26 במארס 2008, דקה 78 באצטדיון רמת גן. 24,500 צופים הגיעו לראות את המשחק של נבחרת ישראל מול צ'ילה והריעו לגיא אסולין שעלה להופעת בכורה במדים הכחולים-לבנים. התפאורה הייתה קלאסית והחילוף היה סמלי: הכישרון שעוד לא היה בן 17, נכנס במקום היהלום דאז של הכדורגל הישראלי, יוסי בניון, ,אבל התקווה התנפצה די מהר. מי שליהטט במחלקת הנוער של ברצלונה וקיבל את הכינוי המחייב "מסי החדש", לא ממש הפך לכוכב במועדון הקטאלוני וגם לא היווה פקטור עבור הנבחרת, שמדורגת 67 בעולם.
אסולין עשה אז היסטוריה והפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות נבחרת ישראל, אך זה נותר המשחק היחיד שלו במדיה עד היום. 8 שנים בדיוק חלפו מאז וזו הזדמנות לבדוק איך מי שאמור היה להיות היום הכוכב הגדול ביותר של הכדורגל הישראלי, הפך לגרסא מחודשת של שי בירוק, והאם הוא עדיין יכול להיות זה שיוביל את הנבחרת בשנים הבאות.
היהלום של המועצה האזורית
מגיל קטן ועוד לפני שידע שהוא רוצה להיות שחקן כדורגל, אסולין היה ילד של אבא. אלי אסולין, הסוכן של הקשר הצעיר, האמין שמדובר בכישרון יוצא דופן ושמר עליו בכפפות של משי. השלב הראשון היה הצטרפות לסניף מטה אשר של הפועל חיפה בגיל 6, באותה מועצה איזורית שהצמיחה בעבר את דקל קינן ובן בנימין. מי שקלטו אז את אסולין היו ניסים אלפסי, מנהל המחלקה, והמאמן של קבוצת הילדים, מיכה מלכה, שהמשיכו ללוות את הקשר באימונים אישיים לאורך הקריירה.
"ישר ראית שמדובר בשחקן מסוג אחר, אחד שאתה משפשף את העיניים מהמהלכים שלו כדי לראות שזה אמיתי", סיפר אלפסי על אסולין, שהיה אז בגן חובה ונראה שהכל הולך לו בקלות על הדשא. "גיא תמיד שיחק עם גילאים גדולים ממנו ב-3 שנים", נזכר מלכה, "מה שאני רואה היום בסרטונים של ליאו מסי כשהוא היה קטן, זה כלום לעומת מה שגיא עשה. לא אשכח שמכבי חיפה הגדולה הגיעה למשחק חגיגי אצלנו וניצחנו אותה 2:5 כשאסולין כבש 4 שערים ועשה ככל העולה על רוחו. אמרתי לסובבים אחרי המשחק: 'אני מאמן את השחקן הטוב ביותר בעולם בגיל הזה'".
אז מה היה כל כך מיוחד בילד מנהריה שגרם לו לנצוץ מעל כולם? בעוד היתר חיכו למסירה מהחברים, הוא זה שהיה נע ומותיר סחרחורת לשומריו, הבנת המשחק שלו הייתה יוצאת דופן ומעל לכל - הטכניקה. "בכיתה ה' הוא היה מבצע מספרות בשתי רגליים, לא ידעתי אם הוא שמאלי הוא ימני", סיפר מלכה, "אסולין היה ממציא תרגילים והטעיות כמו של רונאלדיניו בזמנו. אני 30 שנה מאמן במחלקות נוער ולא ראיתי דברים כאלה".
בקבוצה הטובה בעולם
לאחר שקפץ מהאקדמיה הצפונית עד לבית"ר נס טוברוק של שלמה שרף, אסולין סימן תחנה נוספת: ברצלונה. ז'וזפ קולומר וז'ואן מרטינס וילסקה, בכירים בלה מאסיה שהיו באנדורה במהלך מבחנים שנערכו לכישרונות צעירים, זיהו אותו ולא היה ספק. "הוא טוב מאוד", הם אמרו אז על מי שהפך לבן טיפוחיו של נשיא המועדון באותה תקופה, ז'ואן לאפורטה. "אני ואבא של גיא הגענו למשרדים של ברצלונה והייתה שם שמחה ואושר שאי אפשר לתאר", נזכר אלפסי, "פתחנו שמפניות ולאפורטה תהה באיזו נבחרת הוא ישחק - ספרד או ישראל. אסולין התלבט מאוד איפה לשחק. רק שתבינו באיזו רמה זה היה - זו לא הייתה שאלה בכלל אם הוא יהיה כוכב בישראל, לכולם זה היה ברור".
