בין שיא לפציעה: דוידוביץ' חוגג 15 שנות קריירה

תאריך אחד, שני עולמות. בלילה בו ראש ממשלה נרצח ומדינת ישראל מתאבלת כולה על הטרגדיה הנוראית, שוער עורך את הופעת הבכורה שלו בכדורגל הישראלי, ואף אחד לא יכול לתאר לעצמו בכלל שבעוד 15 שנים ידברו עליו כאחד הגדולים שהיו כאן.

אין בכלל ספק - ה-4.11.1995 הוא תאריך שייזכר לעד בציבור הישראלי כאחד מאותם ימים בו הדמוקרטיה נרצחה. אותו לילה בו החליט יגאל עמיר להתנקש בחייו של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, ולזעזע מדינה שלמה.

עבור מכבי חיפה, ובמיוחד עבור ניר דוידוביץ', הערב הזה התחיל בצורה כל-כך שונה. ניר, בנו של בנימין – שוער עבר במכבי חיפה – עוד לא חגג 19 כשמצא עצמו כשוער השני של הירוקים וכמחליפו של רפי כהן, שוער נבחרת ישראל באותם ימים.

כמעט כמו כל שוער, גם על דוידוביץ' שגדל במועדון מגיל תשע מספרת האגדה שהוא בכלל רצה להיות חלוץ, אך מאמן קבוצת הילדים אמר לאביו: "חלוצים יש הרבה, שוערים אין בכלל". כך הוא שינה את ההיסטוריה של דוידוביץ' וחיפה במשפט אחד תמים.

הופעת בכורה חגיגית, השוער הצעיר נותן פייט לרפי כהן ולבוני
את המחזור השמיני של עונת 1995/96 לא ישכח השוער הצעיר בחייו. בפעם הראשונה בקריירת הבוגרים, לבש דוידוביץ' את אפודת השוער ופתח על חשבונו של רפי כהן. ולא סתם, אלא במשחק ביתי מול בית"ר ירושלים.

44 דקות החזיק דוידוביץ' ללא ספיגה, עד אשר אלי אוחנה התכבד להיות הראשון שמכניע את השוער בליגת העל (הלאומית באותם ימים). חיפה הצליחה לעשות מהפך משערים של רביבו וקנדאורוב, אך בדקה ה-82 ספג דוידוביץ' שער שני, הפעם מרגליו של רונן חרזי.

שוער העבר של הירוקים ושל נבחרת ישראל, שהיה חלק מהקבוצה שזכתה באליפות ללא הפסד ב-1993/94, רפי כהן, מספר על ההשתלבות של דוידוביץ' בקבוצה: "כשהגעתי למכבי חיפה ניר היה שוער נוער וסיפרו לי שיש בנוער שוער מצויין שתוך כמה שנים יהיה שוער העתיד. עונה לאחר מכן הוא התאמן איתנו ולא היה קשה לראות את הפוטנציאל, הכישרון והיכולת האתלטית. דוידוביץ' לא איכזב".

למרות משחקו הטוב נגד בית"ר, המשיך רפי כהן להיות השוער מספר 1 של מכבי חיפה, כאשר שפיגל נתן בו אמון מלא. רק לקראת סיום העונה קיבל דוידוביץ' את אפודת השוער הראשון באופן מפתיע ופתח במשחק העונה הגדול בין חיפה למכבי ת"א כאשר הירוקים ידעו שניצחון ביתי עשוי לסדר להם אליפות והפסד ייתן את התואר לצהובים.

יתרון ירוק לא הספיק ובליץ של מכבי ת"א במחצית השניה נתן להם ניצחון ענק בחוץ, 1:3 ואת התואר באותה עונה. דוידוביץ' מצא עצמו על הספסל עד סיום השנה. בסוף עונת 1995/96 החליט רפי כהן לעבור להפועל חיפה, אך דוידוביץ' קיבל "מכה קשה" כשגילה שאין בו אמון וגינצבורג הובא כרכש. היחסים בין השניים, בעיקר בעקבות חוסר שביעות הרצון של דוידוביץ', לא ממש הבשילו. בחיפה חששו שיאבדו את השוער שחשב לחפש עצמו בקבוצות אחרות.

לאט לאט הפך השוער בן ה-20 לשוערה הראשון של מכבי חיפה וסידר לעצמו מעמד של שחקן בכיר. למרות שמספרים לא פעם על יחסים עכורים בין דוידוביץ' לקולגות, כהן הביא זווית שונה לגמרי: "שמח ששיחקתי איתו והתחרתי איתו. היתה תחרות הוגנת ויחסים מצויינים".

