לפני כל משחק נבחרת מאכילים אותנו באותה אטריה שהפכה להיות כבר קרה ומעופשת: אל תשאלו, יוסי בניון פצוע! כמעט בטוח שהוא יחמיץ את המשחק. בסוף הוא עושה לנו טובה ועולה לשחק כביכול לא כשיר. כך הוא גם מכסה היטב את ישבנו במקרה והוא לא מספק את הסחורה. במקרה שקורה כמעט ברוב המקרים בנבחרת, יש לומר...
זה לא מפריע לתקשורת להתגייס וממש לרכון סביב בניון – כאילו בלעדיו אין נבחרת, כאילו לפניו לא היה כאן כדורגל. והוא, משחק אותה צנוע ואפשר לראות כמה הוא נהנה מכל רגע. הנזק שגורמת סאגת בניון לנבחרת ישראל הוא אדיר והשפעתו השלילית ארוכת טווח: יש כאן התבטלות איומה בפני שחקן שלא הוכיח כי כל הכבוד שניתן לו, הוא אכן מגיע לו. בניון לא הוביל את הנבחרת לשום הישג יוצא דופן ואין לי מושג מדוע האשראי שלו הוא בלתי מוגבל.
גרוע מכך, המאמן הלאומי פשוט מתבטל בפניו ובכל מה שקשור אליו. עדיין לא מאוחר דרור קשטן, אתה עדיין יכול לצאת גדול ולהגיד לבניון: "לא כשיר, לא תודה, לא צריך, נסתדר בלעדיך" ולהזמין את מאור בוזגלו במקום זה שעושה לנו טובה שהוא משחק. עם בוזגלו, ישראל הייתה יכולה לפנטז על ניצחון מול יוון. אבל שאף אחד לא ישלה את עצמו – זה לא יקרה. כי הנבחרת הזאת הולכת עקום מתחילת הקמפיין ואין סיבה שזה יתיישר כעת.
חבל על ההזדמנות שתתפספס, חבל שיוון תחגוג על חשבוננו. העיקר שיוסי ישחק, זה הרי הדבר הכי חשוב שיש, לא?
בושה בנתניה
לדניאל יאמר חילקתי הרבה מחמאות: אמנם לעתים סלדתי מכך שהוא סוטה מתרבותו הגרמנית ומאמץ לחיקו התנהגות ים-תיכונית שלא מתאימה לבעלים, אך בסך הכול תקופת כהונתו מוצלחת מאוד והיא כוללת את הבאתו של לותאר מתיאוס.
עם כל הכבוד ליאמר, הייתה מכבי נתניה לפניו. ועוד איזה מכבי נתניה. את מוטל'ה שפיגלר כיבד הבעלים בתפקיד נאה ובהחלט ראוי. אך להיכן תוביל הבושה כשמסלקים מיציע הכבוד את עודד מכנס? תגובתו של יאמר לנושא הייתה שמכנס גורם נזק לנתניה. אני מכיר את מכנס שנים רבות ואינני מסוגל לדמיין את האיש הנעים והאינטליגנט הזה פוגע במשהו, וודאי שלא במתכוון.
עודד מכנס הוא לבטח אחד מחמשת האושיות החשובות והמשמעותיות בכל תולדותיה של מכבי נתניה והוא ראוי לכבוד נצחי במועדון. מי שלא מוקיר ומכבד את עברו, שלא יצפה לעתיד טוב יותר.
בוער בצמרת
הפועל ת"א חזרה לתמונה, אך הבעיות לא מפסיקות לרדוף את אלי גוטמן חסר המזל. הפעם היה זה אניימה ששלח ד"ש ידידותי לפניו של שחקן בני-יהודה. אולי במקום בו הוא גדל, כדור לפנים הוא אקט חברותי...
מכבי נתניה חזרה לעניינים והיא תהיה בעניינים עוד זמן רב. מתיאוס עובד והוא מביא קבלות. בית"ר תישאר גם היא בתמונה כמעט עד הסוף, אבל קשה להבין איך קבוצה מוצפת כשרון וניסיון כמוה – הגיעה למצב בו היא רודפת אחרי שלוש קבוצות בינוניות כדי להשיג אליפות מובנת מאליה.
לפחות מכל חבורת הלוזריות האלה יש ווינר אחד – קהל חובבי הכדורגל שייהנה כנראה מאחת הליגות הצמודות שהיו כאן מזה זמן רב.
חיים יעקב – תעודת הביטוח של איגוד השופטים
לאורך עונות רבות אני עוקב בהערכה רבה אחר חיים יעקב, אולי השופט היחיד בישראל שלא סובל מתכונות ההתנשאות, הבולטות, הבורות וגסות-הרוח של חלק ניכר מהשופטים. ליעקב אין מניפת יחסי ציבור, לא חברים באיגוד וגם לא אנשי תקשורת שממנפים אותו. אבל הוא שופט כדורגל מעולה, נקודה.
במשחקיו אין כמעט שערוריות וגם אם כן, הן נפתרות בדרך ארץ ובמקצועיות מופתית. ולמה אני מדבר על זה? פשוט מאוד – בדיוק כמו ברוב המשחקים שלו – שכחתי ולא שמתי לב מי היה השופט במשחק של בית"ר ירושלים בקופסא.
הכרה מאוחרת בערן קוליק
בני-סכנין עשתה צעד נכון שהחתימה את ערן קוליק, אחד המאמנים הותיקים בישראל, איש כדורגל בעל ידע ניכר וגם ג'נטלמן נעים הליכות. מגיע לקוליק לאמן בליגת העל, כי הוא עבר קילומטראז' מרשים בליגות הנמוכות וגם הביא קבלות כמעט בכל מקום בו עבד.
גם בתחילת דרכו בסכנין, לא יצא קוליק בהצהרות גדולות, אלא עשה את מה שהוא יודע הכי טוב: שם על עצמו משרוקית, לבש אימונית והתחיל לעבוד. ההצלחה של קוליק היא הכרה מאוחרת לא רק בערן עצמו, אלא בדור מאמנים ותיקים יחסית שאולי יש הסבורים שאבד עליהם הכלח, אך מתברר כי הידע והדרך שיש בהם – יכולים עדיין לשמש מורה נבוכים למאמנים אחרים.
קוליק אינו לבד, לצדו עוזרו הנאמן ניסן יחזקאל. מאמן מוכשר זה, משלים את ערן ואני חוזה לו עתיד בתחום.
הצעד הראשון שצריך קוליק לנקוט בסכנין הוא החלפת השוער. יש לו על הספסל מחליף מצוין שיכול לסייע לקבוצה בהמשך הדרך, הרבה יותר לטעמי מהשוער הנוכחי.