השבוע נפלה בחלקי חוויה בלתי רגילה לארח בבית הספר למאמנים במכון וינגייט את גדול שחקני הכדורגל בבריטניה. האיש, הג'נטלמן והשחקן הפיקח והמשובח שזכה כבר מזמן לתואר הכה מכובד סר בובי צ'רלטון.
לצעירים שבאוהדי הכדורגל בובי צ'רלטון השם אולי לא אומר הרבה אבל מדובר ללא ספק בפלה של האי הבריטי. איש אשר הוביל את נבחרתו – אנגליה של 1966 - לזכייה בגביע העולם הכה נחשק. זו היתה הפעם הראשונה שהנבחרת של המלכה מצליחה לזכות בגביע הנחשק, תוך שהיא מכניעה את גרמניה הגאה במשחק הגמר שנערך באצטדיון וומבלי הישן, ממנו זוכרים בעיקר את שערו השנוי במחלוקת של ג'ף הארסט האגדי (שאגב כבש שלושער באותו משחק).
סר בובי צ'רלטון הינו אחד מניצולי אסון המטוס שפקד את מנצ'סטר יונייטד בנסיעתה חזרה לאנגליה אחרי משחק בגביע אירופה. תשעה מחבריו נספו באותה תאונת מטוס בשנת 1958 והוא הצליח לאחר שנה של התנזרות מכדורגל ופחד לחזור לעצמו ובגדול.
האיש והאגדה הוא סמל ומופת לצנעה ולפרגון בכדורגל בכלל והאנגלי בפרט, ואך טבעי היה לשמוע אותו מפרגן לבחירתו של קפאלו כאיש הנכון ביותר לאמן את אנגליה לקראת המונדיאל הבא. לטעמו של צ'רלטון אנגליה היא מועמדת רצינית ביותר לזכות בגביע העולמי ב-2010 וזאת בהנחה שלא יהיו פציעות חמורות בסגל המוכשר של קפאלו.
אז. ועכשיו
כאן אצלנו על מגרש הכדורגל המטופח של מכון וינגייט הסתובב לו כל הבוקר ביום שישי האחרון סר בובי הענק והתייחס לכל ילד וילד בפרויקט המשותף בו הוא נוטל חלק – כדורגל למען השלום, פרויקט הקיים כבר תשע שנים בארץ בשקט ובצנעה.
הפעם, לקראת המכבייה הנפתחת בעוד יומיים, הפרויקט קיבל תפנית רצינית כשאנשי האקדמיה לכדורגל של מנצ'סטר יונייטד וכן סר בובי הגיעו לכבד את האירוע והעבירו סדרת אימונים ותרגילי כדורגל לצעירים. דו קיום אמיתי בזכות שגרירי אמת של משחק הכדורגל.
המשך ביקורו של סר צ'רלטון כלל מסיבת עתונאים רבת משתתפים עם אנשי עתונות מכל המגזרים, והחוויה שלי כמארח מטעם בית הספר למאמנים היתה לראות מאמנים ותיקים של נבחרות ישראל כמו אמציה לבקוביץ' ויוסל'ה מירימוביץ' מגיעים בכדי לכבד את ענק הכדורגל הזה.
הצניעות הבלתי מתפשרת של סר בובי היא גולת הכותרת של המסיבה. גם כשניסו להרגיז אותו בשאלה קנטרנית על בחירתו של קאנטונה לשחקן הגדול של מנצ'סטר בכל הזמנים, תשובתו הצנועה של צ'רלטו היתה "אני לא כועס ולא מקנא. אני לא אוהב את זה אבל קאנטונה היה שחקן גדול מאד ונתן לחבורת הצעירים דאז של מנצ'סטר – האחים נוויל, סקולס וגיגס את האפשרות להתפתח לידו ולזכות בתוארים". בלי התלהמות, בלי כעס ובעיקר בלי אוירה שלילית.
מלך השערים בכל הזמנים של היונייטד (249 שערים, שיא שעדיין אף אחד לא מתקרב לדגדג) התייחס בסבלנות לכל השאלות הרלוונטיות – עזיבתם של רונלדו וטבס, בואו של אואן ומעמדו של אלכס פרגוסון הכל יכול במועדון. צ'רלטון התייחס ביתר הרחבה דוקא לתרומתו לקהילה הרחבה בעולם. הוא תיאר איך הפך את הכדורגל לכלי ישים לטיפול בצעירים במצוקה בעולם, איך הוא פועל לגייס כספים לארגונים אשר עוזרים לצעירים השוקלים לשים קץ לחייהם לשנות דעתם דרך מגרש הכדורגל.
לשאלתי הממוקדת על פיתוח נוער במנצ'סטר יונייטד בעידן הגלובליזציה וריבוי שחקנים זרים, ענה האורח האדיב שאינו מטפל בנושאים הללו והעביר את שרביט הדיבור לג'ון שייל – מאמן בכיר ב-30 שנה האחרונות באקדמיה לטיפוח צעירים של מנצ'סטר יונייטד, שבהמשך היום ניהל את ההרצאות והעבודה במגרש.
ללמוד מהטובים ביותר
מה אנחנו למדים מיום כה מרגש? שהצניעות של כוכבים גדולים היא התכונה האדירה שעושה אותם כוכבי על בלתי נשכחים. שהפרגון למאמנים הנוכחיים הוא מעל לכל – טובת המועדון כך שפרגוסון וקפאלו רק זוכים לתמיכתו ועזרתו כשצריך זאת. ובאקדמיה של מנצ'סטר עובדים מאמנים בעבודה מלאה במשך כ-30 שנה!
איפה במחוזותינו נשמעים דברים כאלה? מתי נוכל אנחנו לראות מאמן זר בעל שעור קומה לנבחרת שיזכה לגיבוי ופרגון כזה מכוכבי העבר? מתי תינתן במה שקטה להצלחה של נבחרת ומאמנים בכדי להביא אותנו חזרה לאירוע גדול עולמי – גביע עולם או אירופה?
כבוד היה לי במחיצתו של האגדה – סר בובי צ'רלטון. כבוד לבית הספר למאמנים ומכון וינגייט לארח דמות כזו במשחק שכולנו כל כך אוהבים. תודה סר בובי !