מכת בכורות: שוער ראשון מסמן 'וי' על תואר ראשון
אחרי שנתיים בהן התנדנד בין ספסל המחליפים לבין הקורות, התקדם דוידוביץ' בעונת 1997/98 לעמדה לה חיכה כל-כך – השוער הראשון של מכבי, והוא בן 21 בסך הכל.

דוידוביץ' כמו דוידוביץ', לקח את ההזדמנות בשתי ידיו והוכיח שבחיפה גדל שוער מקומי שאפשר לסמוך עליו, לראשונה מאז אבי רן ז"ל. הקבוצה לא היתה גורם משמעותי בליגה, אך השוער שמר על מקומו בין הקורות, כאשר גינצבורג החליף אותו רק פעם אחת, לאחר שדוידוביץ' נפצע מול מכבי הרצליה וספג שער הזוי מכתפו של מוריס אוזן.

למרות העונה הבינונית בליגה, רשמה חיפה הצלחה ענקית בגביע המדינה. הקבוצה דרסה 0:5 את נתניה, ניצחה את חולון וראשל"צ והביסה בחצי הגמר 0:5 את אשדוד, בדרך לגמר מול הפועל ירושלים. למרות שבחיפה זוכרים בעיקר את השערים של בלאנצ'וק ומזרחי עמוק בתוך הארכה, מי שהציל אותם לפחות פעמיים במהלך 90 הדקות היה השוער הצעיר. בגיל 21 וחצי רשם לעצמו דוידוביץ' תואר ראשון בישראל.

הצגה ענקית בפאריס וזאזה ג'אנשיה אחד
עונה לאחר הגביע, הציפיות בחיפה היו בשמים. לאחר חצי עונה הירוקים היו במרחק שלוש נקודות בלבד מהפועל חיפה שבמקום הראשון ונתנו הצגות של ממש בגביע המחזיקות.

ניצחון כפול על גלנטורן זימן מפגש כמעט בלתי אפשרי באותם ימים מול פ.ס.ז' הגדולה של לאמה, אוקוצ'ה, אלאן גומה, פטריס לוקו ומרקו סימונה. תצוגה הירואית של השוער הצעיר ושל כל הגנת הקבוצה, סידרה לחיפה 1:1 יוקרתי בחוץ, ולאחר מכן ניצחון 2:3 ביתי וכרטיס לשמינית הגמר.

בשמינית הגמר טיאטאו הירוקים את ריד האוסטרית ללא כל קושי, אך לאחר מכן ספגו מכה קשה. אלון מזרחי החליט לעבור לניס מהליגה השניה בצרפת, מהלך שפגע בחיפה קשות למרות הבאתם של רונן חרזי ו-ויקטור פאצ'ה. חניכיו של אוהרין איבדו נקודות שבוע אחר שבוע בליגה ואיבדו כל סיכוי לאליפות, בפעם החמישית ברציפות.

רבע גמר גביע המחזיקות סידר לחיפה מפגש כפול עם לוקומטיב מוסקבה, ואת השער האומלל שדוידוביץ' "סידר" בדקה ה-47, כאשר בעיטה של החלוץ זאזה ג'אנשיה מכ-40 מטרים, נשמטה מבין ידיו של השוער והכניסה את הקבוצה למשבר ממנו יצאה רק עם שריקת הסיום ב-3:0 לא מחיק.

תחילת

אבי פרץ מילא את מקומו ודוידוביץ' חזר לשחק רק בעונת 2000/01. לפרץ יש רק מילים טובות: "המילה שהכי מתארת את דוידוביץ' היא 'מקצוען'. לא הרבה אנשים היו ממשיכים ונלחמים כדי לשחק אחרי פציעות כמו שהוא עבר. החוזק שלו בא לידי ביטוי גם בקטע הפיזי וגם בחוסן המנטלי. חוץ מהעובדה שהוא שוער גדול, ניר אישיות מדהימה".

ואצל דוידוביץ' כמו אצל דוידוביץ', אחרי עונת שיא תבוא פציעה ואחרי פציעה תבוא כמובן עונת שיא. חמש שנים לאחר משחק הבכורה שלו ולאחר שזכה עם הירוקים בתואר בודד, זכה ניר סוף סוף לחגוג אליפות. בעונתו הטובה ביותר מאז עלה לבוגרים, ספג השוער בן ה-24 רק 28 שערים, הכי מעט בליגה, והיה שותף לאליפות הראשונה של חיפה לאחר שבע שנות בצורת.

