נבחרת ישראל, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, הפועל ב"ש ועוד - כשאייל ברקוביץ' מדבר, אנחנו מקשיבים. הקוסם הגיע ל'ראשון לכל כדור' והגיב בין היתר למספר שאלות בוערות בנוגע לעברו ועתידו המקצועי, הרצון שלא נגמר לאמן את הנבחרת, היחסים הרעועים שלו עם מכבי חיפה והשינויים בבית"ר ירושלים והפועל ב"ש.
"קודם כל, אני תמיד רואה את עצמי מועמד לאמן את נבחרת ישראל כי זה הג'וב היחיד בכדורגל הישראלי שאני רוצה", הצהיר ברקוביץ' כבר בפתיחה. "אני מוכן לעזוב את הכל בשביל לקבל את הג'וב הזה, אבל גם בתנאים מסויימים, כי לא אבוא לשני משחקים ויגידו לי 'הפסדת, לך הביתה', ואפסיד את כל מה שיש לי בשביל שניים-שלושה משחקים".
"למה מגיע לי? אני לא בא מתחום האופרה, אני בא מתחום הכדורגל. מגיל 10 אני שחקן כדורגל, עברתי את כל השלבים, את כל המאמנים, את כל הקבוצות, את כל השחקנים - אני חי ונושם כדורגל. זה לא שאני בא ואומר: 'אני רוצה להיות מאמן נבחרת ישראל ובאתי מתחום ההייטק'. אני חי ונושם כדורגל. דבר שני, אני לא אומר שמגיע לי. אני אומר שאני רוצה. אם יוסי בניון או אתה (בוני גינצבורג) או חיים רביבו יגידו שהם רוצים להיות, זו זכותם. אבל אף אחד לא אמר את זה - אני רוצה".
"עברו 10 שנים מאז שניסיתי. במסיבת העיתונאים ההיא, בכל מה שאמרתי צדקתי. אמרתי 'למה להביא מאמנים מחו"ל, הם עולים הרבה כסף, הם לא מכירים פה את המנטליות, הם לא מצליחים'. אחרי זה, על כל המאמנים שהיו - גוטמן, קשטן ואלישע אמרתי: 'זה לא אומר שאם בן אדם זכה באליפות בישראל ויש לו ניסיון, הוא יצליח בנבחרת'".
ברקוביץ' המשיך ודיבר על מה שהוא יכול תרום לנבחרת: "אני רוצה להביא 'וייב' אחר לנבחרת. אני חושב שהווייב בנבחרת לא מספיק טוב. דבר שני, אני מאמין בעצמי, אני מאמין שאני מכיר את השחקן הישראלי לא פחות טוב מכל המאמנים שהיו עד היום. חומר השחקנים? אני רוצה להביא לשחקנים האלה את האומץ שיש לי בלב, ובזה אני שונה מכולם. אני שונה מגוטמן, קשטן, אלישע וכל המאמנים. הם לא אמיצים".
"אני לא רוצה להגיד את המילה פחדנים, אבל כשהם עולים על המגרש אתה רואה נבחרת הססנית, אתה רואה נבחרת שכל הזמן מסתגרת. דווקא את אנדי הרצוג אהבתי. אני מפרגן לו, למרות שאני הייתי הראשון שאמרתי אסור להביא אותו. אבל כשאני רואה את הנבחרת מאז שהרצוג הגיע, יש שיפור. אני לא מדבר על שלושה-ארבעה משחקים אחרונים שהיו קטסטרופה אחת גדולה. הנבחרת נראית מפורקת. הפלייאוף? הסקוטים לא כאלה גדולים, בואו נאמר את האמת. יש סיכוי. אפשר לעשות את זה".
ברקוביץ' נשאל על עברו המקצועי במכבי נתניה, הפועל ת"א ועירוני ראשל"צ: "נתחיל אחת אחת. לנתניה הגעתי ובניתי קבוצה שסיימה במקום השני. אחרי ארבעה חודשים עזבתי. לא הסתדרתי עם דניאל יאמר. הוא בן אדם מאוד מורכב. אפשר לכתוב פרק שלם עליו. אז אם זה הצליח או לא, אלה העובדות מדברות".
"להפועל ת"א באתי בקריסת מערכות. הגעתי כשעידו חג'ג' היה הבעלים. אחרי חודש הוא עזב, חיים רמון קרא לי למשרד ואמר 'אייל, אני לא יודע מה לעשות'. אמרתי לו 'חיים זוז הצידה'. בהתחלה הוא זז. ביום שעזבתי לא היה כסף לשלם לגנן, עזבתי במקום השביעי, אמצע טבלה. עזבתי כי ביום אחד, אחרי שבעה חודשים, רמון מינה את בן זאב ליו"ר הקבוצה ולא ידעתי מזה".
