עונת הכדורגל הבאה עלינו לטובה, היא בסך-הכל יומן מקדים לעונה של אחרי, למימוש שיטת 16 הקבוצות ב-2 הליגות הראשונות. למי שמצפה לגדולות ונצורות מהעונה הקרבה, כדאי שיצנן את ציפיותיו. הקבוצה היחידה שהעלתה את רף הציפיות היא מכבי ת"א – היתר שמות את כף הצלחתן בבינוניות האחרות.
אלופה לפני זעזוע
האלופה בית"ר ירושלים אמורה לשייט לתואר נוסף, אך מעבר למצבת שחקנים אדירה, לא עשו שם שיעורי בית בפגרה בעמדות חשובות שבתוך המגרש וגם על הספסל. שום היה חייב לחזק את הצוות שלו באנשי מקצוע חזקים יותר, העובדה שלא עשה זאת – עלולה להיות בעוכריו. אליפות היא אלמנט של עומק ולבית"ר יש כזה בשפע. אין עוד קבוצה בליגה שיכולה להעמיד שני הרכבים קטלניים שיכולים להתמודד על האליפות ואכן האמרה הנכונה שבאימונים של בית"ר אפשר לראות את שתי הקבוצות החזקות בארץ, אמורה לבוא לידי ביטוי, גם אם יהיו בקרוב זעזועים כאלו או אחרים.
לסגנית האלופה מכבי נתניה מגיע קומפלימנט על כך שהחליטה לשדרג עצמה בעמדה החשובה מכל – עמדת המאמן, אך דווקא בתחום שבו הוא צריך לקבוע יותר מכל: צירוף והחלטה על שחקנים ישראלים, נראה כי יותר מדי פונקציונרים נכנסים לשטח ההפקר, עושים כבשלהם ומנצלים את העובדה כי לותאר מתיאוס לא יודע מי נגד מי כשמדובר בכוכבי הביצה שלנו. דניאל יאמר חייב להשלים את הצעד הנוסף ולמנות מנהל מקצועי ישראלי שיאיר למתיאוס את הדרך ללא אינטרסים צרים. כל עוד זה לא המצב, נתניה לא תוכל לשחזר את סגנותה, אך בהחלט תדבר בצמרת.
קריית-שמונה ניצלה אשתקד את השקט וחוסר הציפיות מצד אחד ואת חולשתה המדהימה של הליגה מצד שני, כדי להגיע למקום השלישי. העונה, עם אותו חומר שחקנים מינוס שוער – דבר העלול להזיק לה, גם מקום בין ששת הראשונות יהיה נאה ביותר. מישל דיין הוא מאמן מצויין שחלש מאוד ביחסי ציבור ואינטריגות, אך בשטח עובד קשה ומבין לא מעט כדורגל. איזי שרצקי, האיש והחזון, יזכה לנחת נוספת משחקניו גם בעונה הנוכחית.
בני-סכנין היא סימן שאלה גדול. בדומה לקריית-שמונה, דילגה סכנין על ניתוח דחוף בעמדת השוער וכך היא נשארת עם חור גדול בעמדה החשובה. סכנין עברה שדרוג בעמדת המאמן עת חתם בה פרדי דוד – איש מקצוע רב רושם וידע. קבוצת הכוכבים של העונה שעברה שכשלה לקראת סיום העונה, התפרקה כמעט לגמרי ודוד ייאלץ להסתדר עם סגל פחות נוצץ ותקציב מופחת. אם יצליח להישאר ליגה – ירשום לעצמו עוד הישג אדיר.
אשליות האליפות של מכבי – ההצלחה השקטה של הפועל
מכבי חיפה, ללא קשר לתוצאות שתשיג, תמשיך להיות חלון ראווה מבחינת ניהול, שקיפות ולוגיסטיקה, אך נדמה שיעקב שחר ממתין לירידה בסכומי השוק הגבוהים שהכניסו בית"ר ירושלים ומכבי ת"א, כדי לחזור להיות שחקן מרכזי במשחק. לשם כך הרשה לעצמו להחתים מאמן בסטנדרט נמוך יחסית למאמנים שהגיעו לעבוד במכבי חיפה והציפיות בהתאם. גם בלי מאמן, זו קבוצה שצריכה לשייט לחמישייה הראשונה – החוכמה היא השדרוג. כאן, אין לצערי בשורות לאוהדים הירוקים אשר אני נמנה עליהם.
