ענף קטן הטניס בארץ ומשום שהוא כזה – הרבה בוחשים בקדרה. בניגוד לענפי ספורט אחרים, בספורט הזה אני הולך בעיניים עצומות אחרי האיגוד. אסף חפץ הוא איש רציני ותחתיו נמצאים אנשי מקצוע טובים שפועלים בשקט ולא עושים יותר מדי רעש. עובדה – הדבר היחיד שעובד טוב בענף זו נבחרת הדייויס שלנו, נבחרת שנעשו בה שינויים אמיצים מבית היוצר של האיגוד.
רבע-גמר גביע דייויס הוא מעמד של פעם בעשרים שנה, עובדה שהפעם האחרונה שהיינו שם הייתה לפני 22 חורפים. הפעם, בניגוד לפעם האיומה ההיא בהודו, זה יקרה בארץ. הויכוחים על "נוקיה" או רמת-השרון פשוט מוציאים אותי מדעתי.
החלטת האיגוד לנצל את המעמד כדי למנף את הטניס ולקיים את ההתמודדות בנוקיה היא נכונה ונבונה מכמה סיבות. ראשית, הסיכוי שלנו לנצח את רוסיה הוא נמוך ביותר, בין אם זה יקרה ברמת-השרון או ביד-אליהו. שנית, בהיכל סגור עם 11,000 צופים נלהבים – יתרון הביתיות ותחושת העליונות של הטניסאים תגבר.
לאיגוד גם יש סיבה מצוינת להביא את הטניס ליותר קהל, ליהנות מהכנסה חסרת תקדים ולקיים עימות בהיכל מודרני רחב ידיים עם אפשרויות להראות לעולם שאנו יכולים לעשות זאת ברמה הגבוהה ביותר. ואינני מדבר כמובן על חוסר הנוחות הבולט בלהגיע לאצטדיון המיושן ברמת-השרון, על שלל בעיות המיקום והחניה שלו.
אבל ג'נין שטראוס שלנו לא מרוצה. הגברת ממרכזי הטניס שיודעת לשלוח ביד אחת הזמנות נדיבות לאירועי גאלה וביד השנייה לבקש ללא בושה מאות שקלים עבורם, רוצה להשאיר את העימות ברמת-השרון. יש לה עוד כמה תומכים שרוצים לשמר את הטניס בתוך קומונה סגורה. במקום להשמיע מחאות, שתהיה שטראוס גם אשת מעשה ותממן מכיסה את עלויות הפרשי ההכנסות שיוצרו לאיגוד הטניס מהישארות ברמת-השרון. תאמינו לי שיש לה איך לעשות את זה ותאמינו לי שהיא גם לא תעשה את זה.
ההתמודדות מול רוסיה, לא תהיה הראשונה שתיערך בהיכל התל-אביב. לפני 20 שנה בדיוק, אירחה שם ישראל את צרפת – במה שזכור עד היום לבכירים בענף כאחד מהרגעים הנוצצים בתולדות הטניס הישראלי.
הפסדנו אמנם 4:1, אך נראה כי עד היום לא היה בארץ משחק שהשתווה לזה בין עמוס מנסדורף להנרי לאקונט (הצרפתי ניצח ב-5 מערכות מותחות). האם הייתה להיכל תרומה לכך? כמובן. באווירה שכזו מגיעים לשיאים חדשים וכשמדובר בנבחרת כה נחותה כמו שלנו – זה לטובתנו.
ואי-אפשר בלי עודד יעקב. מישהו יכול להסביר לי מה בוער ל"ידיעות אחרונות" להעניק לו טור על כל רשרוש שמתרחש בעולם הטניס? האם זה פרס על ההפסדים המביכים שלו בגביע הפדרציה או על כך שהשאיר לאייל רן נבחרת בדרג נמוך בגביע דייויס? מהיכרותי את עורך המדור, נראה לי שמשהו כאן מוצנח עליו מלמעלה.
מישהו מפחד מההצלחה של בוזגלו?
הגרלה קלה, הזדמנות פז, ממש מתחננים אלינו שם במוקדמות גביע העולם שניקח כבר את הכרטיס הזה ונעלה למונדיאל. אבל במקום לקחת את הצ'אנס, העדיפה ההתאחדות להישמר משינויים ואת המחיר כולנו נשלם נגד יוון.
להשאיר את מאור בוזגלו מחוץ לסגל זו חוצפה ממדרגה ראשונה. מה יכול להיות מקצועי בלבחור סגל בלי השחקן הישראלי הכי טוב?! אילו שיקולים עברו בראש לפני החלטה מגוחכת שכזו? האם מישהו אחר התערב בזה? אולי אחד השחקנים שמפחד על מעמדו? מבחינתי כל השאלות פתוחות. תהיו בטוחים שאוטו ריהאגל לא יאמין שבוזגלו לא בסגל, רק למה אנחנו צריכים לעזור ליוונים? העיקר שאף אחד לא יגזול לבן יקיר יוסי את השליטה בנבחרת.
אריק בנאדו, בלם עם ניסיון אדיר ויכולת לתרום בעימות הכפול הקשוח, נשאר גם בבית. ומי כן מוזמן? דין מורי... זהו עוול לבלם הצעיר של הכתומים וזה גם מעלה תהיות קשות. מדוע המאמן הלאומי, לא רק קשטן אלא כל אחד אחר, לא מחויב לנמק את זימוניו. ואלו הפעם, מעוררים שאלות יותר מתמיד.
גם פיני בלילי, המקופח התמידי, יראה את ההתקפה הישראלית נתקעת מול היוונים וישאל עצמו מה לכל הרוחות הוא עושה מול המסך. העיקר ששחקנים מדרגה שנייה ושלישית שמשחקים בקבוצות עלומות בבלגיה, יקבלו זימון מקומם.
מישהו אגב, באמת מאמין שנוציא יותר מנקודה מול היוונים? גם הוא אופטימי מדי, כי אחרי הסגל הזה אין לי ספק: יוון תכריע אותנו בצמד המשחקים. בדין.
כל-כך הרבה דברים יפים עושים בהתאחדות, דווקא כשיש לנו הזדמנות להראות כמה נאורים ומתקדמים אנחנו, יש מי שמחזירים אותנו אחורה. השתלטות המוסיקה המזרחית על אירועים בינלאומיים היא מבישה ובלתי נסבלת.את ההמנון הלאומי לא צריך לשיר שלומי סרנגה, עם כל הכבוד לו. מה עם אבי טולדנו? מה עם הכל עובר חביבי? אולי הברקה עם אסתר עופרים? להזמין את חדווה עמרני? חסרים זמרים עם אוריינטציה אירופית שישירו את ההמנון ויעניקו לקהל קצת תרבות. אחרי זה מתפלאים למה גדלים כאן אוהדים גסי רוח ולא בעלי אורך רוח.
חבל שהיוונים שיגיעו לכאן וגם אורחים נוספים מחו"ל, יחשבו שהגיעו לעוד פרובינציה במזרח התיכון.