אסולין המשיך לשחק עם ומול גדולים ממנו וסומן כהבטחה הגדולה ביותר בלה מאסיה לצד אחד - תיאגו אלקנטרה. הכישרון הישראלי גנב את הפוקוס בקבוצותיו במחלקת הנוער, שיחק בקבוצת המילואים של בארסה תחת פפ גוארדיולה, עזר לה לעלות ליגה ובמועדון פינטזו על הצלחה גם בליגה של הגדולים. בינתיים אסולין זכה למעמד של תושב ארעי בדרך לקבלת אזרחות ספרדית, הפך ליקיר התקשורת הישראלית ובארץ עקבו אחרי כל צעד של הילד מברצלונה.
גם דרור קשטן - מאמן הנבחרת הבוגרת באותה תקופה ואחד שהיה דורש משחקניו "לקרוע" זוג נעליים לפני קבלת ההזדמנות - שם עין על הכישרון הצעיר, חרג ממנהגו וזימן את אסולין לסגל עוד לפני ששיחק בקבוצה בוגרת. המאמן הוותיק בעל הפנים החתומות בהופעת לפני כלי התקשורת, התמוגג מהקשר ואמר: "גדל כאן שחקן בקנה מידה עולמי, אבל צריך לתת לו זמן, צריך לתת לו להתפתח. הוא כישרון בלתי רגיל, ושחקנים כאלה יכולים להוות נדבך מוצק בנבחרת בשנים הבאות".
ואסולין? כשנחת בארץ לקראת הופעת הבכורה בנבחרת הבוגרת, הוא הסתיר את הדילמות עליהן דיבר אלפסי: "מההתחלה אמרתי שהנבחרת שבה אני רוצה לשחק זו ישראל. לא היו לי כלל התלבטויות ואני שמח מאוד על ההזדמנות שניתנה לי. זו גאווה בשבילי וזיכרון שיישאר איתי כל החיים. הופתעתי מאוד מהזימון, אבל שמחתי וזה מאוד כיף".
המשחק מול צ'ילה הגיע, גם החילוף המפורסם ואז נרשם עוד ציון דרך בקריירה הקצרה של אסולין: בכורה בקבוצה הבוגרת של ברצלונה. זה אמנם לא היה במסגרת רשמית, אלא בגביע קטאלוניה מול ג'ירונה, אך הקשר הישראלי הראה ניצוצות שהסבירו מהיכן הגיע הכינוי המחייב וגם זכה למחמאות בתקשורת הקטאלונית. עם זאת, אסולין לא מצא את עצמו בקבוצת המילואים תחת לואיס אנריקה ואז החלה ההידרדרות: בארסה הגישה לו הצעה לחוזה חדש בלי סעיף שמחייב הקפצה לקבוצה הבוגרת, הוא סירב, עבר בין אינספור קבוצות, הרבה להיפצע ושיחק מעט. מי שהיה היהלום הנוצץ של בארסה הפך לחבר קבוע ברשימת הפלופים של לה מאסיה.
בעיה מנטלית ופיזית
מחלקת הנוער של בארסה נחשבת לאחת הטובות באירופה אם לא לטובה ביותר, אבל מעטים השחקנים שמצליחים לעשות את המעבר מלה מאסיה לקבוצה הבוגרת. רבים נאלצים להמשיך את הקריירה שלהם בקבוצות אחרות ואסולין הוא רק עוד שם אחד ברשימה הזו. אז מה הוביל למצב שבו אחד הכישרונות הגדולים באירופה בעבר לא מוצא דקות במאיורקה מתחתית ליגת המשנה בספרד וגם לא עובר מבחנים בגלאזגו ריינג'רס הסקוטית? למי שמלווים את אסולין מגיל צעיר יש תשובה.