"בראשל"צ המטרה הייתה לעלות ליגה, אבל אמרתי 'תנו לי שנה-שנתיים להכיר'. הבנתי שהמועדון הזה בכלל לא ראוי להיות בליגת העל. אין קהל, מגרש שלא ראוי לליגת העל, אין מסורת, אין שם כלום. יש מחלקת נוער טובה. כמעט עלינו בתקציב מאוד נמוך, כמעט עלינו עם אח שלי ניר. עשיתי אותו מאמן, הוא סיים נקודה מעליית ליגה. ניר יצטרף אליי לנבחרת? מה פתאום. יהיה לי צוות שמורכב משחקני נבחרת ישראל לשעבר".
על הפרק עם מכבי חיפה אפשר לכתוב ספר. ברקוביץ' ניסה לתמצת: "האם אני רוצה שתזכה באליפות? אני לא אוהד של אף קבוצה. מכבי חיפה פגעה בי. בהרבה דברים. לא נתנו לי שנת פרישה, לעולם לא באו והציעו לי איזה תפקיד ואמרו 'בוא זה הבית שלך'. מחלקת הנוער? יעקב שחר לא הציע לי, ברגע האמת הוא אמר לא. בחיים לא הזמינו אותי למשחק, בחיים לא הרימו לי טלפון ואמרו 'אייל בוא לערב חג, מדליקים נר'. בחיים לא. גדלתי במכבי חיפה ואין לי שום רגש אליה יותר".
"שחר גנב מאחורי גבי שחקן של ראשל"צ, את גיל יצחק. הוא לא היה חייב לי כלום, כי לשחקן לא היה חוזה בסוף העונה, אבל הוא היה צריך להרים לי טלפון ולהגיד לי 'אייל, חתמתי עם גיל יצחק', הייתי אומר לו בהצלחה. הגעתי לפגישה איתו, אמרתי 'יענקל'ה, אני לא לאמן בוגרים, תן לי את מחלקת הנוער, מנהל מקצועי. הוא אמר לי 'מצוין', הוציא הודעה והוסיף 'עוד חודש-חודשיים נתקדם, נחתום על חוזה'. ואז ראיתי שהוא מתחמק, שהוא התחרט. אני לא כועס עליו אגב, זאת זכותו, זה המועדון שלו, שיעשה מה שהוא רוצה. בינתיים הוא לא מראה כזו הצלחה בעשר השנים האחרונות".
ברקוביץ' המשיך לנתח את קבוצות הליגה. על הצוות של בית"ר ירושלים אמר: "אני רוצה לראות את האנשים האלה בכדורגל הישראלי. אני מעדיף לראות את האנשים האלה ולא כאלה שבכלל לא מבינים בכדורגל ולא מבינים את התרבות. יוסי בניון חי כל כך הרבה שנים באנגליה ובספרד, הוא מבין את התרבות. גם ברגעים של לחץ הוא לא נשבר, הוא שקול ועושה את העבודה בשקט, אבל מבחינה מקצועית עד עכשיו הם נכשלו".
"כשאתה מביא את רוני לוי, אחד המאמנים הטובים בישראל, כשאתה מביא את בניון, אחד מגדולי השחקנים בישראל, כשאתה מביא את משה חוגג עם הכסף שלו ואת אלי אוחנה שהוא האליל הכי גדול של בית"ר בכל הזמנים ביחד עם מלמיליאן, כשאתה לוקח את טדי והכל - אתה מצפה שיביאו אליפות. שכר שחקנים של שלושים ושבעה מיליון שקל ואין להם מחליפים. הם בנו את הקבוצה לא נכון. קינדה? היה צריך להיות לו מחליף, לא יכול להיות שאתה מסתכל על הספסל של בית"ר ומסתכל על הספסל של מכבי ת"א ומכבי חיפה".
ומה לגבי ב"ש? "הפיטורים של בכר לא מוצדקים. אני חושב שהיו צריכים לתת לו קרדיט על מה שהוא עשה ולסיים את העונה. אני חושב שאבוקסיס הוא המאמן הכי מצליח בישראל בארבע השנים האחרונות. לגבי תקציב והצלחות, אבוקסיס הוא המאמן הכי מצליח. אבל לא היו צריכים להביא אותו עכשיו, אני חושב שסגל השחקנים בב"ש חלש מאוד וזה בגלל בכר ואלונה. אני חושב שהוא היה צריך לפתוח את העונה".
במכבי חיפה הגיבו לדברים: "ההצעה הייתה כנה ורצינית, מתוך אמונה שאייל יכול היה לקדם את מחלקת הנוער והילדים שלנו. כמובן שאייל לא יכול היה להמשיך ולעבוד במדיה. מדובר בוויתור כלכלי לא קטן, שאינו בקנה מידתו של התפקיד המוצע ולכן ההצעה לא הבשילה להסכם".