אלכס שניידר נכנס למכבי ת"א ומתנהג כמו שבוס גדול צריך להתנהג: שותק ומשקיע. שניידר בנה לכאורה במכבי ת"א קבוצת חלומות שבכל קונסטלציה אחרת הייתה צריכה להתמודד על האליפות ראש בראש עם בית"ר ירושלים. אך מעשי קוסמות ויחצנות לא יעזרו כאן, כי כדי להצליח במכבי ת"א צריך עצבי ברזל, דרך מקצועית מושרשת עמוקה ובעיקר... מזל. אני לא רואה את אלו קורים השנה במכבי. אני לא מתכוון להמר על מכבי ת"א כיורדת או כקבוצת תחתית, אך אם למישהו יש אשליות שהקבוצה הזו תתמודד על האליפות – הרי שהוא חייב להתנער מהם.
דווקא הפועל ת"א, בשקט-בשקט, מוכנה לליגה יותר מכולם. מכל מאמני הליגה, אלי גוטמן הוא המאסטר-פיס, הערך המוסף של המועדון שלו. כשכולם נפשו, הוא עבד קשה כדי לבנות בוולפסון קבוצה בצלמו ובדמותו. סמנו את הפועל ת"א כסוס השחור של הליגה, כי לטעמי היא הולכת לרוץ חזק מאוד בצמרת. אליפות? לא עם עומק דל ושדוף שאין לה, אבל אל תתפלאו אם בסוף העונה יתברר כי לאדומים יש את ההגנה הטובה ביתר בליגה.
בני-יהודה עשתה נכון שהביאה את גיא לוזון, אבל דומה כי שוב כמו בהפועל ת"א, לא התעקש המאמן המוכשר על רכש מאסיבי מחוייב המציאות. צרות מריחים מרחוק וכאלו נראות בשפע בשכונה. ירידה? לא בטוח, אבל מבחנים מורטי עצבים הם תסריט ריאלי.
אשדוד בצמרת הגבוהה – הכח לא תרד
מ.ס. אשדוד תהנה היטב מפירותיו של יוסי מזרחי. מסע ההיחלצות לא היה מקרי, המאמן היסודי והרציני יוליך את הקבוצה המוכשרת של ג'קי בן-זקן לצמרת וגם יעשה הרבה צרות לגדולות. אשדוד נראית תפורה באופן קלאסי על המקום השלישי, אחרי בית"ר והפועל ת"א, אך לפני מכבי ת"א ומכבי חיפה וזה אמור להיות הישג פנטסטי.
מכבי פ"ת שינתה ברגע האחרון את מעמדה מקבוצה שתיאבק שוב בתחתית – למי שיכולה להחזיר את ימי הזוהר שלה. הכל כמובן בהחלפת המאמנים הנכונה ביותר שעשתה קבוצה כלשהי בליגת העל. הבאת גיא עזורי היא לא רק הברקה של הבעלים עמוס לוזון והיו"ר שינו זוארץ, אלא סוף סוף בשורה מקצועית חשובה לשחקני הקבוצה המוכשרים שלא הוציאו אחוזים בודדים מהפוטנציאל הטמון בהם. עם עזורי, מכבי פ"ת תגיע הרבה יותר רחוק ממה שמנבאים לה.
הפועל פ"ת חוזרת לליגת העל אחרי עונה, עם הרבה רעש, אך עם כיסים ריקים ומצבור בעיות. מינויו של זאביק זלצר למנהל המקצועי אמור היה להפיח רוח חיים חדשה, אך המאבקים עם מחפוד והעובדה שהרכש לא היה נכון ובנוסף גם לא מספיק – עלולה לסבך מאוד את המלאבסים. ירידה חוזרת? חוששני שכן.
הכח ר"ג, הקבוצה שכולם מסמנים כיורדת בטוחה, עוד תהפוך את התחזית על פיה. בפועל לקבוצה תקציב של תחתית הליגה השנייה, אך בפועל עושה דודו דהאן עבודה שקטה ומקצועית להפליא. למרות כל הקשיים, נראה כי המנטאליות וההבנה הטקטית שהשריש דהאן בשחקניו – תגרום לאחד הסיפורים המעניינים של עונת המשחקים הקרובה. יורדת בטוחה? לא כ"כ מהר, אם בכלל.
לו יהי...
12 קבוצות, 12 מטרות שונות, 12 התחלות חדשות. בסוף השבוע זה ייצא שוב לדרך וימשיך לרגש אותנו מחדש. בוא נייחל להנחת תשתית מוצלחת שתפתח את הדלת ליותר שחקנים ישראלים, להצגת כדורגל חיובי ולשיפור מהותי בתשתיות, כזה שיאפשר לקהל הפוקד את המגרשים, לראות בכך בילוי של ממש כמו באנגליה למשל, ולא יציאה לשדה קרב. בהתחשב "בהישגינו" וברמת הכדורגל שלנו, גם זה בהחלט יספק.