, בקבוצה שרצה תמיד לאליפות. שחקן מאוד מהיר ותמיד מוכיח כי הוא ניחן ביכולות פיזיות וטכניות רב גוניות שמאפשרות לו להתמודד גם מול נתונים גופניים גבוהים משלו ופיזיות ברמה גבוהה.
4. כנעאן – שנתון 2000, מגלה כל הזמן התקדמות באשדוד, וגם במשחק בשבת הראה יכולות גבוהות הן בראייה המרחבית והן במשחק אחד על אחד. שחקן שיש בו יכולות שונות מאחרים וקשה מאוד לחיזוי.
אין ספק שלמאמן הלאומי אלון חזן יש כאב ראש גדול את מי להציב בהרכב הפותח, אבל יעשה טוב אם יציב יותר שחקנים יצירתיים במשחק, כי זה החוזק של ישראל והחולשה של האירופאים. התחכום האישי הישראלי והקואורדינציה של החלק הקדמי יכולים לנצח את הנתונים הגופניים והיכולת הגופנית, שבמקרים רבים האירופאים עדיפים בהן.
הכותב הוא ד"ר במדעי הספורט
ראש אקדמית ורטהיים לפיתוח קואורדינציה ולקידום מאמנים וספורטאים
http://www.wertheimacademy.com/