כבר באותה עונה, כאשר הוא בקושי בן 25, החלו הדיבורים על יציאה אפשרית לאירופה. "אילולא הפציעות אין ספק שהוא היה יכול להיות באירופה. אני בטוח שמבחינה אישית לניר זה פספוס עם אירופה, זה בטח היה חלום שלו, אבל לפעמים יש רצוי ומצוי וזה לא תמיד מסתדר, אני חושב שיש לו יכולת מדהימה והוא היה בקלות יכול להשתלב בליגות הטובות ביותר בעולם", סיפר רפי כהן.

פציעות כבר אמרנו? באחד מאותם רגעי השיא בקריירה, כאשר דוידוביץ' הציג יכולת בלתי נתפסת בשער הנבחרת במשחק הביתי מול ספרד המפחידה למשך 44 דקות תמימות, יצא השוער לכדור עומק מחוץ לרחבה, אך כשניסה להרחיק את הסכנה, נאנק מכאבים ואחז בברכו. לאחר המפשעה והכתף, גם הרצועה הצולבת של השוער החיפאי בגדה בו.

דוידוביץ' עבר ניתוח ובחיפה הנחיתו את דודו אוואט בין הקורות. לאחר שנאלץ להתמודד עם רפי כהן ובוני גינצבורג, דוידוביץ' שוב מצא עצמו בקרב על אפודת השוער הראשון עם שוער נבחרת מנוסה. עונת 2001/02 חלפה כאשר דוידוביץ' החלים מהפציעה ולקח חלק רק בשני משחקי ליגה, אך רשם לזכותו אליפות נוספת ברזומה.

שי הולצמן, אחד החלוצים הישראלים ששיחקו נגד דוידוביץ' יותר מכל חלוץ אחר, מאמין שהפציעות קטעו לו את החלום האירופי: "אין בכלל ספק שניר הוא שוער ברמה אירופית גבוהה ואני לא מגזים. הוא אחד השוערים הכי טובים ששיחקתי נגדם. אני יכול להגיד בפה מלא שרק בגלל הפציעות הוא שיחק בישראל כל הקריירה ולא יצא לאירופה".

רגע לפני שדוידוביץ' חגג עליה לליגת האלופות עם מכבי חיפה, לראשונה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, התסריט חזר על עצמו. כמו בסרט רע, דוידוביץ' נחת לא טוב על הברך בה נותח רגע לפני היציאה לגומלין מול בלשינה. מספר זריקות שקיבל העבירו את הכאב באופן זמני והשוער לקח חלק ב-0:1, אך בארץ הבדיקות מוכיחות – הרצועה הצולבת בגדה בפעם השניה. ניר יצטרך לעבור ניתוח לתהליך שיקום ארוך מתמיד.

לירן שטראובר, שוער גדול בפני עצמו, יודע להעריך את דוידוביץ': "אחרי כל הפציעות שהוא עבר, העובדה שהוא ממשיך לשחק ולא נכנע מראה על חוזק מנטלי ועל מקצועיות ומעל הכל על אהבה לכדורגל. הוא הוכיח את זה ולא פעם אחת. לדעתי לולא הפציעות האלה, הוא היה יוצא לאירופה".

דודו אוואט חזר בשנית כדי לעזור לחיפה לעלות לצ'מפיונס ואף היה חלק מאחת הקבוצות הטובות ששיחקו בארץ מאז ומעולם. הירוקים מצאו עצמם בקרב ראש בראש מול מכבי ת"א ושלושה מחזורים לסיום, לאחר 2:2 ביתי עם בני יהודה, החליט יצחק שום שהגיע הזמן להחזיר את דוידוביץ' לשער על חשבונו של אוואט. תשע נקודות ויחס שערים 2:15 בשלושת משחקי הליגה האחרונים לא הספיקו וחיפה איבדה את האליפות בגלל יחס שערים. השוער עזר לקבוצה לזכות בגביע הטוטו ושמר על שער נקי ב-0:2 על הפועל ת"א.

הולצמן, שכבש מול דוידוביץ' במחזור הסיום של אותה עונה והיה חלק מאובדן האליפות של הירוקים סיפר: "למרות כל השערים שכבשתי מולו, תמיד היינו חברים. ניר הוא אחד השחקים הכי אהובים. חבר, משכמו ומעלה. היינו צוחקים הרבה על שערים שכבשתי מולו. מה שיפה הוא שבמפגש האחרון בינינו הוא עצר לי פנדל".

