למרות שנחשב לאחד המאמנים הבכירים בכדורגל הישראלי, רן בן שמעון מצא עצמו לפני כשלושה שבועות בסיטואציה שהוא לא ציפה להיות בה. המאמן שהצליח לזכות באליפות היסטורית עם עירוני קרית שמונה, והוביל את מכבי פתח תקווה בעונה שעברה לפלייאוף העליון, סיים את תפקידו במלאבסים בטונים צורמים לאחר עימות מתמשך עם הלוזונים.
אולם בן שמעון, שפעם אחר פעם הצהיר על הדרך אותה מנסה להתוות לקבוצתיו, סימן לעצמו תוך זמן קצר את הדרך שלו והיעד אליו הוא רוצה להגיע: אימון נבחרת ישראל. ואכן, תוך זמן קצר הוא סומן כמועמד לתפקיד הנחשק. רגע לפני שיעמוד בפני ועדת האיתור, המאמן הגיע ל-"יציע העיתונות", ודיבר על הקריירה שלו עד כה, הפרידה ממכבי פתח תקווה, החזון לעמוד על הקווים של הנבחרת, כשתווך שלח מסר ברור לראשי ההתאחדות: אני האיש המתאים לתפקיד.
העזיבה במכבי פתח תקווה: סוף ידוע מראש
שנה וחצי בן שמעון הדריך את המלאבסים, כשבקדנציה שלו הוא הצליח להצעיד אותם עד לפלייאוף העליון אשתקד, וכן לזכייה בגביע הטוטו העונה. אולם מה שייזכר יותר מהתקופה שלו בקבוצה אלה חילוקי הדעות של המאמן עם הבעלים, אבי לוזון, שמתח כלפיו ביקורת פומבית מספר פעמים, עד שזו הובילה לפני שלושה שבועות לסיום דרכו.
בן שמעון הסביר את האירועים שהובילו לעזיבה: "לי ולקברניטי המועדון לא הייתה אותה תפיסת עולם. תמיד מדברים כאן על רצון לחולל שינוי אמיתי, ומצד שני כשלא מצליחים ישר רוצים לפטר. אין כאן סבלנות וזה פשע לדבר על דרך אותה אתה רוצה להנהיג. כשעושים תוצאות לא טובות הרבה מאמנים מתחילים לעזוב את הדרך האמיתית שלהם, אצלי זה לא קרה ולכן הלכתי".
יחד עם זאת, המאמן לא שכח להודות למי שרצה שהוא יישאר עד הרגע האחרון: "מי שהביא אותי למכבי פתח תקווה זה שינו זוארץ. כשרציתי ללכת הרגשתי שאני חייב לו הוא היה איתי כל הדרך. אחרי שאבי לוזון קילל אותי ביציע רציתי לעזוב, אבל זוארץ הציע לי להאריך את החוזה בשלוש שנים נוספות. אם זה היה תלוי רק בו הייתי ממשיך עוד הרבה שנים בפתח תקווה".
מודל קרית שמונה
התבוננות על הקריירה של המאמן, שהתחיל את דרכו כמאמן בוגרים אי שם ב-2005, כשהדריך את הפועל חיפה, מראה שעיקר ההצלחות שלו התרחשו דווקא בקבוצות קטנות, אלה שאף אחד לא ציפה מהן והצליחו בסיום להפתיע ולקטוף תארים. כך בתחילת הקריירה הוביל את קרית שמונה הקטנה לראשונה לאירופה, ושנה לאחר מכן פוטר ממכבי תל אביב. גם בהמשך תקופתו כמאמן המגמה נמשכה, כשהצעיד את המועדון של איזי שירצקי לאליפות היסטורית, וכעבור שנתיים לא הצליח להוביל את הפועל תל אביב לתואר ועזב בסיום עונה אחת בלבד.
לאור הניסיון שלו, המאמן בטוח שדווקא בנבחרת ישראל הקטנה, שמדורגת במקום ה-67 בעולם והצליחה רק פעם אחת להעפיל לטורניר גדול, הוא יכול לעבור תהליך דומה לזה שחווה במועדון הצפוני והציג את החזון שלדעתו עשוי להביא להצלחה.
"יש לי בעיה קשה עם אנשים שאומרים לפני שאין סיכוי או יש סיכוי", ניתח בן שמעון את הנבחרת, "אני מאמין ביכולת שלי. הקמפיין הראשון הוא לא לפרוטוקול ולכן לא צריך לוותר עליו מראש. צריך למצוא את הנוסחה שתשלב בין העתיד לבין ההווה. אפשר לעשות דברים אחרת וחייבים לחשוב מחוץ לקופסא".
המאמן הסביר בהמשך איך הוא יראה אותו תהליך שונה: "הנבחרת שלנו באירופה היא דיי קרובה למה שעשיתי בקרית שמונה בליגת העל. צריך לקחת שחקנים ולהעצים אותם. כך נוכל להפוך אותם להישגיים. יהיה לי הרבה יותר זמן להוביל תהליך במסגרת כזאת. הכי קל להגיד שבגלל כושר גופני אנחנו לא מצליחים. הרבה פעמים מה שחשוב בשחקן זה יציבות רגשית, דבר שאפשר לראות אצל שחקני הפועל באר שבע ומכבי תל אביב שמצליחים לאורך זמן".
גם בן שמעון יודע שבשונה ממכבי פתח תקווה שם הוביל חבורה צעירה, בנבחרת ישראל הוא יצטרך להתמודד מול שחקנים שנחשבים ככוכבים. למרות זאת, הוא בטוח שיש ביכולתו להתנהל מולם בהצלחה: "המאמן הבא יצטרך לא ללכת על קו עדין מולם. אסור לפעול רק בשביל לרצות שחקנים או תקשורת, צריך ללכת עם אמונה ועקרונות עד הסוף זאת הדרך היחידה להצליח".
קמפיין "קח אותי עיני"
למרות הרצון הגדול שלו להתמנות לנבחרת, בכלל לא בטוח שבן שמעון יבחר להיות זה שיעמוד על הקווים. מלבד המאמן, גם ניר קלינגר, אלי אוחנה, גיא לוזון ואלישע לוי מתחרים על התפקיד, כשכל החמישה יתראיינו על ידי חברי ועדת האיתור: ממלא מקום יושב ראש ההתאחדות תמיר גילת, חיים רביבו, משה דמאיו וצביקה רוזן, וינסו להרשים אותם.
המאמן הבהיר שיקבל כל החלטה שתתקבל על ידי הוועדה: "אני מאמין בכנות של האנשים שבוחרים את מאמן הנבחרת גם אם זה לא יהיה אני. מי שייבחר הוא כנראה הכי ראוי. אני לא עושה לעצמי שום קמפיין שיווקי פה. אני מאמין שאפשר לעשות שינוי. בכל מקום שהייתי הצלחתי להניע תהליך ואם הולכים לדרך צריך לקחת בחשבון שיהיו גם תקופות פחות טובות".
בסיום המאמן התייחס לפניות שקיבל מקבוצות אחרות: "אנורתוזיס מקפריסין דיברו איתי והיו לי מספיק הצעות. הנבחרת הצעירה בשלב הזה של חיי היא לא משהו שמסקרן אותי. הכוונה שלי זה למצות קודם כל את כל נושא הנבחרת הבוגרת, אבל יחד עם זאת אני לא נואש".