"כואב לי להגיד את זה כי הוא כמו הילד שלי, אבל כתוצאה מהעניין המנטלי, הוא היה פגיע מאוד מבחינה פיזית וחשוף לפציעות", מסביר אלפסי, "לשחקנים ברמות הגבוהות יש מודעות אישית לגוף שלהם והם עובדים קשה בכדי לחזק אותו. בוא נאמר שבגלל שגיא עשה מה שהוא רצה עם הכדור, אז המאמנים בגילאים הצעירים ויתרו לו על האימונים הקשים - על הכושר, על השיפור של היכולות הפיזיות וזה היה בעוכריו. זה לא סוד שהוא שברירי, אנחנו רואים את זה כשמתקלים אותו. בעוד אחרים ממשיכים לשחק, הוא נפצע כל הזמן".
כשאסולין היה מגיע לחופשות בישראל בקיץ, מנהל מחלקת הנוער של מטה אשר היה זה שהעביר לו אימונים אישיים, אז הוא נחשף לכך ביתר שאת: "הוא היה עושה קיצורי דרך ותמיד הולך רק למשחקי כדור, ולכן היה מוותר על חימום ומתיחות. כשניסיתי לשכנע אותו לבוא לחדר הכושר ולחזק קצת את השרירים ואת המפרקים כדי שיהיה פחות פגיע, הוא לא כל כך התלהב בלשון המעטה. הפציעות החוזרות שלו הן לחלוטין לא חוסר מזל כמו שנוטים לומר".
אולם לא בכך הסתכמה הבעיה של אסולין. מאמנים שליוו אותו מספרים על שחקן שבכל אימון גורם להתרגש ממנו, אך בזמן משחק נעלם לדקות ארוכות. "הוא ילד ביישן ושקט", אומר אלפסי, "הייתה לו בעיה להופיע לעיני קהל רב. תמיד הציפיות ממנו היו בומבסטיות וזה היה מלחיץ אותו לשמוע את הקולות מסביבו. אני חושב שיש לכך השפעה, כי הפער בין האימונים למשחקים הוא עצום. בכל מקרה הוא מודע לכך ומנסה להתמודד עם זה בדרכים מקצועיות".
חלום הנבחרת עוד יכול להתגשם?
"לחזור לשחק בישראל? זה פסול מבחינתי", אמר אסולין בראיון בינואר 2015, אבל אחרי שלא שיחק קרוב לשנה, האסימון נפל. הוא הפך למושא ללעג, רשם רק 6 הופעות בעונה שעברה במאיורקה ובסופו של דבר מצא את עצמו כחלק מרכבת שחקני הרכש של הפועל ת"א. מאז הגיע לאדומים בינואר, הקשר אמנם הראה ניצוצות, אך עדיין לא הצדיק את הציפיות. עד כה הוא לא פתח בשום משחק, עלה מהספסל 7 פעמים וצבר 172 דקות, בהן לא הצליח לכבוש או לבשל.
ולמרות זאת, מי שמלווים אותו מאז צעדיו הראשונים, בטוחים שהוא בדרך הנכונה. "כשרואים את ברצלונה אנחנו אומרים 'למה הם שונים כל כך מאיתנו?', זו בדיוק התגובה כשרואים את גיא אסולין לעומת אחרים היום", אומר מלכה, "השחקנים כאן חושבים לאט, בעוד הוא רואה את המשחק כמה צעדים קדימה. למרות שקיבל מעט דקות, ברור שבליגת העל אין שחקן ברמה שלו. אם יתנו לו 90 דקות, אין סיכוי שהוא לא יבשל או יבלוט. זה לא שחקן שקונים בשבילו כרטיס, אלא מנוי לעונה שלמה".
ומה בנוגע לנבחרת? לאלפסי אין ספק שבקמפיין הקרוב, בו סיכויי ההעפלה למונדיאל נמוכים מאוד, זו הזדמנות טובה להחזיר את אסולין למדים הלאומיים: "הוא שינה פאזה - אמנם קצת באיחור, אבל עדיין לא מאוחר מדי. כעת הוא מבין שהוא חייב לשחק ולקחת על עצמו יותר בכדי לחזור לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי בפרט והאירופי בכלל. למרות כל מה שעבר עליו, אסולין עדיין אחד הכישרונות הגדולים שצמחו פה וחייב להוביל את הנבחרת". גם מלכה הסכים והעביר מסר: "עם כל הכבוד ליוסי בניון ואייל ברקוביץ', אסולין הרבה יותר מוכשר מהם. הוא פשוט צריך מאמן אמיץ שיאמין בו שוב, ומכאן הדרך שלו למעלה סלולה".