התמנון נולד, הופך לשחקן העונה ו"אוי דוידוביץ'"
למרות הפציעות הקשות, דוידוביץ' פתח את עונת 2003/04 כאילו מעולם לא נפצע. חיפה של רוני לוי רצה ללא קושי בדרך להחזרת תואר האליפות לכרמל וניר הציגה יכולת מעולה בשער הירוקים. ב-6 בנובמבר, שמונה שנים אחרי משחק הבכורה בטדי, רשם לעצמו נקודת ציון נוספת בקריירה.

חיפה יצאה למשחק חוץ מול ולנסיה בגביע אופ"א, ובמשך 90 דקות עצר דוידוביץ' כל נסיון הבקעה ספרדי. לפינה הימנית, לשמאלית, נגיחה לרצפה או בעיטה חזקה לחיבורים – פשוט אי אפשר היה להכניע את דוידוביץ', שזכה בסיום לכינוי "התמנון" בעיתוני ספרד, ובעיתוני ארצנו לציונים 9.5 ו-10 לאחר ה-0:0 המכובד.

הדרמה הגדולה התרחשה לפני המשחק, בסיפור שכמעט איש אינו מכיר. אנשי אופ"א הודיעו לראשי חיפה שהשוער לא יוכל לשחק עם האפודה השחורה/לבנה בגלל דמיון למדי ולנסיה ובחיפה חשבו על פיתרון.

הצוות הניהולי בשיתוף עם השוער, ניגשו לחדר ההלבשה ומצאו בסופו של דבר את האפודה הצהובה, שמזוהה עם דודו אוואט מהעונה שלפני כן. דוידוביץ' לא הסכים לשחק עם החולצה הצהובה, אך לאחר שיכנועים רבים התרצה ועלה לשחק. בסופו של דבר, למרות או בזכות, הציג דוידוביץ' את משחקו הטוב בקריירה. 

בסיום אותה שנה, זכה השוער בתואר כדורגלן העונה וקיבל חותמת רשמית לקאמבק המדהים שעשה לאחר הפציעות. אליפות נוספת בעונת 2004/05 משמחת מאוד, אך הפציעה במהלך העונה שהשביתה את השוער לסיבוב שלם, מדאיגה הרבה יותר. למרות זאת, דוידוביץ' המשיך להציג יכולת גבוהה והצטיין גם במדי הנבחרת.

שבע שנים לאחר ג'אנשיה הנוראי, הסתריט חזר על עצמו. חיפה עלתה ל-0:1 מהיר על מאלמו, אך שער אומלל שספג דוידוביץ' טרף את כל הקלפים בדרך להדחה כואבת מאירופה. כדור שכבר היה בידיו של השוער, נשמט לפתע לקרקע, ואפונסו אלבס היה שם כדי לכבוש.

אליפות,

באותה עונה נפצע דוידוביץ' לשלושה חודשים, שוב, ואמיר אדרי היה שם כדי למלא את מקומו. לקראת תום העונה חזר לשער, הפעם כקפטן משותף עם חרזי וקטן, כדי להצעיד את קבוצתו לאליפות, ויותר מכך כדי לערוך את הופעתו ה-300 במדי הירוקים וקבע שיא לשוער במועדון.

לפני שנתיים רשם השוער מספר 1 של חיפה סגירת מעגל קטנה. שבע שנים לאחר שפציעה מנעה ממנו לשחק בליגת האלופות, הצליח דוידוביץ' לעזור לקבוצתו לרשום העפלה שניה למפעל ולקח חלק במשחקים נגד באיירן מינכן, יובנטוס ובורדו.

בעונה שלאחר מכן רשם לעצמו פרק נוסף בספר השיאים. 954 דקות ברציפות ללא ספיגת שער, ובסך הכל 16 שערי ליגה בעונה שלמה היו קרן אור זעומה לעומת מפח הנפש שחווה השוער בתום העונה, עת הפסידו הירוקים את האליפות בדקה ה-92.

בסיום אותה עונה פרש דוידוביץ' מנבחרת ישראל עם 51 הופעות. למרות שהגיל לא היה הסיבה לפרישה, לשטראובר יש הרבה על הלב בכל הנושא: "רק בישראל כל שחקן ובייחוד שוער שעובר את גיל 35, התקשורת כבר מצפה ממנו שיפרוש או שואלת אותו על פרישה. אין לזה אח ורע בעולם, שחקנים גדולים ביותר שיחקו עד גיל 40 ויותר, בייחוד שוערים. אני מאחל לניר להמשיך לשחק כל עוד הוא נהנה והגוף מאפשר לו".

חצי שנה עברה מאז אובדן האליפות והשוער הפצוע עדיין לא חזר לשחק. בעוד שלושה ימים תארח חיפה את הפועל ת"א ודוידוביץ' צפוי לחזור להרכב. בכרמל מתגעגעים.